הזהב נשבר מתחת ל-4,000 דולר והכסף צלל לשפל - מה עומד מאחורי הנפילה במתכות היקרות

מחירי המתכות היקרות ספגו מכה כפולה. חוזי הזהב למסירה קרובה נסחרו מתחת לרף הפסיכולוגי של 4,000 דולר לאונקיה, לאחר ירידה של כ-2.6% ביום מסחר בודד - הצניחה החדה ביותר מזה שבועות. הכסף איבד כ-3.4% במקביל והשלים ירידה לשפל של חודשים, לרמה של כ-57.6 דולר לאונקיה.מתחילת השנה מציג הזהב ירידה של כ-7.6%, בעוד הכסף צלל בכ-17.8%. הנסיגה מהשיאים דרמטית אף יותר: הזהב נסחר כ-25% מתחת לשיא של השנה האחרונה, והכסף התרסק בכמעט מחצית מהשיא ששבר קודם לכן. מדובר באחד ההיפוכים החדים ביותר בשוק הסחורות היקרות בשנים האחרונות, שבא לאחר ראלי מרשים שדחף את הזהב לעבר שיאים חדשים והזין ציפיות אופטימיות במיוחד.

הזרז שמאחורי הצניחה - מנהלי השקעות מצביעים על נקודת מפנה ברורה. גל המכירות במתכות התגבר במידה ניכרת סביב מינויו של יושב ראש חדש לפדרל ריזרב, שהבהיר כי בכוונתו להילחם באינפלציה ולשנות את אופן התקשורת של הבנק המרכזי עם השווקים. המשקיעים פירשו את הדברים כאיתות לכך שהריבית עשויה דווקא לעלות, ולא לרדת כפי שקיוו - תרחיש שמכביד על נכסים חסרי תשואה שרגישים לנתוני המאקרו ולציפיות הריבית כמו זהב וכסף.

ריבית גבוהה יותר מייקרת את העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכת שאינה מניבה ריבית או דיבידנד, ובמקביל מחזקת את הדולר - שני כוחות שפועלים היישר נגד מחיר הזהב. עם זאת, בחלק מבתי ההשקעות ממתנים את הדרמה ומזכירים כי לאחר עלייה חדה בשנה החולפת, תיקון ברמה כלשהי הוא צפוי ונורמלי, ולא בהכרח מבשר על שינוי מגמה לטווח ארוך.

מדוע בקרנות עדיין שוריים

למרות הירידות, בכירים בענף מדגישים שהתמונה המאקרו-כלכלית נותרה תומכת. הגורם המרכזי הוא רכישות אגרסיביות של זהב מצד בנקים מרכזיים - מדינות כמו פולין, סין ורוסיה ממשיכות לצבור מתכת כדי לחזק את מאזניהן ולעקוף סנקציות. במקביל, מדינות המחפשות מערכת תשלומים חלופית לדולר האמריקאי מגדילות בהתמדה את אחזקות הזהב שלהן. "הסיפור הזה היה נכון לפני חצי שנה ולפני תשעה חודשים, והוא עדיין נכון היום", ציין אחד ממנהלי הקרנות.

הביקוש הזה, שאינו תלוי בתנודות הריבית לטווח הקצר, מספק רצפה מסוימת למחירים גם בעיצומו של גל מכירות ספקולטיבי. חלק מהערכות בשוק אף ממשיכות להצביע על יעדי מחיר גבוהים משמעותית מהרמות הנוכחיות בהסתכלות קדימה, ככל שהמגמות הגלובליות הללו יימשכו.

הכסף, לעומת זאת, מציג סיפור מורכב יותר. בשונה מהזהב, שנתפס בעיקר כנכס מפלט וכאמצעי לשמירת ערך, הביקוש לכסף נשען במידה רבה על שימושים תעשייתיים - תעשיית הטכנולוגיה, מוליכים למחצה וענף הבנייה. לכן הוא רגיש הרבה יותר לחששות מפני האטה כלכלית, מה שהופך אותו לתנודתי בהרבה. עבור המשקיעים זו חרב פיפיות: פוטנציאל תשואה גבוה יותר בתקופות עלייה, אך גם נפילות חדות בהרבה בירידות.

גם זרימת הכספים לקרנות הסל המגובות בזהב פיזי מהווה מדד חשוב למצב הרוח בשוק. בתקופות של אי-ודאות גאו-פוליטית ופיננסית משמש הזהב כעוגן, אך כאשר התשואות הריאליות עולות ומדד הדולר מתחזק, חלק מהמשקיעים הפיננסיים ממהרים לממש רווחים ולעבור לנכסים נושאי ריבית. דינמיקה זו מסבירה חלק ניכר מהתנודתיות החדה שאפיינה את המסחר במתכות בתקופה האחרונה.

השאלה שמעסיקה כעת את השווקים היא האם מדובר בהפוגה בריאה בתוך מגמת עלייה ארוכת טווח, או בתחילתו של תיקון עמוק יותר. התשובה תלויה במידה רבה בכיוון הריבית בארצות הברית ובעוצמת הדולר - אך לא פחות מכך בשאלה אם הבנקים המרכזיים ימשיכו לקנות זהב כמעט בכל מחיר.