שווי של 18 מיליארד דולר בארבע שנים: חברת הרחפנים שמטלטלת את תעשיית הביטחון באירופה

הלסינג, חברת הדיפנס-טק ממינכן, השלימה גיוס של 1.8 מיליארד דולר לפי שווי של 18 מיליארד דולר. הסבב מציב אותה בראש תעשיית הסטארט-אפים הביטחוניים באירופה וממחיש את השינוי שעובר ההון הפרטי: פחות אפליקציות צרכניות, יותר רחפנים, תוכנות לחימה ומערכות אוטונומיות. בסבב השתתפו דרגוניר, אייקוניק, קרן הפנסיה של קנדה, ג'יי.פי מורגן וזרוע ההשקעות בצמיחה של גולדמן זאקס. לצדם נכנסו משקיעים קיימים, בהם לייטספיד, ג'נרל קטליסט ופלורל. הלסינג מדגישה שרוב הבעלות בה נותרה אירופית, מסר שמקבל משקל בתקופה שבה ממשלות היבשת מבקשות להרחיב את עצמאותן הביטחונית.

החברה הוקמה ב-2021 ופיתחה בתחילת דרכה תוכנה לניתוח מידע מחיישנים, זיהוי מטרות וסיוע בקבלת החלטות בשדה הקרב. המלחמה באוקראינה האיצה את המעבר מתוכנה בלבד למערכות שלמות. כיום היא מפתחת רחפני תקיפה, כלי שיט אוטונומיים, מערכות רובוטיות ופתרונות ללוחמה אלקטרונית.אחד המוצרים המרכזיים הוא HX-2, רחפן תקיפה שמסוגל לנווט ולזהות מטרות בסביבה שבה התקשורת מוגבלת. לצד ה-HX-2 מציגה החברה גם את רחפן CA-1 Europa ומפתחת מערכות מעקב תת-ימיות לניטור ואיסוף מודיעין מתחת לפני המים. החברה סיפקה אלפי רחפנים לאוקראינה והשתמשה במידע מהשטח לשיפור הדגמים. זהו קצב פיתוח שונה מזה שמאפיין את התעשיות הביטחוניות הוותיקות, שבהן כל מערכת עוברת מסלול ארוך של תכנון, ניסויים ואישורים. עם זאת, הלקח האוקראיני מלמד שהחזית משתנה מהר יותר מקצב המפעל.

הגיוס מגיע כשנה אחרי סבב של 600 מיליון אירו שהובילה פרימה מטריה, קרן ההשקעות של מייסד ספוטיפיי דניאל אק. באותו שלב הוערכה הלסינג בכ-12 מיליארד אירו. העלייה המהירה בשווי משקפת ציפייה שהחברה תהפוך מספקית תוכנה ליצרנית ביטחונית רחבת פעילות, עם חוזים ממשלתיים והכנסות בהיקפים גדולים.

להרחבה: חיל האוויר האמריקאי מעביר רחפני קרב מפיתוח לייצור

אירופה פותחת את הדלת לחברות חדשות

הצמיחה של הלסינג נשענת על שינוי עמוק במדיניות הביטחון באירופה. מדינות היבשת מגדילות תקציבים, בונות מחדש מלאי תחמושת ומחפשות מערכות שניתן לייצר במהירות ובכמויות גדולות. אוקראינה הראתה שרחפנים זולים, תוכנה ולוחמה אלקטרונית מסוגלים להשפיע על הלחימה לצד מטוסים, טנקים וטילים יקרים. מגמת ההערכות הגואות ניכרת גם אצל יצרניות רחפנים אירופיות אחרות, כמו יצרנית רחפנים גרמנית שזינקה לשווי של שמונה מיליארד דולר.

השינוי הזה פותח שוק שהיה במשך שנים בשליטת תאגידים ותיקים. הלסינג, אנדוריל, קוונטום סיסטמס וטקאוור מציעות לצבאות מוצרים שמבוססים על תוכנה, עדכונים תכופים וייצור סדרתי. מעבר לאוקיינוס, יריבתה האמריקאית של הלסינג, אנדוריל, גייסה כחמישה מיליארד דולר לפי שווי של 61 מיליארד דולר, וגם חברות כמו Shield AI ויצרנית כלי השיט האוטונומיים Saronic גייסו לאחרונה סכומים גדולים. הביקוש בסבב של הלסינג עצמו חרג בהרבה מההקצאה שהוצעה, אינדיקציה לתיאבון הגובר של המשקיעים לחברות דיפנס-טק מבוססות בינה מלאכותית ותוכנה. הבחירה באנדרויל לייצור כלי טיס אוטונומיים עבור חיל האוויר האמריקאי המחישה שממשלות מוכנות להעביר חוזים גדולים גם לחברות צעירות.

הלסינג משתפת פעולה עם סאאב בשילוב בינה מלאכותית במטוסי קרב ועם חברות אירופיות בתחומי החלל, הרובוטיקה והלוחמה האלקטרונית. במקביל היא מקימה יכולות ייצור עצמאיות. המהלך דורש הון רב, אך מעניק לה שליטה רחבה יותר במוצר ובחלק מההכנסות.

כאן נמצא גם הסיכון. השווי עלה במהירות, בעוד היקף ההכנסות נשאר חסוי. חוזים ביטחוניים תלויים בתקציבי ממשלות, במבחנים מבצעיים ובתהליכי רכש ממושכים. מעבר מייצור אלפי רחפנים לייצור מערכות מורכבות מחייב מפעלים, ספקים, עובדים מיומנים ומערך שירות שיכול להתמודד עם תקלות בתנאי לחימה.

• אינוויז וקוגניטים משיקות מערכת לזיהוי רחפנים באמצעות AI ו-LiDAR
• אחרי המיזוג שנפל: קאנדו דרונס של רמי לוי נכנסת לבורסה בשווי של 102 מיליון שקל

הלסינג שינתה את תוכנית התגמול לעובדים ועברה בחלק מהמקרים מאופציות רגילות למנגנון של מניות וירטואליות. עובדים פנו לייעוץ משפטי, צעד שממחיש את המתח בין הרצון לשמור על שליטה לבין הציפייה של העובדים ליהנות מעליית השווי.

עבור המשקיעים, הלסינג מחברת בין שתי מגמות חזקות: הרחבת תקציבי הביטחון והמעבר למערכות אוטונומיות. הקמת קרן אורליוס להשקעות בדיפנס-טק מצביעה על העניין הגובר בחברות שפועלות במפגש בין תוכנה, ביטחון וחלל. הגיוס מעניק להלסינג משאבים להתמודד על חוזים גדולים מול קבוצות ותיקות. כעת היא צריכה להראות שהרחפנים והתוכנה הופכים להכנסות ולרווחים שמתאימים לשווי. אירופה כבר הגדילה את תקציבי הביטחון. המאבק הבא יתנהל על חלוקת הכסף בין התעשיות הוותיקות לבין החברות שנולדו בעידן הרחפנים.