אפליקציות מסחר (גרוק)
אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן | (13)

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הממצא המרכזי: המשקיעים נוטים לקנות מניות עם ביצועים גרועים יותר לאחר המעבר לאפליקציה, והתנהגות זו בולטת במיוחד בקרב משקיעים חסרי ניסיון. החוקרים מצביעים על כך שהנגישות והנוחות של האפליקציות מעודדות קבלת החלטות אימפולסיביות ופחות מושכלות.


הבסיס התיאורטי: תורת הערך של כהנמן וטברסקי

כדי להבין מדוע אפליקציות המסחר כה הרסניות, חשוב להכיר את "Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk" - המחקר פורץ הדרך של דניאל כהנמן (Professor of Psychology, Princeton University, זוכה נובל לכלכלה 2002) ועמוס טברסקי ( Professor of Psychology, Stanford University), שפורסם ב-Econometrica ב-1979.

המחקר הוכיח שבני אדם סובלים מ"שנאת הפסד" (Loss Aversion) - התחושה השלילית מהפסד חזקה פי שניים מהתחושה החיובית מרווח באותו גודל. כשמשלבים את ההטיה הקוגניטיבית הזו עם הנגישות המיידית של האפליקציות, התוצאה צפויה: משקיעים ממהרים למכור כדי "לעצור הפסדים" ברגע שהם רואים ירידה קטנה, ובו זמנית ממהרים לממש רווחים קטנים מוקדם מדי.

עוד לפני עידן האפליקציות, בראד ברבר (Professor of Finance, UC Davis) וטרנס אודיאן (Professor of Finance, UC Berkeley) הוכיחו במחקרם "Trading Is Hazardous to Your Wealth" (Journal of Finance, 2000) שעודף מסחר הורס תשואות - "מסחר רב מזיק לעושרך".

המחקר ניתח 66,000 משקי בית אמריקאים בין השנים 1991-1996 ומצא שהמשקיעים שסחרו הכי הרבה הפסידו 6.5% תשואה שנתית לעומת אלה שסחרו הכי מעט. הסיבות: עלויות עסקה, תזמון גרוע, ובחירת מניות לא מוצלחת. המחקר הוכיח שרוב המשקיעים הפרטיים פשוט לא מצליחים "לנצח את השוק" וככל שהם מנסים יותר, כך הם מפסידים יותר.

אותו צוות חוקרים, ברבר ואודיאן פרסמו ב-2001 את "Boys Will Be Boys: Gender, Overconfidence, and Common Stock Investment" (Quarterly Journal of Economics). המחקר מצא שגברים סוחרים 45% יותר מנשים, ובגלל זה מפסידים 2.65% תשואה שנתית יותר. גברים רווקים סוחרים 67% יותר מנשים רווקות ומפסידים 3.8% יותר בשנה. ההסבר: ביטחון יתר. סקרים מראים שגברים נוטים יותר להאמין שהם יודעים לבחור מניות טובות ולתזמן את השוק. האפליקציות, שהופכות את המסחר לקל ומהיר, מחמירות את הבעיה הזו.

מלקולם בייקר (Professor of Finance, Harvard Business School) וג'פרי וורגלר (Professor of Finance, NYU Stern) הראו במחקרם "Investor Sentiment and the Cross-Section of Stock Returns" (Journal of Finance, 2006) כיצד רגשות המשקיעים משפיעים על מחירי המניות. המחקר מצא שכאשר הסנטימנט גבוה, מניות ספקולטיביות (חברות קטנות, חברות צמיחה, חברות לא רווחיות) מתומחרות ביתר. כשהסנטימנט יורד, אותן מניות צונחות חזק יותר. האפליקציות, עם הפידים החברתיים וההתראות המתמידות, מגבירות את השפעת הסנטימנט ומובילות להתנהגות עדר.

חיפוש ריגושים וביטחון יתר

מרקו גרינבלאט (Professor of Finance, UCLA) ומאטי קלוהארג'ו (Professor of Finance, Aalto University) פרסמו ב-2009 את "Sensation Seeking, Overconfidence, and Trading Activity" (Review of Financial Studies). המחקר, שנערך בפינלנד, מצא קורלציה חזקה בין נטייה פסיכולוגית לחיפוש ריגושים לבין מסחר אגרסיבי.

משקיעים שקיבלו ציון גבוה במדד חיפוש הריגושים סחרו פי שניים יותר והפסידו יותר כסף. המחקר מצא גם קשר בין מסחר מופרז להתנהגויות ממכרות אחרות, מה שמעלה חשש שאפליקציות המסחר עם האלמנטים ה"משחקיים" שלהן מעודדות התמכרות.

