קרנות מעורבות רבעון שני: הסיכון השתלם, ואיזו קרן קטנה היכתה את השוק?

בכתבה השנייה מתוך שלוש נסכם את ביצועי קרנות הנאמנות בישראל ברבעון השני ובמחצית הראשונה של שנת 2026. בשבוע שעבר ראינו את ביצועי הקרנות המנייתיות עם טווח תשואות רחב במיוחד ושונות גבוהה בתוצאות שנעו לעיתים בין פלוס 20% למינוס 6% בתשואה חצי שנתית. התוצאות הללו מגיעות על רקע תנודתיות גבוהה בשווקי המניות בארץ, כשהמדדים עלו מתחילת השנה אך חוו מימושים חדים בחודש יוני, החודש האחרון ברבעון ובמחצית.

השבוע נעבור לבחון את ביצועי קרנות הנאמנות המעורבות המשקיעות במניות ואגרות חוב ביחסים קבועים מראש, הקטגוריה אולי הפופולרית ביותר בישראל לאחר הקרנות הכספיות. במקרה זה מלבד השפעת ביצועי שוק המניות, גם שוק האג"ח כמובן משפיע. הרבעון והמחצית בשוק האג"ח הישראלי היו רגועים יותר. בנק ישראל הוריד את הריבית, מה שהשפיע על התשואות בעיקר ברבעון השני. סך הכל מדד All Bond שכולל את כל אגרות החוב הנסחרות בתל אביב לסוגיהן השונים ירד ברבעון הראשון בכ-0.16%, ועלה ברבעון השני ב-2.8%. סך הכל עליה של 2.63% במחצית הראשונה.

לפניכם סקירה של ביצועי הקרנות בקטגוריה של אג"ח כללי עם אחוז מסוים של מניות. קטגוריית האג"ח כללי (להבדיל מאג"ח חברות או מדינתי) היא האפשרות הרחבה יותר, שמאפשרת למנהלי הקרנות לבחור מבין כל הניירות השונים בשוק האג"ח – ממשלתי או קונצרני, צמוד או שקלי, ובכל סוגי המח"ם. ערכנו שלוש השוואות, בשלוש הקטגוריות המרכזיות – עד 10% מניות, עד 20% ועד 30%. בכל מקרה הבאנו את 3 הקרנות הטובות והגרועות ביותר ברבעון השני ובמחצית, ובמקביל גם את התוצאות של הקרנות הללו בטווח הזמן של שלוש שנים. התוצאות בויזואליזציה המצורפת. 

השונות בקרנות המעורבות הייתה פחות חריפה מהקרנות המנייתיות, אבל עדיין ישנם פערים לא מבוטלים. בנוסף, כפי שניתן לראות בנתונים המצורפים, גם במקרה הזה, כמו כמעט בכל הזדמנות שבדקנו, הגדלה של הרכיב המנייתי הביאה לשיפור משמעותי בתוצאות. ניתן לראות כי השדרוג ברכיב המנייתי הניב קפיצה דרמטית בתשואות: מעבר מקטגוריית ה-10% לקטגוריית ה-20% הכפיל את התשואה הרבעונית (צמיחה של 100% בביצועים), בעוד שמעבר מ-20% ל-30% שיפר את התשואה בכ-50% נוספים.

קרנות 70 30

תת הקטגוריה הזו מדגימה היטב את ההבדל בין הטווח הקצר לארוך יותר. הקרן הטובה ביותר בחצי השנה האחרונה וברבעון השני היא הקרן הגרועה ביותר בטווח הזמן של שלוש שנים. הראל 70\30 פלוס מובילה בפער את הרבעון השני עם תשואה טובה יותר ביותר מ-50% יותר מהקרן השניה. התשואה הטובה ברבעון השני מביאה אותה למקום הראשון גם במחצית כולה. אולם אלו עדיין לא מפצים על התשואות החלשות בטווח הארוך, והיא האחרונה בטווח הזמן החשוב יותר. ייתכן ששני הרבעונים האחרונים מעידים על שינוי כיוון של הקרן, אולם יקח עוד זמן עד שימחקו התוצאות של השנים הקודמות.

מבט אל אחזקות הקרן (נכון לסוף אפריל) מגלה אחזקות לא טריוואליות בחלק המנייתי עם שלוש תעודות סל יוצאות דופן מחו"ל. תעודת סל על מניות השבבים מארצות הברית עם כמעט 6% מנכסי הקרן, תעודת סל על שוק המניות בפולין ותעודת סל על תחום התעופה הגלובלי. 15% נוספים מהקרן מושקעים במניות שונות מחו"ל, כך שלמעשה הקרן מציגה חשיפה אפסית או כמעט אפסית למניות מקומיות. הניהול יוצא הדופן הזה השתלם ברבעון האחרון, אבל פחות עבד בטווח הארוך עד כה.

את תמונת הראי מציגה הקרן של אקורד. הקרנות של אקורד בולטות לטובה בטווח הזמן של שלוש שנים. גם בתת הקטגוריה של עד 30% מניות הקרן של אקורד נמצאת בעשיריה הראשונה, בעוד בטווח הקצר היא בין האחרונות. הקרן היחידה ברשימה שמציגה תוצאות טובות בכל טווחי הזמן היא הקרן של אי.בי.אי. עם המקום הרביעי השלישי והשמיני ברבעון השני, במחצית ובשלוש השנים בהתאמה. מדובר גם באחת מהקרנות הגדולות בקטגוריה עם למעלה ממיליארד שקל של נכסים מנוהלים. נציין שבטווח הזמן של שלוש שנים שלוש הקרנות המובילות הן אילים תיק אג"ח + 30%, דיאמונד 30/70 ו- פוקוס 30/70.

