ישראלית תובעת את הקונסוליה האיטלקית: היכן יידון התיק?

תביעתה של מרי קפלאניאן נגד הקונסוליה האיטלקית בירושלים, בה הועסקה 33 שנים, תידון בישראל ולא באיטליה - קובעת שופטת בית הדין הארצי לעבודה, חני אופק-גנדלר. היא דחתה את ערעור הקונסוליה על החלטת בית הדין האיזורי בירושלים, שלא לדחות על הסף את התביעה ולקבוע שיש לנהל את הסכסוך באיטליה.

קפלאניאן היא אזרחית ישראל ואיטליה, תושבת הרובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, אשר הועסקה בקונסוליה בשנים 2022-1989 בתפקידים מינהליים וחשבונאיים וכמתורגמנית. היא יצאה לפנסיה ותובעת 900,000 שקל, בטענה שאינה מקבלת פנסיה ושהיא זכאית לפיצויי פיטורין ולהחזר הוצאות נסיעה; בית הדין דחה על הסף חלק מן התביעה בשל התיישנות.

הקונסוליה לא טענה שיש לה חסינות של ריבון זר מפני תביעות בישראל, אלא שיש לנהל את התיק באיטליה. לשיטתה, בית המשפט האיטלקי הוא הפורום הנאות משום שהוא בעל "מירב הזיקות": שני הצדדים איטלקיים, על חוזה העבודה השני של קפלאניאן חל במפורש הדין האיטלקי (שבית המשפט האיטלקי הוא בעל המומחיות בפרשנותו) ותשלומי הזכויות הסוציאליות שלה בוצעו באיטליה.

קפלאניאן טענה, כי נאלצה לחתום על הסכם העבודה השני ולוותר על זכויות סוציאליות הניתנות לעובדים בישראל; אין בחוזה תניית שיפוט המעניקה את הסמכות לבית משפט איטלקי; אין זה נכון שהקונסוליה, כריבון זר, ציפתה מראש שסכסוכים עימה יידונו באיטליה; ויש חשיבות ציבורית להבטחת תשלום זכויות המינימום לכל עובד בישראל.

הכבדה לא מידתית בזכות הגישה לערכאות

בית הדין האיזורי (השופט דניאל גולדברג) דחה את בקשת הקונסוליה ואופק-גנדלר מסכימה עם נימוקיו. לדבריו, החלת דין זר אינה יוצרת תניית שיפוט; כאשר אחד הצדדים לחוזה הוא ישראלי, הפסיקה קובעת שציפייתם הסבירה של הצדדים היא שענייניהם יידונו בבית משפט ישראלי; "הטלת חובה על עובדת אזרחית ישראל שהועסקה בישראל לכתת רגליה למדינה זרה להתדיינות משפטית בתביעה לאכיפת זכויות לפי משפט העבודה המגן, נתפסת כהכבדה לא מידתית על זכות הגישה של התובעת לערכאות". 

אופק-גנדלר מוסיפה: "המעסיקה לא הניחה בפני בית הדין האזורי תניית שיפוט מפורשת וברורה בהסכם המקנה סמכות שיפוט לערכאה שיפוטית במדינה זרה, ואשר את אכיפתה היא מבקשת. אף אם אניח לצורך הדיון - ומבלי להכריע - כי הצדדים הסכימו כי הדין חל על ההסכם בכללותו או חלקים ממנו הינו הדין האיטלקי הרי שאין בהסכמה זו כדי להוות תניית שיפוט זרה מפורשת, אשר אותה בית הדין אמור לשקול אם לאכוף אם לאו". 

ההחלטה מהו הפורום הנאות מצויה בידי הערכאה הדיונית, מזכירה אופק-גנדלר, ורק במקרים חריגים ייקבע שבית המשפט הישראלי איננו הפורום הנאות. לבסוף אומרת אופק-גנדלר, כי הקונסוליה טענה רק בערעור, שאם הדיון יתקיים בישראל - יש לנהלו על פי הדין האיטלקי. לכן, בטענה זו יצטרך להכריע בית הדין האיזורי.