שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI
האלגוריתמים תופסים את מקומם של הבנקאים: גולדמן זאקס משיק תוכנית רב-שנתית שתשנה את כל המבנה הארגוני כשבינה מלאכותית תחליף בנקאים, אנליסטים ומנהלי השקעות; השאלה הגדולה היא האם זה העתיד של הבנקאות או רק עוד סבב קיצוצים שעטוף בסיסמאות על חדשנות?
בעוד ארבעת הבנקים הגדולים בוול סטריט מסכמים רבעון שלישי חזק, גולדמן זאקס הולך צעד אחד קדימה. המנכ"ל דיוויד סולומון הכריז על השקת One Goldman Sachs 3.0 יוזמה שתשנה את המודל התפעולי של הבנק ותשלב בינה מלאכותית בכל זרוע של הפעילות. במילים אחרות ה-AI הולך להכנס לליבת הפעילות של הבנק. פיילוטים נקודתיים או כלי ניתוח צדדיים, אלא שינוי תשתיתי שנועד להפוך את הבנק לדאטה-דריבן במלוא מובן המילה.
הבנק הציג רווח למניה של 12.25 דולר, גבוה בכ־11% מהתחזיות, והכנסות של 15.2 מיליארד דולר עלייה של כ־7.4%. עם זאת, המניה יורדת בכ-2.4% במסחר שלפני הפתיחה, המשקיעים מנסים להבין עכשיו את המשמעויות של הקיצוצים. השוק מנסה להבין האם ההתייעלות תשרת את בעלי המניות או שלא תהיה לזה משמעות אמיתית. “אנחנו בעיצומה של מהפכה תפעולית,” אמר סולומון בשיחת המשקיעים. “הטכנולוגיה מאפשרת לנו ליצוא מחדש תהליכים מקצה לקצה ולבנות תשתית לצמיחה”.
המהלך של הבנק הוא ככל הנראה לא רק משהו קוסמטי, איך שזה נראה זה לא רק מהלך יחצני. בגולדמן מדברים על שינוי אמיתי של האופן שבו העבודה נעשית בפועל. תהליכים שלמים שעד היום בוצעו על ידי עובדים, יעברו אוטומציה בעזרת מערכות בינה מלאכותית. התוכנית תימדד לפי שישה יעדים מרכזיים: שיפור חוויית הלקוח, הגדלת הרווחיות, הגברת היעילות והפרודוקטיביות, חיזוק היציבות הארגונית, שיפור סביבת העבודה של העובדים והידוק הפיקוח וניהול הסיכונים.
מאחורי כל אחד מהיעדים האלה עומדים שינויים מעשיים. מערכות AI ייכנסו לתהליכים כמו קליטת לקוחות חדשים, מתן אשראי והלוואות, בדיקות ציות ורגולציה, וניהול ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים. המשמעות היא שמה שהיום דורש שעות של עבודה אנושית - איסוף נתונים, ניתוח דוחות, כתיבת מסמכים רגולטוריים - צפוי להתבצע בתוך דקות על ידי תוכנות חכמות.
- ״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מדברים על "הנדסה מחדש" של תהליכים כאלה. כל זרימת עבודה - מהלקוח שנכנס ועד האישור הסופי - תעבור תכנון מחדש בעזרת AI, כך שתהיה מהירה, זולה ומדויקת יותר. “אנחנו מתחילים בכמה תחומים שבהם ניתן לראות תוצאות מהר,” הסביר סולומון, “ומשם נרחיב את השינוי לשאר החלקים בארגון".
קיפאון גיוסים
מאחורי ההצהרות על “שינוי ארגוני” יש את המציאות הפשוטה שהיא שהולכים להיות פחות עובדים. גולדמן הודיע על קיפאון בגיוסים עד סוף 2025 ועל צמצום מבוקר במספר תפקידים. בבנק מגדירים זאת כהתאמה לעידן החדש של בינה מלאכותית, לא כמהלך חיסכון - אבל בפועל, זה שינוי במבנה כוח האדם. המערכת החדשה תדרוש פחות עובדים בתחומי תפעול, רגולציה ובקרת סיכונים, ויותר אנשי טכנולוגיה, דאטה ומהנדסי מודלים. בגולדמן מנסים לשדר אופטימיות. ההנהלה מדגישה כי "רווחי הפרודוקטיביות" שיגיעו מה-AI יושקעו בחזרה בשירות ללקוחות ובהרחבת הפעילות. כלומר פחות אנשים, יותר טכנולוגיה. השאלה היא אם זה אכן יתורגם לצמיחה אמיתית או שיישאר בגדר שינוי מבני פנימי.
