גזר הדין הכבד למנהל ההשקעות הישראלי והצעת הרכש המפתיעה לרשת החברתית

14 באפריל 2022 - אילון מאסק מגיש הצעת רכש לטוויטר

ב-14 באפריל 2022 הפתיע אילון מאסק את השווקים כאשר הגיש הצעת רכש לטוויטר ב-54.20 דולר למניה במזומן, מחיר ששיקף לחברה שווי של כ-43.4 מיליארד דולר. ההצעה הוגשה זמן קצר אחרי שנחשף כי מאסק צבר החזקה של כ-9.2% בחברה והפך לבעל המניות הפרטי הגדול בה. לפי נוסח ההצעה, מאסק ביקש לרכוש את מלוא מניות החברה ולהפוך אותה לחברה פרטית. המחיר שיקף פרמיה של 38% לעומת מחיר הסגירה של 1 באפריל 2022, ופרמיה של 54% לעומת יום המסחר שלפני תחילת צבירת המניות שלו.

טוויטר הייתה אז חברה ציבורית מרכזית בתחום המדיה החברתית, עם יותר מ-200 מיליון משתמשים פעילים יומיים שניתנים למונטיזציה. עצם ההצעה הכניסה את החברה מיד למהלך רשמי של בחינת חלופות אסטרטגיות, מימון, עמדת דירקטוריון ותגובות של בעלי מניות. בדיווחים מאותו שלב עלה כי מאסק הציג את ההצעה כהצעה סופית, ואמר כי אם לא תתקבל, יהיה עליו לשקול מחדש את מעמדו כבעל מניות.

בהמשך אותו חודש דירקטוריון טוויטר אימץ תוכנית הגנה מסוג גלולת רעל, אך ב-25 באפריל 2022 אישר את העסקה והמליץ לבעלי המניות לאשר אותה. אחרי חודשים של עימותים משפטיים ופיננסיים, הרכישה הושלמה ב-27 באוקטובר 2022 לפי שווי של כ-44 מיליארד דולר, וטוויטר נמחקה מהמסחר. ביולי 2023 שמה שונה ל-X. 

• חבר מושבעים: מאסק הטעה משקיעים בפרשת רכישת טוויטר ב-44 מיליארד דולר
• הצד האפל של גרוק: מייצר אלפי תמונות מיניות בשעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במרץ 2025 הודיע מאסק כי xAI רכשה את X בעסקת מניות, לפי שווי של 33 מיליארד דולר ל-X, או 45 מיליארד דולר כולל חוב של 12 מיליארד דולר. כיום הפעילות של הפלטפורמה מתנהלת תחת המותג X, כחלק ממבנה תאגידי שמחבר בין הרשת החברתית לבין פעילות הבינה המלאכותית של xAI.

14 באפריל 2021 - קוינבייס מתחילה להיסחר בנאסד"ק

ב-14 באפריל 2021 החלה בורסת הקריפטו קוינבייס להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול COIN באמצעות הנפקה ישירה. בניגוד להנפקה רגילה, החברה לא גייסה הון חדש ביום הכניסה למסחר, אלא אפשרה מסחר במניות של בעלי מניות קיימים. נאסד"ק קבעה ערב קודם מחיר ייחוס של 250 דולר למניה, ששיקף שווי של כ-49.2 מיליארד דולר על בסיס מניות קיימות, וכ-65 מיליארד דולר על בסיס דילול מלא.

המסחר עצמו היה חריג בתנודתיות שלו כבר ביום הראשון. המניה נפתחה סביב 381 דולר, עלתה במהלך היום ל-429.54 דולר, ירדה בהמשך וננעלה ב-328.28 דולר. בשיא היום הערכות השווי של החברה כבר חצו את רף 100 מיליארד הדולר לפי חלק משיטות החישוב בשוק. הכניסה המסחר התרחשה בזמן שבו שוק הקריפטו היה בתנופה חדה, והביטקוין עצמו נסחר באותו יום ברמות שיא. לכן יום המסחר הראשון של קוינבייס משך עניין רחב מצד משקיעים מוסדיים, סוחרי ריטייל, בנקי השקעות ורגולטורים.

