אשדר תבעה את המדינה על 2 מיליון ש', ונשארה עם חשבון של 80 אלף
חברת הבנייה זכתה במכרזי מחיר למשתכן בחיפה וטירת הכרמל, אבל כשהפרצלציה התעכבה והיא לא יכלה לבטל ערבויות בנקאיות, היא החליטה לתבוע את רמ"י ומשרד השיכון. בית המשפט דחה את התביעה על כל חלקיה
אשדר, חברה ציבורית הפועלת בתחום הבנייה למגורים, זכתה ב-2016 בשני מכרזי מחיר למשתכן באזור חיפה: האחד בשכונת קריית אליעזר ל-213 דירות, והשני בשכונת החותרים בטירת הכרמל ל-244 דירות (ועוד עשר שאושרו בהמשך). הדירות נבנו, נמסרו לדיירים, אבל אז התחיל הסיפור הכואב מבחינת אשדר.
הבעיה היתה שהליכי הפרצלציה, כלומר הרישום המסודר של המגרשים כיחידות נפרדות - לא הושלמו בזמן. בלי פרצלציה, לא ניתן היה לרשום הערות אזהרה לטובת הדיירים, ולכן אשדר לא יכלה לבטל את ערבויות חוק המכר שהעמידה לכל אחד מרוכשי הדירות. התוצאה: עלויות מימון שנמשכו חודשים ארוכים אחרי שהדירות כבר הועברו לדיירים.
אשדר הגישה תביעה על סכום של 2,061,465 שקל כולל מע"מ נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי והשיכון, בטענה שהם התרשלו בשני מישורים: ראשית, בעיכוב הפרצלציה, ושנית, בעיכוב בחתימה על חוזי חכירה פרטניים מול הדיירים. השופטת עינב נהרי סנדלר מבית משפט השלום בחיפה לא השתכנעה. בפסק דין שניתן באחרונה, היא דחתה את התביעה על כל חלקיה.
ראשית, השופטת קבעה שאין שום עימות בין אשדר לבין משרד הבינוי והשיכון, והורתה על דחיית התביעה נגדו על הסף. היא ציינה שהתביעה לא ייחסה למשרד שום מעשה או מחדל ספציפי, שמכתבי ההתראה שאשדר שלחה לפני התביעה הופנו לרמ"י בלבד, ושלמשרד השיכון לא היתה שום מעורבות של ממש בפרויקט קריית אליעזר.
רמ"י לא עשתה את המוטל עליה - אבל מה לגבי התביעה?
לגבי רמ"י, השופטת קיבלה את טענת אשדר שרמ"י היא שנטלה על עצמה את ביצוע הפרצלציה, ולא הטילה את החובה על אשדר. אבל מכאן ועד לקבלת התביעה הדרך היתה ארוכה. בית המשפט קבע שאשדר לא הוכיחה שרמ"י פעלה בשיהוי בלתי סביר. השופטת ציינה שהליכי פרצלציה הם "מעצם טיבם וטבעם תהליכים מורכבים וממושכים", ושאשדר לא הגישה חוות דעת מומחה שתסביר מהו פרק הזמן הסביר לביצוע תהליך שכזה, ולא הציגה נתונים השוואתיים. עצם ציון משך הזמן, כך קבעה השופטת, אינו מהווה הוכחה מספקת.
נקודה מרכזית בפסק הדין היתה שאשדר ידעה מראש שהפרצלציה עלולה להתעכב. בחוזי הבנייה עצמם עלתה האפשרות שלא תירשם פרצלציה עד למועד מסירת הדירות. יתרה מכך, גם בהסכמי הליווי הבנקאי שחתמה אשדר עם בנק לאומי ועם הראל ביטוח, הוסכם מראש על שיעור עמלה מופחת למקרה שהערבויות ייוותרו בתוקף גם לאחר המסירה. כלומר אשדר צפתה מראש את התרחיש הזה, ונערכה אליו.
השופטת גם קיבלה את טענת הנתבעים שקבלת התביעה היתה פוגעת בעקרון התחרות במכרזים. בית המשפט ציין שייתכן שמציעים אחרים שלא זכו במכרז הציעו מחירים גבוהים יותר בדיוק כי שקללו את הסיכון הזה בתמחור שלהם.
- תביעה: מנכ"ל נצבא החזקות לשעבר הסתבך וחייב מיליונים על ניכוי שיקים
- כאשר אחרי נזקי הטילים מגיעים קשיי השיקום
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל
נקודת הנחה לא מבוססת
גם טענות הנזק נדחו. השופטת קבעה שחישובי הנזק של אשדר יצאו מנקודת הנחה לא מבוססת, שלפיה רמ"י היתה צריכה להחזיר חוזה חכירה חתום כבר ביום מסירת כל דירה, ושהם לא לקחו בחשבון עיכובים לגיטימיים שונים, כולל חוסרים במסמכים, החלפת מערכת מחשוב של רמ"י, ואת השפעת מגפת הקורונה. מומחית מטעם הנתבעים הראתה שהמתודולוגיה של אשדר שגויה, ושאשדר בחרה שלא להגיש חוות דעת נגדית.
לגבי הנזק העקיף, טענת אשדר שייקור אשראי בפרויקטים אחרים שלה בנתניה ובתל אביב נבע מהמשך העמדת הערבויות, נדחתה אף היא. בית המשפט קבע שאשדר לא הוכיחה קשר סיבתי, לא צירפה הסכמים מלאים, ולא זימנה לעדות נציג מהבנק המלווה.
בשורה התחתונה, התביעה של אשדר נדחתה במלואה והחברה חויבה בתשלום הוצאות המשפט של הנתבעים בסכום כולל של 80 אלף שקל.
