בג"ץ: צה"ל מחויב חוקית לשוויון הזדמנויות לנשים בתפקידי לחימה

על צה"ל חובה חוקית לקיים, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות בין המינים בשיבוץ לתפקידי לחימה - קובע בג"ץ פה אחד בידי המשנה לנשיא, נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן. האחרונות גם קבעו, כי יש להורות על פתיחת התנסות בשריון המתמרן בחודש נובמבר הקרוב. סולברג מדגיש, כי מדובר בשוויון הזדמנויות במיון ליחידות אלו, ולא בהקלות שיאפשרו לחיילות להתקבל אליהן, ומציין את המחסור הנוכחי ב-12,000 חיילים - מחציתם בתפקידי לחימה.

העתירות הוגשו עוד בשנת 2020, כאשר העותרות ביקשו לאפשר להן להתמיין ולהשתלב בתפקידי לחימה שונים, בדגש על יחידות מיוחדות, חי"ר ושריון מתמרן. לאורך השנים מסר צה"ל שורה של עדכונים לגבי התקדמות שילובן של נשים בתפקידי לחימה, והוא הסביר שהשילוב נעשה על פי ממצאיהן של התנסויות, מחקר ונתונים מבוססים. העותרות טענו שעדיין לא מדובר במענה מספק.

צה"ל צריך להוכיח מדוע לא לשלב נשים

סולברג מציין, כי "המגמה חדה וברורה אפוא: מספר הנשים המתגייסות לתפקידי לחימה; שיעור הנשים מבין כלל המערך הלוחם בצה"ל; ושיעור התפקידים הפתוחים לפני נשים - נמצאים כולם במגמת עליה עקבית. מדובר בשינויים דרמטיים; אין להקל בהם ראש". המחלוקת אינה עקרונית אלא יישומית, ובעיקרו של דבר צה"ל נתן מענה לבקשות שהועלו בעתירות.

סולברג קובע, כי מהוראותיהם הברורות של חוק שירות ביטחון וחוק שיווי זכויות האשה, כמו גם מתכליתם המפורשת, עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המחוקק ביקש לקבוע, כנקודת מוצא, שוויון בין גברים לנשים בכל הנוגע לשירות בצה"ל, כך שנשים יוכלו לשרת בכל תפקיד, כולל תפקידי לחימה. זאת, לצד חריג המאפשר למנוע מנשים לשרת בתפקידים מסוימים, מקום שבו הדבר מתחייב "ממהותו ומאופיו של התפקיד".

• בג"ץ ביטל את מגבלות בן-גביר על ביקורי ח"כים אצל אסירים בטחוניים
• סולברג לפוקס על גיוס החרדים: נתקלנו בקיר אטום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי סולברג, הנטל להראות כי מתחייב "ממהותו ומאופיו של תפקיד" מסוים שנשים לא יוכלו לשרת בו, מוטל על רשויות הצבא, וכי החלטה כזאת צריכה להתבסס על התנסויות רלבנטיות. הגם שחל שיפור ניכר לאורך שנות גלגוליה של העתירה בהיבט זה, צה"ל עודנו מחויב להמשיך לפעול לטובת מימוש הוראות החוק ועמידה בחובות המוטלות עליו בהיבט זה. זאת, גם בהתאם לעמדת הצבא, אשר עמד על מחויבותו להגשמת השוויון בשירות בין גברים לנשים.

רמז ברור לחרדים ולחרדים-הלאומיים

סולברג מסכם באומרו: "אכן, בעת הגשת העתירות, ניכר היה פער בין חובה זו, לבין מדיניות צה"ל בפועל... ואולם, מאז הוגשו העתירות חלה תמורה משמעותית; צה"ל פועל בעקביות וברצינות, מתוך מחויבות ניכרת, ומתקדם בהדרגתיות אל עבר מימוש מלא של החובה החוקית המוטלת עליו. חזקה עליו כי ימשיך במגמה האמורה, תוך איזון מתמיד בין כלל השיקולים הרלבנטיים שעל הפרק, ושמירה מוקפדת על כשירות מבצעית מיטבית, בהתאם לצרכי הצבא".