קרנות 80 20

המנצחת בקטגוריה הזו היא באופן ברור הקרן של שופן של. בית ההשקעות מנהל רק שתי קרנות. הקרן בקטגוריה הזו מובילה גם ברבעון, וגם במחצית, כשבמחצית היא מציגה תשואה של כמעט פי 2 מהקרן השניה. גם הקרן הזו מציגה חשיפה לתחום השבבים בחו"ל, כמו גם כמה אחזקות במדדים ישראליים מרכזיים וביניהם מדד הבנקים, בנוסף לתיק מניתי קטן. הקרן מחזיקה במקום הרביעי המכובד גם בטווח הזמן של שלוש שנים. בינתיים מדובר בקרן קטנה של פחות מ-35 מיליון שקל, אולם בחודשיים האחרונים זרמו לקרן כ-10 מיליון שקל.

• במקום הראשון מתוך 21 קרנות: איך הראל ישראל 25/75 עושה את זה?
• שתי קרנות של אנליסט בצמרת ה-20/80: מה הן עושות אחרת?

גם במקרה זה הקרן של הראל היא בין הטובות בטווח הקצר והאחרונה בטווח הארוך. קבין לעומת זאת עם תוצאות גרועות בטווח הקצר ותוצאה טובה יחסית בטווח הארוך. הורייזון מציגה תוצאות רעות בשלושת טווחי הזמן. הקרנות המובילות בטווח הזמן של שלוש שנים הן הקרנות של סיגמא, ב. אלטרנטיב ופורטה.

קרנות 90 10

קרנות ה-90-10 מחולקות לכאלה עם סימן קריאה, שמשקף אג"ח בסיכון גבוה יותר, וכאלה בלי. ברבעון השני ובמחצית הראשונה ישנה עדיפות ברורה לקרנות ללא סימן קריאה. 7 הקרנות המובילות במחצית ו-10 מתוך ה-11 המובילות הן קרנות ללא סימן קריאה. התופעה בולטת אף יותר ברבעון השני. כדי למצוא קרן עם סימן קריאה נצטרך לרדת עד המקום ה-26! כלומר כל ה-25 הקרנות המובילות הן ללא סימן קריאה. במבט לשלוש שנים התמונה משתנה מעט, כשהקרן הראשונה עם סימן קריאה נמצאת כבר במקום השלישי, ו-4 מתוך ה-10 הראשונות הן עם סימן קריאה. על כל פנים, התוצאה מפתיעה מעט, כי בשוק חיובי כפי מה שחווינו בחודשים ובשנים האחרונות, אמור להיות יתרון לאג"ח עם תשואה פנימית גבוהה יותר.

פה נתחיל דווקא מהקרן הגרועה ביותר, ש"כובשת" את המקום האחרון בכל טווחי הזמן. הראל (!)10/90 פלטינום היא אחת מהקרנות הרבות שהראל מחזיקה בקטגוריה והיא כושלת באופן עקבי למדי. הקרן שעדיין מנהלת קרוב ל-100 מיליון שקל סבלה מפדיונות בכל חודש מאז נובמבר 24, וניהלה בשיא כ-240 מיליון שקל, אבל נראה שהיא לא מצליחה לשבור את הרצף השלילי. מבט על אחזקות הקרן מראה שהיא "משחקת" עם אופציות על מט"ח, עם מכירה של אופציות פוט או רכישה של אופציות קול על הדולר (כלומר, פוזיציה שורית) שיוצרת חשיפה משמעותית לשער הדולר. פוזיציה שלא הייתה טובה בחודשים האחרונים וכנראה פגעה משמעותית בתוצאות. 

הקרן שבולטת לטובה עם המקום ה-11, ה-3 והראשון ברבעון, מחצית ובשלוש שנים היא  איילון 10/90. במקרה זה הקרן נהנית מזרימת כספים חיובית מדי חודש מאז מאי בשנה שעברה, ונכסיה כבר הגיעו לכמעט חצי מיליארד שקל. 92 מיליון שקל מתוכם הגיעו רק בחודש האחרון, כך שהאתגר שעומד בפני מנהלי הקרן עומד לגדול עם המשך זרימת הכספים. תיק ההשקעות "סולידי" יותר, עם 14% באג"ח ממשלתי ועוד 70% בקונצרני. יחד עם זאת הקרן גם משקיעה במניות דרך אופציות (קרוב ל-2% מהנכסים), בנוסף לקרנות סל על מדדים בתל אביב (כולל בנקים) ותיק מניות ישראלי. המניה היחידה מחו"ל היא ישראלית גם כן – צים.

• מהן קרנות עוקבות באסטרטגיית quality ואיך משלבים אותן בתיק ההשקעות?
• שופרסל, אלביט והבנקים בלונג; ארית וג'י סיטי בשורט: מה הביצועים של "סופה" של אלטשולר?

הרבעון הזה מדגיש את חשיבות הניהול האקטיבי, וגם את הסיכון שהוא משקף, כשלפעמים מנהלי הקרנות מקבלים החלטות לא טרוויאליות שפוגעות במשקיעים. בחירה נכונה של קרן נאמנות נותנת משקל יתר לטווח הארוך ולדמי ניהול נמוכים, אך לא מעלימה עין גם מתשואות הטווח הקצר.