
שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI
האלגוריתמים תופסים את מקומם של הבנקאים: גולדמן זאקס משיק תוכנית רב-שנתית שתשנה את כל המבנה הארגוני כשבינה מלאכותית תחליף בנקאים, אנליסטים ומנהלי השקעות; השאלה הגדולה היא האם זה העתיד של הבנקאות או רק עוד סבב קיצוצים שעטוף בסיסמאות על חדשנות?
בעוד ארבעת הבנקים הגדולים בוול סטריט מסכמים רבעון שלישי חזק, גולדמן זאקס הולך צעד אחד קדימה. המנכ"ל דיוויד סולומון הכריז על השקת One Goldman Sachs 3.0 יוזמה שתשנה את המודל התפעולי של הבנק ותשלב בינה מלאכותית בכל זרוע של הפעילות. במילים אחרות ה-AI הולך להכנס לליבת הפעילות של הבנק. פיילוטים נקודתיים או כלי ניתוח צדדיים, אלא שינוי תשתיתי שנועד להפוך את הבנק לדאטה-דריבן במלוא מובן המילה.
הבנק הציג רווח למניה של 12.25 דולר, גבוה בכ־11% מהתחזיות, והכנסות של 15.2 מיליארד דולר עלייה של כ־7.4%. עם זאת, המניה יורדת בכ-2.4% במסחר שלפני הפתיחה, המשקיעים מנסים להבין עכשיו את המשמעויות של הקיצוצים. השוק מנסה להבין האם ההתייעלות תשרת את בעלי המניות או שלא תהיה לזה משמעות אמיתית. “אנחנו בעיצומה של מהפכה תפעולית,” אמר סולומון בשיחת המשקיעים. “הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליצוא מחדש תהליכים מקצה לקצה ולבנות תשתית לצמיחה”.
המהלך של הבנק הוא ככל הנראה לא רק משהו קוסמטי, איך שזה נראה זה לא רק מהלך יחצני. בגולדמן מדברים על שינוי אמיתי של האופן שבו העבודה נעשית בפועל. תהליכים שלמים שעד היום בוצעו על ידי עובדים, יעברו אוטומציה בעזרת מערכות בינה מלאכותית. התוכנית תימדד לפי שישה יעדים מרכזיים: שיפור חוויית הלקוח, הגדלת הרווחיות, הגברת היעילות והפרודוקטיביות, חיזוק היציבות הארגונית, שיפור סביבת העבודה של העובדים והידוק הפיקוח וניהול הסיכונים.
מאחורי כל אחד מהיעדים האלה עומדים שינויים מעשיים. מערכות AI ייכנסו לתהליכים כמו קליטת לקוחות חדשים, מתן אשראי והלוואות, בדיקות ציות ורגולציה, וניהול ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים. המשמעות היא שמה שהיום דורש שעות של עבודה אנושית - איסוף נתונים, ניתוח דוחות, כתיבת מסמכים רגולטוריים - צפוי להתבצע בתוך דקות על ידי תוכנות חכמות.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מדברים על "הנדסה מחדש" של תהליכים כאלה. כל זרימת עבודה - מהלקוח שנכנס ועד האישור הסופי - תעבור תכנון מחדש בעזרת AI, כך שתהיה מהירה, זולה ומדויקת יותר. “אנחנו מתחילים בכמה תחומים שבהם ניתן לראות תוצאות מהר,” הסביר סולומון, “ומשם נרחיב את השינוי לשאר החלקים בארגון".
קיפאון גיוסים
מאחורי ההצהרות על “שינוי ארגוני” יש את המציאות הפשוטה שהיא שהולכים להיות פחות עובדים. גולדמן הודיע על קיפאון בגיוסים עד סוף 2025 ועל צמצום מבוקר במספר תפקידים. בבנק מגדירים זאת כהתאמה לעידן החדש של בינה מלאכותית, לא כמהלך חיסכון - אבל בפועל, זה שינוי במבנה כוח האדם. המערכת החדשה תדרוש פחות עובדים בתחומי תפעול, רגולציה ובקרת סיכונים, ויותר אנשי טכנולוגיה, דאטה ומהנדסי מודלים. בגולדמן מנסים לשדר אופטימיות. ההנהלה מדגישה כי "רווחי הפרודוקטיביות" שיגיעו מה-AI יושקעו בחזרה בשירות ללקוחות ובהרחבת הפעילות. כלומר פחות אנשים, יותר טכנולוגיה. השאלה היא אם זה אכן יתורגם לצמיחה אמיתית או שיישאר בגדר שינוי מבני פנימי.
המהלך של גולדמן זאקס לא מתרחש בוואקום. גם המתחרות בוול סטריט עושות צעדים דומים. במורגן סטנלי, לדוגמה, כבר פועלים “עוזרים חכמים” מבוססים על הטכנולוגיות של OpenAI, שמסייעים ליועצי השקעות לנתח דוחות ולנסח תובנות בזמן אמת. ג’יי.פי. מורגן השיקה פלטפורמה בשם IndexGPT, שמעניקה ללקוחות המלצות השקעה אוטומטיות. בסיטי דיווחו לאחרונה כי שימוש במערכות דומות חסך לעובדים מאות אלפי שעות עבודה בכל שבוע.
- לייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
- חברת BigBear הביטחונית מזנקת 11% לאור דוח רבעוני ורכישה משמעותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כל הבנקים מתקשרים את אותו עיקרון - לשחרר עובדים ממשימות רפפטטיביות שחוזרות על עצמן, ולהפנות את המשאבים לאזורים שמניבים ערך גבוה יותר. ההבדל הוא שבגולדמן מדובר ביוזמה רוחבית, שמוגדרת כבר כמודל עבודה חדש ולא רק כניסוי.
האתגרים והסיכונים
בבנק מבטיחים שהשינוי יניב רווחיות גבוהה יותר, הפחתת עלויות ויתרון תחרותי מול שחקנים אחרים בשוק. אבל גם שם מבינים שהדרך לשם לא תהיה פשוטה. השקעה בהקמת תשתיות AI היא יקרה, ההטמעה איטית, והפיקוח הרגולטורי סביב המידע הפיננסי צפוי להקשות על התהליך.
בעיה נוספת היא מה שמכונה “סיכון מודלים” - מצבים שבהם אלגוריתמים מקבלים החלטות לא מדויקות או מפרשים נתונים באופן שגוי. בבנק כבר הקימו צוותי בקרה ייעודיים שיבדקו את המערכות החדשות, במיוחד באזורים רגישים כמו מתן אשראי או דיווחים לרגולטור.
גם בפנים, לא כולם שלמים עם הכיוון. חלק מהעובדים מבינים שהאוטומציה החדשה משנה את מאזן הכוחות בתוך הארגון. אם בעבר אנליסט צעיר היה בונה את הקריירה דרך ניתוח עסקאות, עכשיו ייתכן שהתפקיד הזה יעבור למערכת שמסוגלת לעבד את כל הדוחות בלחיצת כפתור.
גולדמן זאקס לא לבד, אבל הוא אולי הבנק שהולך עם זה הכי רחוק. השילוב של תוצאות עסקיות חזקות עם מהלך עומק טכנולוגי מציב אותו בחזית השינוי שעובר על עולם הפיננסים. תעשייה שבמשך שנים התבססה על אינטואיציה אנושית, יחסים אישיים וניסיון מצטבר - מתחילה להסתמך יותר על אלגוריתמים, מודלים ומאגרי מידע.
המנכ"ל סולומון מבטיח שבינואר הקרוב הבנק יציג נתונים מדידים על ההתקדמות, ויראה כיצד האוטומציה משפיעה בפועל על היעילות והרווחיות. עד אז, וול סטריט עוקבת מקרוב. לא רק אחרי הביצועים הפיננסיים, אלא גם אחרי השאלה שמטרידה את כולם - האם הבינה המלאכותית תהפוך את הבנקים ליעילים יותר, או שפשוט תחליף את האנשים שעבדו בהם עד עכשיו.
