הוצאה לפועל: בשנת 2024 נפתחו 378 אלף תיקים - עלייה של 25% בשנה

בשנת 2024 נפתחו בישראל לא פחות מ־378 אלף תיקי הוצאה לפועל - עלייה חדה של 25% לעומת השנה הקודמת, כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסמה היום רשות האכיפה והגבייה. מדובר במספר התיקים הגבוה ביותר בעשור האחרון, ברשות מציינים כי חלק ניכר מהזינוק נובע מכך שבמהלך סוף 2023 – בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוקפאו פתיחת תיקים, כך שחובות רבים התנקזו ל-2024.

על אף ההקלות שניתנו לחייבים מאז תחילת המלחמה - כמו עיכוב הליכים כלפי מפונים, משפחות שכולות וחיילים, הנתונים מעידים על עומק הלחץ הכלכלי שבו נמצאות אלפי משפחות. לפי הדו"ח, כיום רשומים במערכת ההוצאה לפועל כ־570 אלף חייבים, הרוב המכריע שעומד על כ-85% הם "שחקנים חוזרים" שכבר ניהלו בעבר תיק או תיקים בהוצאה לפועל. מדובר למעשה באוכלוסייה שנלכדת בלופ כלכלי, שבו כל ניסיון להשתקם הופך לקשה יותר עם חסמים כמו ריביות גבוהות, חוסר נגישות לפתרונות פיננסיים, לרוב זה יוצר תחושת ייאוש וחוסר אופק לעתיד טוב יותר, הדו"ח מגלה כי אצל כ-23% מהחייבים סכום החוב נמוך מ־5 אלף שקל - נתון שמעורר סימני שאלה קשים על אפקטיביות המערכת: האם נכון לגרור אזרח להליכים משפטיים ארוכים, עיקולים והגבלות, בגלל חוב שלפעמים מקורו בתקלה קטנה או בחוב קטן שצבר ריביות והלך ותפח בגלל ריביות והפרשי הצמדה.

העובדה שמאות אלפי תיקים נפתחים מדי שנה, כאשר חלק ניכר מהם בשל חובות קטנים מאוד, מצביעה אולי גם על צורך ברפורמה רוחבית שתאפשר גישה קצת אחרת של המדינה לטיפול בחובות - ובפרט בקווים שצוינו כאן, שמובילים אזרח רגיל להפוך ל"חייב בהוצאה לפועל".

פילוח גאוגרפי

הנתונים חושפים גם פערים חדים בין ערים שונות: בירושלים שיעור החייבים מקרב בני 15 ומעלה עומד על 8.9% - הגבוה ביותר מבין 16 הערים הגדולות. אחריה בת ים (8.8%) ובאר שבע (7.5%). מנגד, בכפר סבא השיעור הנמוך ביותר - 3.2%, ואחריה בני ברק (3.3%) ורמת גן (3.8%).

בתל אביב, אחת הערים היקרות במדינה, שיעור החייבים עומד על 5.3%. לצד הגידול בתיקים, נרשמה גם עלייה בגביית החובות: סך הגבייה השנתית חצה את רף 28 מיליארד השקלים - תוספת של 4 מיליארד שקל לעומת השנה הקודמת.

לפי הדו"ח, 60% מהחייבים הם גברים. הפערים הללו מחזקים את התחושה שבעקבות יוקר המחייה, הריביות הגבוהות שנגבות על מינוס בבנק ועל ריבית על הלוואות לעומת הריבית שהבנקים מציעים על פיקדונות, נראה שמי שנכנס למעגל החובות – מתקשה הרבה יותר לצאת ממנו, במיוחד אם הוא חי בפריפריה או באוכלוסייה מוחלשת.

מקורות החיובים

מדובר בגבייה ממגוון ערוצים: לשכות ההוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, תשלומים מקוונים ועוד. במקביל, נפתחו כ־1.1 מיליון תיקים במרכז לגביית קנסות - כמחציתם על דו"חות משטרה.

הדו"ח מציין כי כ־180 אלף מהתיקים שנפתחו השנה הם בגין חובות לבנקים – והמשמעות היא שפערי האשראי במשקי הבית ממשיכים להתרחב. יחד עם העלייה בהלוואות הצרכניות ושעבוד נכסים פרטיים, מדובר באיתות מטריד על עומס החוב של הציבור בישראל.

ב־2024 הוגשו כ־5 אלף בקשות לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומתוכן אושרו מעל 1,100 פטורים - המאפשרים לחייבים לפתוח דף חדש. נכון לסוף השנה, קיימים כ־11 אלף תיקים פעילים בתחום חדלות הפירעון. מאז כניסתו של החוק החדש לתוקף ב־2019, הוגשו כמעט 30 אלף בקשות כאלה. למרות ההקלה שניתנה לאוכלוסיות שנפגעו במישרין מהמלחמה - ובהן מפונים, משפחות חטופים וחיילים, המספרים מציגים בעיה רחבה יותר.

חובות לבנקים

עוד מהנתונים עולה תופעה מדאיגה, רשות האכיפה והגבייה מצביעים: מתוך מאות אלפי התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל בשנה החולפת, כ-180 אלף הם בשל חוב לבנקים - כלומר, כמעט מחצית מהתיקים החדשים מקורם בהלוואות, מינוסים בבנק ושימוש באשראי צרכני. המגמה ברורה: משקי בית - בעיקר מהעשירונים הנמוכים, נאלצים להיעזר בהלוואות כדי לממן הוצאות שוטפות כמו שכר דירה, חשבונות או הוצאות חירום.

אך ההלוואות האלו, במיוחד כשמדובר באשראי חוץ-בנקאי או בכרטיסי אשראי מתגלגלים, נושאות ריבית דו-ספרתית, שהופכת חוב קטן לכדור שלג מתגלגל.  נראה שהמערכת כולה - נשארת אדישה לכך שהצרכנים בחלק מסוים מהאוכלוסייה פשוט לוקחים הלוואה בשביל להחזיר הלוואה אחרת וכן הלאה וכן הלאה, ואז הדרך להוצאה לפועל קצרה.

מהצד השני, הבנקים - שנהנו מרווחי שיא בשנה החולפת, ממשיכים להרחיב את היקף האשראי לציבור, בלי שמתקיימת רגולציה מתאימה על תנאי ההחזר או רמות הריבית.דובר לאחרונה על כך שהבנקים יחזירו לציבור באיזושהיא דרך - כרגע זו נותר בגדר דיבורים בלבד.

• החייב יחזיר פחות מ-10% מתוך חוב של 3.5 מיליון שקל
• הודות לתיקון חוק: הקטין חובותיו ב-250 אלף שקל