ברבר, אודיאן ונינג ג'ו (Professor of Finance, Yale) פרסמו את "All That Glitters: The Effect of Attention and News on the Buying Behavior of Individual and Institutional Investors" (Review of Financial Studies, 2008). המחקר הראה שמשקיעים פרטיים קונים בעיקר מניות שמושכות תשומת לב - מניות בחדשות, מניות עם תנועות מחיר חדות, או מניות עם נפחי מסחר גבוהים.

הבעיה: מניות שמושכות תשומת לב נוטות להיות מתומחרות ביתר ולהניב תשואות נמוכות בהמשך. האפליקציות, עם ההתראות וה"טרנדינג" שלהן, מחמירות את הבעיה על ידי הפניית תשומת הלב למניות הלא נכונות. 

מחקרים גם מצאו שכאשר יש קהילה שמעורה בהשקעות, זה מגדיל את היקף המסחר באופן משמעותי - האפליקציות החברתיות מגבירות את האפקט הזה באופן דרמטי. כשאתה רואה בזמן אמת מה החברים שלך קונים ומוכרים, הלחץ החברתי להצטרף עולה משמעותית. מעבר לכך יש "גורואים" שאפשר לעקוב אחריהם וזה מגדיל את המעורבות והמסחר. 

בסופו של דבר, האפליקציות הן מלכודת - הו ידידותיות, מפתות, מושכות, עם צבעים מרתקים והן סוג של משחק, הן מספקות עניין, אפשרות לקהילה, מספקות ריגושים, נגישות ו"מגניבות", ואלו בדיוק הבעיות הגדולות. משקיע לא צריך להיות עם עודף ביטחון ולקנות, לא צריך להגיב בפניקה ולמכור, לא צריך להמר. האפליקציות הופכות את המשקיעים למהמרים.   


ככל שהמסחר נגיש יותר, כך המשקיעים סוחרים יותר ומפסידים יותר. הטיות מתגברות בסביבה דיגיטלית מהירה. השפעות חברתיות ורגשיות מתעצמות ברשתות חברתיות ואפליקציות. משקיעים חסרי ניסיון נפגעים יותר מהטכנולוגיות החדשות

מה הלקח למשקיעים?

המחקרים מצביעים על כמה עקרונות ברורים:

להפחית תדירות מסחר - ככל שתסחרו פחות, כך הסיכוי שתצליחו גבוה יותר

להימנע לרוב מהחלטות אימפולסיביות - לקחת זמן לפני כל החלטה

להתעלם מ"רעש" - לא כל התראה דורשת תגובה

להיזהר מהשפעות חברתיות - מה שעובד לאחרים לא בהכרח יעבוד לכם

לזכור שזה לא משחק - השקעה היא לא בידור

לזכור שהשקעה היא לטווח ארוך

לקחת בחשבון ש"מניות טרנדיות" מתומחרות גבוה והן מאוד מסוכנות

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 22/10/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
    התקנתי 2 אפליקציות מסחר שתיהן עשיתי טעויות אימפולסיביות. באחת הכנסתי הוראת מכירה ששכחתי לבטל. בשניה מכרתי בלחץ. אבל למדתי לא לעשות החלטות של רגע אלא להחליט על אסטרטגיה ולהישאר שם
  • 8.
    אנונימי 16/10/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
    אז תמשיכו לסור דרך הבנק יא בומרים
  • אתה נשמע כמו מישהו מדור ז (ל"ת)
    לא לא דור Z 16/10/2025 20:40
    הגב לתגובה זו
  • חה חה 16/10/2025 12:41
    הגב לתגובה זו
    קראת את הכתבה
  • 7.
    אתם מביאי מחקרים בחודשים אחרונים תמשיכו מוסיף ידע (ל"ת)
    עידו 16/10/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי 16/10/2025 10:37
    הגב לתגובה זו
    נכון!!!הכי טוב אם היה אפשר היה להגדיל את הקושי בקניה ומכירה כמו סרבול בתהליך טלפון וכד תשלום גבוה לקניה ומכירה וכד.בניתוח בדיעבד של תיק ההשקעות שלי אם לא הייתי מבצע פעולות שווי התיק היה גבוה בהרבה
  • 5.
    אנונימי 16/10/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    ראש הכת להפסדים בישראל מיכה סטוקס הפסדים הפחדן לא חושף את התיק שלו ויש לכך סיבה טובה
  • אנונימי 16/10/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
    כי הוא מריץ מניות
  • מיכה סטוקס הפיל המוני אנשים תיזהרו (ל"ת)
    דני 16/10/2025 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 16/10/2025 10:08
    הגב לתגובה זו
    מחקר מעניין ונראה שגם נכון
  • 3.
    לדעתי 16/10/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
    שוק רווי במזומנים
  • 2.
    אנונימי 16/10/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    מחזק אותך מנטלי
  • 1.
    אנונימי 16/10/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
    רק רובוטים בלי רגש בלי מניפולציות חיבור יציב ואין פסיכולוגיה .
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.