ההליך בוטל בשל ניצולו לרעה בידי החייב
ההליך בוטל בשל ניצולו לרעה בידי החייב

היורש הודה בחוב של אביו, ואז ניסה להכחיש אותו

הרשם הבכיר בבית משפט השלום בחיפה קבע כי ההתנגדות למימוש נכס כחלק מהליך פשיטת רגל הוגשה באיחור ניכר, ללא בקשה להארכת מועד, ונועדה אך ורק לעכב את ההליך כולו

עוזי גרסטמן |

הרשם הבכיר בבית משפט השלום בחיפה, מילאד תלחמי, דחה על הסף התנגדות שהגיש יורש של חייב שנפטר, בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני יותר מ-30 שנה. מדובר בסיפור ארוך שנים של חוב שכר טרחת עורך דין שלא שולם, ושתפח מ-85,998 שקל ב-1992 ליותר ממיליון שקל כיום.

הפרשה התחילה בסוף 1990, כשמוחמד חוסין עראבי, המנוח, פנה לעורך הדין חסאן בסטוני כדי שייצג אותו בהליך פלילי בעבירות מסוג פשע. לטענת עורך הדין, הוא ייצג את המנוח בנאמנות ובמסירות, הן בבית המשפט המחוזי בחיפה והן בערעור שהוגש לבית המשפט העליון. לאחר סיום ההליך, המנוח נמנע מלשלם את שכר הטרחה, וב-1992 נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל.


מאז חלפו שנים רבות, שבהן ניסה עורך הדין לגבות את חובו. ניתנו צווי מאסר ועיקולים נגד המנוח, אך שום דבר לא הועיל. לאחר כשני עשורים של ניסיונות גבייה כושלים, נקט בסטוני הליך פשיטת רגל נגד המנוח. ב-2014 הוכרז המנוח כפושט רגל, אך הוא לא שיתף פעולה עם ההליך, וב-2018 בוטל הליך פשיטת הרגל. ב-2019 הוחזר התיק לגבייה בהוצאה לפועל, כשהחוב הגיע כבר ליותר מ-1.6 מיליון שקל.



החייב נפטר ב-15 למרץ 2021. בהסכם חלוקת עיזבון מנובמבר 2022, לקח על עצמו בנו וליד עראבי, המשיב בהליך הנוכחי, לשאת באופן בלעדי בכל החובות של אביו, כולל סילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל. למרות זאת, כשהגיע השלב של פינוי נכס מקרקעין של האב במועצה אזורית משגב, הגיש וליד התנגדות לביצוע, בטענה שחתימת אביו על שטר החוב מזויפת.



ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר



הרשם תלחמי לא השתכנע מהטענות. ראשית, ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר - המועד החוקי להגשת התנגדות הוא 30 יום מרגע הוצאת האזהרה, והמשיב לא צירף שום בקשה להארכת מועד. הרשם ציין בהחלטתו כי "התנגדות שהוגשה באיחור, ללא בקשה להארכת מועד או ללא הצגת טעמים מיוחדים המצדיקים את האיחור, תידחה על הסף".



שנית, הרשם קבע כי התצהיר שצורף להתנגדות היה "לקוני וחסר", ולא עמד בדרישות הפסיקה לתצהיר מפורט שערוך בגוף ראשון. המשיב לא הציג שום ראיה לטענת הזיוף, וגם אין לו ידיעה אישית לגבי חתימת אביו על הסכם שכר הטרחה.

קיראו עוד ב"משפט"



נקודה מכרעת נוספת היתה הסכם חלוקת העיזבון. הרשם קבע כי העובדה שהמשיב לקח על עצמו בהסכם לשלם את כל חובות אביו, כולל החוב הספציפי בתיק ההוצאה לפועל, מהווה למעשה הודאה בחוב. לדברי הרשם, "ככל שסבר המשיב שמדובר בחוב שנוי במחלוקת או מוכחש, היה עליו להצהיר על כך בהסכם החלוקה, ולכל הפחות להגיש את ההתנגדות כבר אז".



המנוח לא העלה טענות נגד הסכם שכר הטרחה



הרשם הדגיש גם שגם המנוח עצמו, כשעוד היה בחיים, לא העלה טענות נגד הסכם שכר הטרחה בהליך פשיטת הרגל, אף שניתנה לו הזדמנות מפורשת להגיש התנגדות עד ל-20 לדצמבר 2013, והוא לא ניצל אותה. לכן, תמה הרשם, כיצד ניתן לטעון טענות נגד ההסכם בחלוף יותר משלושה עשורים, על ידי צד שלא היה עד לחתימתו.



בשורה התחתונה, הרשם קבע כי "נסיבות המקרה מצביעות כי ה'צורך' בהגשת ההתנגדות נועד במטרה לעכב הליכי הכונס בלבד". הוא ציין כי בקשת עיכוב הליכים קודמת כבר נדחתה, ומאז לא נעשו כל פעולות בתיק - מה שמחזק את המסקנה שמדובר בהליך שנועד לעכב את הפינוי בלבד.


בסופו של דבר, ההתנגדות נדחתה על הסף, והמשיב חויב בהוצאות משפט בסכום של 1,500 שקל. התיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל להמשך הליכי הגבייה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה