
חיל האוויר האמריקאי בחר באנדרויל: רחפני הקרב עוברים מפיתוח לייצור
אנדוריל וג'נרל אטומיקס יקימו את הדור הראשון של כלי טיס אוטונומיים שילוו מטוסי קרב מאוישים. עבור תעשיית הביטחון זו לא רק הזמנה צבאית, אלא סימן לכך שהפנטגון מוכן להעביר חלק מהכוח מחברות הענק הוותיקות לשחקניות דיפנס-טק
מהירות יותר
זה אינו עוד פרויקט ניסוי של רחפנים. החוזים החדשים מעבירים את התוכנית משלב האבטיפוסים לייצור. חיל האוויר האמריקאי לא פרסם את היקף ההזמנה או את שווי החוזים, אך הודיע כי הוא מתכנן להצטייד ביותר מ-150 מטוסי CCA קרביים עד סוף העשור.
בטווח הארוך יותר, התוכנית האמריקאית מדברת על צי של כ-1,000 כלים. המהלך מסמן שינוי בתפיסה. במקום להסתמך רק על מטוסי קרב יקרים ומאוישים, ארה״ב בונה מערך שבו מטוס עם טייס יפעל יחד עם כמה כלי טיס בלתי מאוישים. הטייס לא אמור להיעלם מהתמונה, אבל הוא יקבל סביבו יותר חיישנים, יותר יכולת תקיפה ויותר אפשרויות לפעול מול מערכות נ״מ, מטוסי אויב ולוחמה אלקטרונית.
מטוס מאויש לצד כמה כלים בלתי מאוישים
תוכנית ה-CCA נועדה ליצור מערך משולב של מטוסים מאוישים וכלי טיס בלתי מאוישים. כלי ה-CCA אמורים לטוס לצד מטוסי קרב מהדור החמישי והשישי, ובהם F-35 ומטוסי הדור הבא של חיל האוויר האמריקאי. הייעוד המדויק של כל מטוס עוד לא פורסם במלואו, אך הרעיון הוא לחלק את המשימות בין כמה פלטפורמות.
מטוס אחד יכול לשאת חיישנים ולאסוף מידע, אחר יכול להפעיל לוחמה אלקטרונית, כלי נוסף יכול לשאת חימוש, ואחרים יכולים להרחיב את מעטפת ההגנה או למשוך את תשומת הלב של מערכות אויב. המטרה אינה להחליף כל מטוס קרב בטייסת של רחפנים.
חיל האוויר האמריקאי מנסה להגדיל את מספר הכלים שיכולים להשתתף במשימה, בלי להגדיל באותו קצב את מספר הטייסים, את עלות ההכשרה ואת הסיכון לחיי אדם. בתרחיש של עימות מול יריב גדול, בעיקר בזירה שבה קיימות מערכות הגנה אווירית מתקדמות, מטוסי CCA יכולים לאפשר למפקדים לפזר את הכוח על פני שטח רחב יותר. במקום לשלוח מספר מצומצם של מטוסי קרב יקרים למשימה מסוכנת, אפשר להפעיל מערך שבו מטוסים מאוישים וכלים בלתי מאוישים עובדים יחד.
עם זאת, מדובר במערכות חצי־אוטונומיות ולא בכלים שפועלים ללא פיקוח אנושי. בניסויי הטיסה שנערכו עד כה, מפעיל אנושי על הקרקע העביר פקודות למטוס, והמערכת האוטונומית ביצעה אותן. חיל האוויר האמריקאי לא פרסם כיצד יוגדרו בעתיד סמכויות ההחלטה במצבים של שימוש בחימוש או בקבלת החלטות לחימה.
לא רק המטוס: חיל האוויר מפריד בין החומרה לתוכנה
אחד המרכיבים החשובים בתוכנית הוא ההחלטה להפריד בין ייצור המטוס לבין התוכנה שמנהלת את המשימה. במקום מצב שבו כל יצרן מספק מטוס עם מערכת סגורה משלו, חיל האוויר האמריקאי רוצה ליצור ארכיטקטורה פתוחה שתאפשר לשלב תוכנות שונות על כמה סוגי מטוסים. במקביל לחוזי הייצור לאנדוריל ולג׳נרל אטומיקס, חיל האוויר האמריקאי העניק חוזים בתחום תוכנת האוטונומיה לשש חברות: אנדוריל, ג׳נרל אטומיקס, לוקהיד מרטין, נורת׳רופ גרומן, קולינס אירוספייס מקבוצת RTX ו־Shield AI.
