סופית: אושרה תביעה ייצוגית נגד חברות האשראי בנוגע לעושק קשישים

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה את הבקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין בו אושרה תביעה ייצוגית נגד חברות האשראי, בטענה שהן נושאות באחריות לעושק קשישים בידי חברות לשיווק ישיר במאות מיליוני שקלים. חברות כאל, ישראכרט ומקס הגישו את הבקשה בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בחודש פברואר, אך מינץ קבע שאין היא עומדת בתנאים החריגים לדיון נוסף.

בבקשה לייצוכגית נטען, כי חברות השיווק הישיר בנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, אליו קל מאוד להיכנס אך קשה מאוד לצאת, באמצעותו הן פעלו כדי לשכנע קשישים למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם; ולאחר שהשיגו אותם, עשו בהם שימוש על-מנת לגבות מהקשישים כספים רבים שלא כדין. בין היתר, הן לא סיפקו את התמורה והעבירו את הפרטים לחברות אחרות שהשתמשו בהם שלא על דעת מחזיקי הכרטיסים.
המבקשים טענו, כי חברות האשראי נושאות אף הן באחריות למעשי ההונאה - לא בשל גרימתם, אלא בשל המחדל לסכל אותם. לדעתם, היה על החברות לפעול כדי למנוע את מעשי המרמה והעושק שביצעו חברות השיווק הישיר, להפסיק את ההתקשרות עימן, לבטל את החיובים שהוטלו על הקשישים, וליידע אותם על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות השיווק הישיר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה, אך השופט עופר גרוסקופף קיבל את הערעור. הוא הורה לאשר את הבקשה בשורה של התאמות: התביעה תחול רק על לקוחות החברות ששמותיהן הופיעו בבקשה; מומחה מטעם בית המשפט יבדוק האם חברות האשראי ידעו או צריכות היו לדעת על הסיכון לקשישים והאם יכלו מבחינה טכנולוגית למסור להם אזהרה אפקטיבית, ובדיקה זו תיעשה תחילה על מדגם של חמש חברות שיווק ישיר שיבחרו המבקשים ועל פי תוצאותיה יוחלט האם יש מקום להרחיב אותה לכל הרשימה.

במקביל, בית המשפט המחוזי גם יכריע האם להוסיף עילה בנוגע להפרת חובותיהן של החברות כמנפיקות - קבע המשנה לנשיא, נעם סולברג, בהסכמת השופטת דפנה ברק-ארז. הדבר ייעשה במתווה אותו קבע סולברג: תוגש בקשה מתוקנת שתחול רק על החיובים של החברות שהופיעו בבקשה המקורית; התובעים יחולקו לשלוש תת-קבוצות ועילה זו תיבחן לגביהן; מומחה בית המשפט יבדוק בצורה מדגמית האם בקרב חברות כרטיסי האשראי הייתה נהוגה מדיניות מפרה, גורפת וכוללנית בנוגע למענה ולאופן הטיפול בפניות ובהודעות שמסרו הלקוחות הקשישים.

לא נקבעו הלכות חדשות

חברות האשראי טענו, כי בפסק הדין נקבעו שלוש הלכות חדשות: למנפיקת כרטיס אשראי קיימת חובת גילוי לפני אישור עסקאות שלקוחותיה בחרו לבצע מול בית עסק;  אישור ניהול התובענה כייצוגית בעילת הפרת חובת הגילוי למרות שהמבקשים לא טענו זאת; ומינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בירור שאלות שבליבת בחינת עצם האחריות המשפטית עליה מבוסס ההליך הייצוגי.

מינץ דחה על הסף את הבקשה. לגבי הטענה הראשונה הוא אומר: "החלת החובות העקרוניות על חברות האשראי בכובען כמנפיקות, חדשנית ככל שתהיה, אינה אלא התפתחות טבעית המבוססת על עקרונות קיימים, ואשר עולה בקנה אחד עם ההלכות המושרשות שקבע בית משפט זה". לגבי השנייה מזכיר מינץ, כי החוק מאפשר לבית המשפט לאשר תביעה ייצוגית בכל שינוי שימצא לנכון. ולגבי השלישית - זהו יישום, גם אם חדשני בתחום הייצוגי, של תקנות סדר הדין האזרחי. את החברות ייצגו עוה"ד שי כגן, עופר שובל וטל מישר.