סולברג מסיים ברמז ברור להשתמטות החרדים ולהתנגדות בקרב החרדים-הלאומיים לשירות נשים ובפרט לשירות מעורב: "אין אלא להביע תודה והערכה עמוקה לכל אותם צעירות וצעירים, המבקשות ומבקשים לשאת בנטל, להתייצב ל'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם' [כלשון הרמב"ם], ולעשות את מירב המאמצים כדי לתרום באופן מיטבי לביטחון המדינה, תוך השקעת מאמצים אדירים וסיכון חיים של ממש. כל זאת, מתוך תחושה עמוקה של אחריות חברתית וערבות הדדית. תבוא עליהן ועליהם הברכה".

• ביהמ"ש דחה בקשת כאל לצו זמני במאבק על הנוסע המתמיד של אל-על
• בג"ץ מגביל את הכניסה לאולם בדיון בעתירות להדחתו של בן-גביר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

יש להביא לשינוי ממשי

במישור האופרטיבי, ניתן צו מוחלט המורה על פתיחת התנסות בשריון המתמרן בנובמבר הקרוב. ברק-ארז ורונן מצאו, כי יש לתת תוקף מחייב להחלטת הרמטכ"ל על פתיחת ההתנסות במועד זה. סולברג סבר, כי בהתחשב בהחלטת הרמטכ"ל -  אין צורך בצו מוחלט. ברק-ארז מסבירה את עמדתה בכך ש"בנושא שבפנינו נאמרו לאורך השנים הרבה מלים יפות, אך המציאות - חרף התמורות שחלו בה - לא התעלתה לרמתן במידה מספקת. הקושי אף מחריף בהתחשב בכך שבעת הזו, הניסיון המעשי מלמד שאין מדובר עוד בדיון עיוני בזכויות ערטילאיות, כי אם בעובדת חיים מוגמרת: בשנים האחרונות נשים השתתפו בתפקידי לחימה שונים והפגינו הצלחה 'בשטח'. בהתאמה, גם הביקוש להתמיין לתפקידי לחימה בקרב נשים עולה. דא עקא, מגמת השילוב הגוברת נתקלת פעם אחר פעם ב'תקרת זכוכית' חדשה".

לדברי ברק-ארז, "גם אם ההיבטים העקרוניים אינם שנויים במחלוקת של ממש, יש לזכור כי הוצאתם של העקרונות מן הכוח אל הפועל היא נדבך חשוב וחיוני בחתירה לשוויון, ואין להקל בכך ראש. העתירות שבפנינו לא כוונו להצהרה חגיגית שתיחרת עלי ספר, אך תיוותר כאבן שאין לה הופכין. הן נועדו להביא לשינוי ממשי תוך עיגון של עקרון השוויון - שיסודו כאמור הן בחקיקה והן בפסיקה - בקרקע המציאות".

רונן מוסיפה: "שוויון הזדמנויות במיון לתפקידים בצה"ל, ובחינת המועמדים והמועמדות על פי כישוריהם בלבד - מבטיח כי המועמדים המתאימים ביותר ישובצו לכל תפקיד. מעבר לכך, במישור הכמותי, העובדה שנשים כיום משמשות כחמישית מהכוח הלוחם של צה"ל - מעידה על כך שפתיחת מכלול התפקידים בפני נשים היא חיונית לבניין כוח האדם של הצבא. נקודה זו מקבלת משנה חשיבות לנוכח מצוקת כוח האדם הלוחם השוררת כיום בצבא".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. העתירות הוגשו בידי מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי, סריה עמר, נעמי לוי-אשכנזי וספיר עגיב. הן יוצגו בידי עוה"ד עדי קליין, עמיחי ויינברגר, ינור בטרנטל ורויטל אפלבוים. את המדינה ייצגו עוה"ד נטע אורן ועמרי אפשטיין.