מה קודם למה - הסגרה לצרפת או החזר החובות?

חייב שהורשע בצרפת בעבירות אלימות ואיומים כנגד בת זוגו, נכנס לישראל כדי לחמוק מעונשו ומאז לא יצא ממנה. במקביל, הוא הספיק לצבור 17 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של כ-237 אלף שקל. עכשיו, כשמדינת ישראל רוצה להסגיר אותו לצרפת, הנושים שלו מסרבים לוותר: הם דורשים שישלם קודם את החובות. רשם ההוצאה לפועל יניב יחזקאל מלשכת תל אביב קבע בהחלטה חדשה ומשמעותית כי ידם של הליכי ההסגרה על העליונה.

הסיפור מתחיל באוקטובר 2022, כשטיירי אלמעלם הורשע בבית המשפט לערעורים בפריז בעבירות איומים ואלימות כנגד בת זוגו דאז, ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל. בסמוך למועד ההרשעה, נכנס אלמעלם לישראל ומאז לא יצא ממנה. ב-29 למרץ השנה הוא הוכרז כבר הסגרה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, ובאפריל חתם שר המשפטים על צו הסגרה. ביצוע ההסגרה בפועל תואם מול ממשלת צרפת, אלא שהליכי ההוצאה לפועל עמדו בדרך: במסגרת שמונה מתוך 17 התיקים שלו, הוטלו על אלמעלם הגבלת יציאה מהארץ והגבלה מלחדש דרכון.

היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות פרקליטות המדינה, פנתה לרשם בבקשה לבטל את ההגבלות כדי לאפשר את ביצוע ההסגרה. הרשם נתן לנושים שבעה ימים כדי להגיש התנגדות, ושני זוכים אכן התנגדו: דרך ארץ הייווייז והפניקס ביטוח. הם טענו שביטול ההגבלות עלול להוביל למצב שבו החוב כלפיהם לא ייפרע לעולם, וכי אם המדינה רוצה להוציא את החייב מהארץ - עליה למצוא קודם פתרון לחובותיו.

הרשם יחזקאל לא קיבל את עמדתם. בהחלטתו הוא ניתח לעומק את שלושת המקורות הנורמטיביים שמאפשרים לרשם הוצאה לפועל להגביל יציאת חייב מהארץ. הוא ערך הבחנה בין צו עיכוב יציאה לפי סעיף 14(א) לחוק, שמטרתו להבטיח ביצוע פסק דין, לבין הגבלת חייב משתמט לפי סעיף 66א, שהיא אמצעי אכיפה שנועד לתמרץ חייב בעל יכולת לשלם את חובו.

• בן 73 שמטפל בבנו הפצוע קיבל הפטר מחוב מזונות
• כ-100 אלף שקל נמחקו מחובותיה של בת 32
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על מה הסתמך הרשם בהחלטתו?

הרשם הסתמך על פסיקת בג"ץ בעניין היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הרבני האזורי נתניה, שבה קבעה השופטת דורית ביניש כי שיטת המשפט הישראלית "מקנה משקל מכריע לאינטרס הציבורי בהסגרתו של אדם שהוצא כנגדו צו הסגרה תוך כיבוד התחייבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל". עוד נקבע באותו פסק דין כי "בהיעדר נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן של פגיעה מהותית בערכים בסיסיים של שיטתנו המשפטית, יידחה צו עיכוב היציאה מן הארץ מפני צו ההסגרה".

השאלה המעניינת שעמדה לפני הרשם היתה דווקא זו שלא נדונה בפסיקה עד כה: מה קורה כשמדובר לא בצו עיכוב יציאה רגיל, אלא בהגבלה מכוח סעיף 66א - הגבלה שהיא דרסטית פחות ושתכליתה שונה? כאן הפעיל הרשם שיקול דעת של קל וחומר: אם בית המשפט העליון קבע שצווי עיכוב יציאה, שפוגעים בזכות היסוד ליציאה מהארץ באופן חמור יותר, נדחים מפני הליכי הסגרה - קל וחומר שהגבלות לפי סעיף 66א, שפגיעתן פחותה, צריכות להידחות גם כן.

"אין מקום לערוך הבחנה בין המקור הנורמטיבי לפיו הוטל עיכוב היציאה", קבע הרשם בהחלטתו. את הנימוק הזה הוא חיזק בציטוט מספרו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שקבע כי "לעיתים מה שנראה על פניו כשתיקה, למעשה אינו שתיקה אלא הסדר פוזיטיבי של ממש".

• "סטפות" של שטרות, בניין בן שלוש קומות - והכל מהכנסות זעומות ממרכול?
• המלחמה בארגוני פשיעה עולה מדרגה - "חברות" בארגון תהיה עבירה עם עונש של עד 5 שנות מאסר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שילם 4,200 ש' למוסך על תיקון שלא בוצע - וזה הפיצוי