• ענקית הפחם פושטת רגל והעסקה שהכניסה את מטוסי הג'מבו לשוק התעופה
• אחת האימפריות של הדוטקום מונפקת בוול סטריט והחברה האפריקאית הראשונה שמגיעה לשם
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• ענקית הפחם פושטת רגל והעסקה שהכניסה את מטוסי הג'מבו לשוק...

הנתונים התפעוליים שפורסמו לפני העלייה למסחר היו גדולים מאוד ביחס לגיל החברה ולתחום שבו פעלה. בסוף 2020 היו לקוינבייס 43 מיליון משתמשים מאומתים, 2.8 מיליון משתמשים חודשיים מבצעים, נכסים על הפלטפורמה בהיקף של 90.3 מיליארד דולר ונפח מסחר שנתי של 193.1 מיליארד דולר. זמן קצר לפני הכניסה למסחר פרסמה החברה גם אומדן ראשוני לרבעון הראשון של 2021, ולפיו היו לה כבר 56 מיליון משתמשים מאומתים, 6.1 מיליון משתמשים חודשיים מבצעים, נכסים על הפלטפורמה בהיקף של 223 מיליארד דולר, נפח מסחר רבעוני של 335 מיליארד דולר, הכנסות של כ-1.8 מיליארד דולר ורווח נקי מוערך של 730 עד 800 מיליון דולר.

14 באפריל 2010 - הר געש מתפרץ באיסלנד וגורם לשיבושי ענק בתעופה האזרחית

ב-14 באפריל 2010 נכנסה ההתפרצות של הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל באיסלנד לשלב שבו נוצר ענן אפר רחב שהחל לנוע לעבר צפון אירופה ומערבה. מערכות ניטור ואזהרה לתעופה אזרחית החלו לפרסם התרעות, ורשויות תעופה במדינות שונות סגרו בהדרגה נתיבי טיסה ואזורים אוויריים. ההחלטות נשענו על כללי בטיחות מחמירים ביחס לסיכון שאפר וולקני מציב למנועי סילון, למערכות ניווט ולראות.

בימים שלאחר תחילת האירוע נרשם שיבוש בקנה מידה נדיר. יותר מ-100 אלף טיסות בוטלו, יותר מ-300 שדות תעופה בכשני תריסרי מדינות נסגרו במהלך 15-21 באפריל, ויותר מ-10 מיליון נוסעים הושפעו. לפי נתוני התעופה מאותה תקופה, בשיא המשבר בוטלו כ-16-19 אלף טיסות ביום, ובכמה ימים רצופים הושבת חלק גדול מאוד מהתנועה האווירית הסדירה באירופה. הסגירות לא נגעו רק לנוסעים, אלא גם לטיסות מטען, לטיסות עסקים, לטיסות קישור ולפעילות של נמלי תעופה, חברות קרקע וספקי דלק ושירותים.

איגוד התעופה הבינלאומי העריך אז כי ההפסד הישיר לחברות התעופה הגיע לכ-1.7 מיליארד דולר. מעבר לכך נרשמו עיכובים והפסדים בענפי תיירות, לוגיסטיקה, שילוח ומסחר בינלאומי, לרבות פגיעה בהובלת מוצרים מתכלים, רכיבים תעשייתיים ומשלוחים דחופים. בפועל, התעופה האירופית חזרה ברובה לפעילות רגילה סביב 21-23 באפריל 2010, אם כי גם אחר כך נרשמו שיבושים נקודתיים בשל ענני אפר נוספים.

14 באפריל 2003 - מנהל ההשקעות אילון צברי נידון ל-6 שנות מאסר

ב-14 באפריל 2003 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על אילון צברי 6 שנות מאסר בפועל, 2 שנות מאסר על תנאי וקנס של 3.5 מיליון שקל. באותו יום נגזר דינו גם של יורם נגלר, שנדון לשנת מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל. גזר הדין ניתן בפרשה רחבה שעסקה בעבירות שוק הון, שוחד ומרמה שבוצעו בשנות התשעים.