המודל הזה נועד למנוע תלות ביצרן אחד. חיל האוויר רוצה להיות מסוגל להחליף תוכנה, לשלב אלגוריתם חדש או להוסיף יכולת מבצעית בלי להחליף את המטוס כולו. מבחינתו, המטוס הוא פלטפורמה, והתוכנה היא שכבה שאפשר לשדרג ולעדכן לאורך החיים המבצעיים שלו. כבר בפברואר נערכו טיסות חצי־אוטונומיות שבהן תוכנה של קולינס אירוספייס שולבה ב-YFQ-42A של ג׳נרל אטומיקס. במקביל, Shield AI עבדה עם אנדוריל על שילוב מערכות אוטונומיה ב-YFQ-44A.
חיל האוויר בוחן אם תוכנות שונות יכולות לפעול על פלטפורמות שונות בלי להיות תלויות ביצרן המטוס. המודל הזה שונה מהדרך שבה נרכשו במשך שנים מטוסי קרב, שבה היצרן הראשי של המטוס החזיק בדרך כלל גם בחלק גדול מהשליטה על מערכות התוכנה, השדרוגים והתמיכה. במקרה של ה-CCA, חיל האוויר מנסה לייצר תחרות מתמשכת גם אחרי שהמטוסים יוצאים מקו הייצור.
- אנדוריל קוראת לשנות את כללי יצוא הנשק של ארה"ב
- אנדוריל גייסה 5 מיליארד דולר - ומציבה רף חדש לשווי חברות הדיפנס־טק
אנדוריל עוברת ממעמד של סטארט-אפ לקבלן ייצור מרכזי
הבחירה באנדוריל בולטת במיוחד משום שהחברה אינה אחת מענקיות הביטחון הוותיקות כמו לוקהיד מרטין, בואינג או נורת׳רופ גרומן. אנדוריל הוקמה בידי פאלמר לאקי, ממייסדי Oculus, ובנתה את מעמדה סביב מערכות אוטונומיות, חיישנים, רחפנים, תוכנה ומערכות שליטה ובקרה. ה-FQ-44 מבוסס על פלטפורמת Fury של אנדוריל. החברה השקיעה בשנה האחרונה במפעל גדול באוהיו, שנועד לייצר מערכות אוטונומיות בקצב גבוה יותר מהמודל המקובל בתעשייה הביטחונית.
לפי דיווחים בארה״ב, אנדוריל בנתה את המפעל מתוך תפיסה שמוצר ביטחוני צריך להיות מתוכנן מראש גם לייצור סדרתי, ולא רק לפיתוח ממושך של אבטיפוס. החוזה החדש מציב את אנדוריל בעמדה שונה. היא אינה רק ספקית של רחפנים קטנים, מערכות חישה או תוכנה, אלא חברה שמקבלת מקום בתוכנית מרכזית של חיל האוויר האמריקאי.
מבחינת הפנטגון, זו גם דרך להרחיב את בסיס הייצור הביטחוני ולהכניס יותר חברות לתחום שהיה במשך שנים מרוכז בידי מספר מצומצם של קבלנים גדולים.
גם ג׳נרל אטומיקס מגיעה לתוכנית עם ניסיון רב בכלי טיס בלתי מאוישים, ובראשם משפחת Predator ו-Reaper. ה-FQ-42 הוא ניסיון של החברה לעבור מעולם הכטב״מים ארוכי־השהייה למטוס קרב בלתי מאויש, מהיר וגמיש יותר, שנועד לפעול כחלק ממערך אווירי קרבי.
שלב הפיתוח החל כבר ב-2024, כאשר חיל האוויר האמריקאי בחר בשתי החברות לייצר כלי ניסוי מייצגים. המטוסים נקראו אז YFQ-42A ו-YFQ-44A, כאשר האות Y סימנה את שלב הניסוי.
- אפל בדרך להעלאת מחירים: האם המלחמה מול ה-AI על שבבי הזיכרון תתגלגל לכיס שלכם?
- האלגוריתם שיודע מה למכור ובכמה: המחקר שמבטיח קפיצה בהכנסות
במהלך 2025 החלו שני הדגמים בטיסות מבחן, וכעת הם עוברים לשלב הייצור תחת הכינויים FQ-42 ו־FQ-44.