בג"ץ עומד לדחות את העתירות לעצירת חוק התקשורת של קרעי

בג"ץ עומד לדחות את העתירות המבקשות לעצור את הליך חקיקת חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת, שלמה קרעי. כך עולה בבירור מדברי הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר. בא כוח תנועת הצלחה, עו"ד אלעד מן, הציע שבג"ץ יוציא צו ביניים שיקפיא את כניסת החוק לתוקפו כדי שניתן יהיה לעתור נגדו. עמית אמר, כי אם החוק יעבור - העתירות מן הסתם יתקפו גם את החוק עצמו וגם את תהליך החקיקה.

עמית אמר, כי השאלה העיקרית היא מדוע יש להכריע בעתירות כעת, ערב אישור החוק. שטיין שאל רטורית, האם יש תקדים לכך שבית המשפט העליון התערב בהליך חקיקה המצוי בעיצומו. לדברי שטיין, "זו פגיעה בקווי המתאר של הפרדת הרשויות. בית המשפט הוא גוף פסיבי, לא אקטיבי. הוא לא נכנס באמצע ההליכים הפוליטיים. יש דברים שצריך להשאיר ליחסים המורכבים שבין עם לממשלה. אי-אפשר לשנות סדרי עולם. הפאולים האלה יבואו לידי ביטוי כשהחוק יחוקק".

גם כשר אמר: "הקושי שלכם הוא בעיתוי. אתם רוצים שנעצור הליך חקיקה בכנסת, דבר שלא נעשה מעולם. אתם רוצים שבניגוד למה שאנחנו הולכים לכל הרוחב, נתערב בהליך וגם נוציא צו ביניים. תוכלו לעתור אם החוק לא ימצא חן בעיניכם. השאלה היא האם יש משהו שמתקרב לקיצוניות שמצדיקה את הצעד הזה. עצם ההתערבות של בית המשפט בחקיקה יומיים לפני ההצבעה, יש לה משקל עצום. לא עושים את זה גם ברשויות שהמשקל שלהן לא מתקרב לחקיקה של הכנסת".

עמית העיר, כי טענת העותרים היא שריבוי הפגמים מאז הגשת העתירה הוא שמצדיק את ההתערבות החריגה, וכי גם לעמדת הכנסת נפלו פגמים רבים. נציגת היועצת המשפטית הסכימה גם היא, כי כרגע אין מקום לסעד המבוקש. עמית אמר לבא כוחו של קרעי, כי במידה רבה מלאכתו נעשתה. כשר אמר לו, כי אם קרעי מתעקש לקדם את החוק למרות כל ההסתייגויות - הוא יתקשה לטעון נגד התערבות של בג"ץ בחקיקה.

העתירות טוענות לפגמים בהליך החקיקה

העתירות עוסקות בפגמים הנטענים שנפלו בהליך החקיקה: אישור הצעת החוק בידי הממשלה בלא חוות דעת של הייעוץ המשפטי (בפעם הראשונה אי-פעם); קידומה למרות התנגדות רשות האסדרה; העברת הדיון בה בכנסת לוועדה מיוחדת בראשות גלית דיסטל-אטבריאן, כדי לעקוף את התנגדותו לחוק של יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן; ופגמים בניהול דיוני הוועדה. העתירות הוגשו בידי עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תמכה בקבלת העתירות והצביעה על פגיעות קשות לשיטתה בתקשורת החופשית הגלומות במהלך. היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, שעמדה בזמן אמת על פגמים רבים בהליך החקיקה, סבורה שזמנה של הביקורת השיפוטית יגיע רק לאחר השלמתו. קרעי, המיוצג בנפרד, אומר שבהרב-מיארה טרפדה את ההצעה לאחר עבודה ממושכת עליה ולמעשה רוצה זכות וטו על החקיקה הממשלתית, ושאין פגם בהקמת הוועדה המיוחדת.

העתירות אינן נוגעות לחוק עצמו, הצפוי לקבל השבוע אישור סופי לנוסח חלקי שלו (קרעי פיצל את ההצעה כדי להספיק להעביר חלק ממנה לפני פיזור הכנסת). בין הרפורמות שיאושרו: הקמת הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע (במקום הרשות השנייה ורשות הכבלים והלוויין), הגדרת ההכנסה השנתית של ספקי תכנים, חובת השקעה בהפקות מקומיות. לממשלה תהיה שליטה על מינוי אנשי הרשות והמועצה, אשר יקבלו סמכויות להטיל קנסות במיליוני שקלים על גופי השידור.

במקום חלוקת רישיונות, ספקי תוכן וחדשות יחויבו להירשם, אך לרגולטור יינתנו סמכויות לבטל או להתלות רישום. החוק מבטל חסמים רגולטוריים, במטרה להקל על כניסת גופי תקשורת חדשים, ובין היתר מעניק הטבות לערוץ 14 ולערוץ i24news התומכים בממשלה.