צברי שימש כסמנכ"ל גמולות של בנק הפועלים. גמולות הייתה באותה תקופה אחד מגופי ההשקעות הגדולים בישראל, וניהלה את כספי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של בנק הפועלים ושל גופים נוספים, בהיקף של כ-30 מיליארד שקל. מעמדה בשוק הפך אותה לגוף עם כוח קנייה ומכירה מהותי בבורסה בתל אביב, ולכן להחלטות השקעה שלה הייתה השפעה ממשית על מחזורי מסחר ועל מחירי ניירות ערך.

לפי ההרשעה, צברי קיבל טובות הנאה ושוחד מגורמים בשוק ההון, ובתמורה הפנה פעילות השקעה של גמולות לניירות ערך מסוימים וביצע פעולות שסייעו להשפיע בדרכי תרמית על שערי מניות. ההרשעה ייחסה לו 16 עבירות של לקיחת שוחד, 12 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך, עבירת ניסיון השפעה אחת, 14 עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן עבירות נוספות במטבע חוץ. נגלר הורשע גם הוא בעבירות שוחד ובהשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך. לפי המסגרת העובדתית שנקבעה, השניים פעלו כך שפעולות קנייה ומכירה של גוף מוסדי גדול שימשו כלי לקידום אינטרסים של גורמים פרטיים בשוק.

ההליך הפלילי עצמו נמשך שנים ארוכות. בהמשך, בנובמבר 2003, בית המשפט העליון הפחית את עונש המאסר של צברי מ-6 ל-5 שנים וביטל את הקנס של 3.5 מיליון שקל, אך הורה על חילוט של כ-5 מיליון שקל שהוחזקו עבורו בנאמנות. 

גזר הדין של צברי היה מהמחמירים שניתנו בישראל בעבירות שוק הון, וגם אחרי ההקלה בערעור הוא נותר כבד יותר מהעונשים שנגזרו בפרשות בולטות מאוחרות יותר, לרבות אי.די.בי, מנופים פיננסים ופסגות.

14 באפריל 1998 - נטפליקס מושקת רשמית, ראשית כשירות השכרת DVD בדואר

ב-14 באפריל 1998 נטפליקס הושקה רשמית בארה"ב כשירות להשכרת DVD דרך האינטרנט והדואר. את החברה הקימו ריד הייסטינגס ומארק רנדולף. בעת ההשקה הוצעו באתר כ-925 כותרים, והחברה פעלה עם כ-30 עובדים. המודל ההתחלתי היה פשוט: הלקוח נכנס לאתר, בחר סרט, שילם עבור ההשכרה, והדיסק נשלח אליו בדואר.

בשלב ההשקה נטפליקס עדיין לא פעלה במודל המנוי החודשי המוכר יותר מהשנים הבאות. הפעילות התחילה במתכונת של תשלום עבור כל השכרה, עם משלוח בדואר והחזרה של הדיסק אחרי הצפייה. מודל המנוי החודשי ללא קנסות איחור הושק רק בספטמבר 1999, במחיר של 15.95 דולר לחודש במסלול מוקדם. ביום ההשקה החברה פעלה כחברת השכרה מקוונת של DVD, שהתבססה על קטלוג אינטרנטי, מערך לוגיסטי ומלאי פיזי מרוכז.

המבנה התפעולי של נטפליקס באותו שלב נשען על שילוב בין מסחר מקוון מוקדם לבין מערכת הפצה בדואר, בתקופה שבה פורמט ה-DVD עצמו היה חדש יחסית בארה"ב. לא היו לה סניפים קמעונאיים, והקשר עם הלקוח התבצע דרך האתר והמשלוח. מבחינה עסקית, ההכנסה באה מדמי השכרה בודדים, והפעילות נשענה על ניהול מלאי, זמינות כותרים, מהירות משלוח והחזרת דיסקים.

כיום נטפליקס היא חברת סטרימינג ובידור שפועלת ביותר מ-190 מדינות. לפי הדיווחים הרשמיים שלה, בשנת 2024 היא עברה את רף 300 מיליון המנויים בתשלום, רשמה הכנסות של כ-39 מיליארד דולר ורווח תפעולי של יותר מ-10 מיליארד דולר. בדוח השנתי ל-2024 היא תיארה את עצמה כאחד משירותי הבידור המובילים בעולם, עם פעילות בתחומי סדרות, סרטים ומשחקים.