- 1.חישובון 15/10/2025 12:53הגב לתגובה זוהעולם שייך למי שהרוויח עד היום ועכשיו יגדיל עוד ועוד את כספו. המלצה אישית אל תעשו הרבה ילדים. הם נדונו לחיי עבדות מהסיבה הפשוטה שלא יהיה מי שישלם על השירותים שהם מסוגלים למכור. מקווה שנהניתם מהחיים בעולם עד כה לפעמים החלק הכי טוב הוא בהתחלה.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.41% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
ג'ון סבינו מנכ"ל לייבפרסון; קרדיט: אתר החברהלייבפרסון מזנקת 20% לאחר שהכתה את הקונצנזוס והעלתה תחזיות
החברה הכתה את התחזיות, הן מבחינת ההכנסות והן מבחינת שיעור ההפסד למניה; המנכ"ל ג'ון סבינו הכריז על הרחבת השימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית ל-20% מהשיחות בפלטפורמה ועל עלייה בתחושת היציבות של לקוחות, והחברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית ל-240 מיליון דולר
חברת לייבפרסון LivePerson Inc 22.71% מפתחת פלטפורמות השיחה והבוטים מבוססי בינה מלאכותית, עולה בכ-20% לאחר שהציגה ברבעון השלישי של 2025 תוצאות טובות מהצפוי. לאחר שנה של צעדי התייעלות עמוקים ומיקוד מחודש בפעילות הליבה,
החברה דיווחה על הפסד נקי של 2.76 דולר למניה, לעומת צפי להפסד של 3.30 דולר, והכנסות של כ-60 מיליון דולר, ירידה שנתית של 19% אך מעל תחזיות האנליסטים שעמדו על 57 מיליון דולר. הרווח המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) עמד על 4.8 מיליון דולר, גבוה מהציפיות
ומהתחזית הפנימית של החברה לרבעון.
המנכ"ל ג'ון סבינו תיאר את הרבעון כ-"נקודת מפנה" עבור החברה, לאחר השלמת הסכם מימון מחדש של החוב והמשך מהלכי קיצוץ הוצאות. “השלמנו מהלך מימון מחדש ששחרר את החששות מצד לקוחות ושותפים, וההתייעלות כבר ניכרת בשיפור תזרים המזומנים,” אמר סבינו. “הטון בשיחות עם הלקוחות משתנה ואנחנו חוזרים לשולחן כאופציה יציבה ואטרקטיבית.”
החברה ציינה כי היא חתמה על 28 עסקאות חדשות במהלך הרבעון, עם עלייה של 14% בערך העסקאות הכולל בהשוואה לרבעון הקודם, תוך גידול ניכר בפעילות במגזרי רגולציה וביטוח. יתרת המזומנים בסוף הרבעון הסתכמה ב־107 מיליון דולר.
התייעלות סביב ה-AI והשקת מוצר חדש
סבינו הדגיש את ההתקדמות ביישום בינה מלאכותית גנרטיבית בפלטפורמת החברה, וציין כי "כמעט 20% מכלל השיחות במערכת כבר מבוצעות כיום באמצעות מודלים גנרטיביים". בנוסף, הכריזה לייבפרסון על השקת Conversation Simulator, מוצר חדש שמאפשר הכשרה ובדיקה של סוכני AI וסוכנים אנושיים לפני כניסתם לפעולה אמיתית.
- לייבפרסון: ההכנסות ירדו ב-24%, ההפסד צומצם ל-14 מיליון דולר
- לייבפרסון עם תחזית חלשה; ההכנסות ברבעון ירדו ב-23%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי החברה, נתוני השימוש הראשוניים מצביעים על קיצור של 30% בזמן ההכשרה של סוכנים אנושיים ועל צמצום
של 50% במשך הזמן הדרוש לבדוק ולכוונן בוטים AI. המוצר החדש משתלב גם במערכת Google Cloud מרקטפלייס של הענן של גוגל, והחברה נמצאת בשותפות מתרחבת עם גוגל, הכוללת אינטגרציה עם שירות RCS והשקת Copilot Translate המבוסס על Gemini 2.5.