המהלך של גולדמן זאקס לא מתרחש בוואקום. גם המתחרות בוול סטריט עושות צעדים דומים. במורגן סטנלי, לדוגמה, כבר פועלים “עוזרים חכמים” מבוססים על הטכנולוגיות של OpenAI, שמסייעים ליועצי השקעות לנתח דוחות ולנסח תובנות בזמן אמת. ג’יי.פי. מורגן השיקה פלטפורמה בשם IndexGPT, שמעניקה ללקוחות המלצות השקעה אוטומטיות. בסיטי דיווחו לאחרונה כי שימוש במערכות דומות חסך לעובדים מאות אלפי שעות עבודה בכל שבוע.
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
כל הבנקים מתקשרים את אותו עיקרון - לשחרר עובדים ממשימות רפפטטיביות שחוזרות על עצמן, ולהפנות את המשאבים לאזורים שמניבים ערך גבוה יותר. ההבדל הוא שבגולדמן מדובר ביוזמה רוחבית, שמוגדרת כבר כמודל עבודה חדש ולא רק כניסוי.
האתגרים והסיכונים
בבנק מבטיחים שהשינוי יניב רווחיות גבוהה יותר, הפחתת עלויות ויתרון תחרותי מול שחקנים אחרים בשוק. אבל גם שם מבינים שהדרך לשם לא תהיה פשוטה. השקעה בהקמת תשתיות AI היא יקרה, ההטמעה איטית, והפיקוח הרגולטורי סביב המידע הפיננסי צפוי להקשות על התהליך.
בעיה נוספת היא מה שמכונה “סיכון מודלים” - מצבים שבהם אלגוריתמים מקבלים החלטות לא מדויקות או מפרשים נתונים באופן שגוי. בבנק כבר הקימו צוותי בקרה ייעודיים שיבדקו את המערכות החדשות, במיוחד באזורים רגישים כמו מתן אשראי או דיווחים לרגולטור.
גם בפנים, לא כולם שלמים עם הכיוון. חלק מהעובדים מבינים שהאוטומציה החדשה משנה את מאזן הכוחות בתוך הארגון. אם בעבר אנליסט צעיר היה בונה את הקריירה דרך ניתוח עסקאות, עכשיו ייתכן שהתפקיד הזה יעבור למערכת שמסוגלת לעבד את כל הדוחות בלחיצת כפתור.
גולדמן זאקס לא לבד, אבל הוא אולי הבנק שהולך עם זה הכי רחוק. השילוב של תוצאות עסקיות חזקות עם מהלך עומק טכנולוגי מציב אותו בחזית השינוי שעובר על עולם הפיננסים. תעשייה שבמשך שנים התבססה על אינטואיציה אנושית, יחסים אישיים וניסיון מצטבר - מתחילה להסתמך יותר על אלגוריתמים, מודלים ומאגרי מידע.
המנכ"ל סולומון מבטיח שבינואר הקרוב הבנק יציג נתונים מדידים על ההתקדמות, ויראה כיצד האוטומציה משפיעה בפועל על היעילות והרווחיות. עד אז, וול סטריט עוקבת מקרוב. לא רק אחרי הביצועים הפיננסיים, אלא גם אחרי השאלה שמטרידה את כולם - האם הבינה המלאכותית תהפוך את הבנקים ליעילים יותר, או שפשוט תחליף את האנשים שעבדו בהם עד עכשיו.
- 1.חישובון 15/10/2025 12:53הגב לתגובה זוהעולם שייך למי שהרוויח עד היום ועכשיו יגדיל עוד ועוד את כספו. המלצה אישית אל תעשו הרבה ילדים. הם נדונו לחיי עבדות מהסיבה הפשוטה שלא יהיה מי שישלם על השירותים שהם מסוגלים למכור. מקווה שנהניתם מהחיים בעולם עד כה לפעמים החלק הכי טוב הוא בהתחלה.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
