ייבא שני כלי רכב, גילה הפרש גדול באגרות - האם יקבל החזר?

הסיפור הבא מתחיל ביבוא אישי של רכב, עובר דרך ביורוקרטיה ממשלתית, ומסתיים בפסק דין שמלמד כל מי שמתעסק עם רשויות המדינה שיעור חשוב: גם אם אתה צודק, אם אין לך ראיות - אתה הולך הביתה בלי כלום.

עפר יוזם ייבא ב-2016 רכב מסוג פורד אדג' עם נפח מנוע של 3,496 סמ"ק ביבוא אישי. הרכב סווג על ידי אגף רישוי כלי רכב במשרד התחבורה לקבוצת אגרה מספר 7. יוזם לא חשב על זה יותר מדי, שילם את האגרות כמו כל אזרח תמים, ונסע עם הרכב במשך שמונה שנים עד שמכר אותו באוקטובר 2024.

הבעיה התחילה כשיוזם ייבא ב-2025 רכב נוסף מאותו דגם - פורד אדג', הפעם עם מנוע קטן יותר בנפח של 2,000 סמ"ק. גם הרכב השני סווג בתחילה לקבוצת אגרה 7, בדיוק כמו קודמו. יוזם פנה לנתבע, אגף רישוי כלי רכב במשרד התחבורה, ולאחר בדיקה נוספת שונה הסיווג לקבוצת אגרה 6 - קבוצה נמוכה יותר, שמשמעותה אגרת רישוי שנתית זולה יותר. ההחזר הכספי הועבר אליו כנדרש.

כאן בדיוק נדלקה לו הנורה. אם הרכב השני, מאותו דגם מסחרי בדיוק, שייך לקבוצה 6, אז מה עם הראשון? יוזם חישב שבמשך השנים הוא שילם ביתר 1,859 שקל בשנה על אגרות רישוי, וביקש ממשרד התחבורה החזר כספי גם עבור הרכב הראשון. התשובה שקיבל היתה שלילית - המערכת לא מאפשרת החזרים מעבר לשבע שנים אחורה. יוזם ניסה לקבל החזר לפחות עבור השנים שלא התיישנו, אבל נתקל בחוסר מענה. בלית ברירה, יוזם הגיש תביעה קטנה לבית המשפט בפתח תקווה, על סכום של 13,013 שקל - הפרש של 1,859 שקל כפול שבע שנים, בצירוף הצמדה וריבית.

שני כלי רכב שונים לחלוטין

משרד התחבורה לא התכוון לוותר. הוא טען שיש לדחות את התביעה על הסף, ולחלופין לגופה. הטענה המרכזית היתה פשוטה: אי אפשר להשליך מתיקון סיווג של רכב אחד על רכב אחר. הנתבעת הדגישה שאף שמדובר באותו שם מסחרי - פורד אדג' - מבחינה טכנית אלה שני כלי רכב שונים לחלוטין. הרכב מ-2016 הגיע עם מנוע בנפח של 3,496 סמ"ק, ואילו הרכב מ-2025 הגיע עם מנוע בנפח של 2,000 סמ"ק בלבד. בנוסף, בדיקה מקצועית שבוצעה על ידי גורמי המקצוע במשרד התחבורה העלתה שרכב מהסוג הראשון אכן אמור להיות מסווג בקבוצת אגרה 7, וכי הסיווג נעשה כדין.

הרשם הבכיר איתי שרון מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, שדן בתיק, דחה את התביעה. הנימוק המרכזי שלו היה שיוזם פשוט לא הוכיח את הטענות שלו. בית המשפט ציין כי "טענות התובע הועלו בכלליות ובהיעדר פירוט ואסמכתאות לצורך הרמת נטל השכנוע הנדרש להוכחת טענותיו".

בפסק הדין הוסבר כי שיעורי האגרות לרכב נוסעים פרטי נקבעים לפי קבוצות מחיר, כשהמחיר נקבע בהתאם למחירון היבואן. ברכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל, המחיר נקבע לפי ערך המכס בתוספת מס קנייה ומע"מ. יוזם לא הצליח להוכיח שהרכב שלו מ-2016 לא היה מיובא ביבוא מסחרי מקביל, או שמחירו ביבוא מסחרי לא תאם לקבוצה 7.

בית המשפט לא התרשם

יוזם ניסה להיעזר במסמך שהציג בדיון, ובו פירוט של ארבעה תתי-דגמים של פורד אדג'. אבל בית המשפט לא התרשם מכך. "התובע לא הוכיח את מקורו של מסמך זה ואמיתות הנתונים המפורטים בו. כמו כן, התובע לא הוכיח כי רכבו תואם לאחד מתתי-הדגמים הנזכרים במסמך זה", נכתב בהכרעת הדין.

עוד קבע בית המשפט כי יוזם טען שהרכב הראשון עלה לו 273 אלף שקל, אבל מעיון בהצהרת היבוא של הרכב השני מ-2025 עלה שמדובר בסכום נמוך בהרבה - מה שמחזק את הטענה שמדובר בכלי רכב שונים באופן מהותי, שאי אפשר להשוות ביניהם.

• המספר היומי - 70% מהיבוא לישראל מגיע דרך הים. איך הוא מושפע מהמלחמה?
• בואינג מתכוננת להזמנת ענק של 80 מיליארד דולר מהודו - אבל הסכם הסחר עם ארה"ב עדיין רחוק מסגירה

למרות דחיית התביעה, בית המשפט לא חייב את יוזם בהוצאות משפט. הסיבה: הנסיבות שבמוקד התביעה, ובהן הסיווג השונה שניתן לרכב השני שהוא ייבא, והיעדר מענה לפניותיו למשרד התחבורה - גם אם הנתבע טען שהפניות נשלחו לכתובת שגויה.