סטודנטים קרדיט grok"מסלול לימודים בלי בינה מלאכותית זה פשע נגד הסטודנטים"
שנת הלימודים האקדמית בפתח בזמן ששוק העבודה נמצא בצומת משמעותית: האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בעידן ה-AI?
אם לפני שנה עוד דיברנו על העבודות שהבינה המלאכותית תחליף בעתיד, כיום אנחנו כבר רואים שהיא החליפה עובדים רבים בפועל. הקורבנות האחרונים של המהפכה הזו הם בוגרי מדעי המחשב שמתקשים למצוא עבודה גם חודשים רבים לאחר סיום התואר, מה שמעלה את השאלה הגדולה שאיתה מתמודדים צעירים רבים שנמצאים בתחילת דרכם - מה ללמוד באקדמיה והשאלה הגדולה עוד יותר- האם יש צורך באקדמיה?
"אם יש צורך בתואר? בגדול- כן אבל זה תלוי" אומר בר שלתיאל, מנהל קהילת בינה מלאכותית המונה מעל ל-100 אלף איש ומעביר קורסים בנושא. "מי שרוצה להיות עורך דין חייב לעשות תואר בשביל הרישיון, אבל הוא חייב להיות מבריק כדי להצליח והוא חייב לשלוט בבינה המלאכותית."
לפי שלתיאל בראש רשימת המקצועות שהבינה המלאכותית כבר החליפה נמצאים מקצועות כמו עיצוב גרפי, כתיבה שיווקית, קופירייטרים ועורכים לשוניים, "אלו שעדיין עובדים זה רק מכיוון שהמיומנות עדיין לא נלמדה."
בארה"ב פורסם כי הבינה המלאכותית הביאה לקיצוץ נרחב במשרות התחלתיות בהיי טק, מה שהוכח במחקר של הבנק הפדרלי במדינת ניו יורק שהראה כי בוגרי מדעי המחשב מתמודדים עם שיעור
אבטלה כפול מזה של בוגרי ביולוגיה ואומנות. "בהייטק מנהל סניור יכול להחליף צוות של 5 אנשים כמו כלום. התותחים הכבדים המבריקים בתחומם אולי לא יוחלפו, אולי גם אלו שהיו גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא אבל בקרב מתכנתים ג'וניורים התחרות כמעט בלתי אפשרית. אם בעבר היה צורך
בפועלים ביצועיסטים, אנשי שיושבים וכותבים קוד היום צריך מנהל פרויקטים שידע לנהל 10 פרויקטים שה-AI מבצע ולנהל להם את העבודה," אומר שאלתיאל.
"אני חושבת שזה לא ייחודי למדעי המחשב, המצב בו המשרות היותר זוטרות שצריך אותן פחות. עוד לפני הבינה המלאכותית, כבר
תקופה שטכנולוגיה מחליפה משרות שהן יותר טכניות ויותר חזרתיות וזה עוד לפני הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת דר' לילך לוריא, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב.
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מוסיפה כי הבינה המלאכותית היא לא המהפכה הראשונה שמביאה לגסיסה של משרות ומעלימה תפקידים מן העולם. "יש תפקידים שמתחלפים וזה משהו שרואים כל כמה שנים כאשר לפתע אין צורך בתפקיד ספציפי. כל בוגר לימודים צריך להתאים את עצמו כשיצא ממערכת ההשכלה הגבוהה עם ביטחון ויכולת לעבור מתפקיד לתפקיד עם ידע שיאפשר לו לעשות שינויים בקלות מאחר והתפקידים כל הזמן משתנים."
מה יכול לעשות אדם בגיל 40, שיש לו כבר 10-15 שנה ניסיון מאחוריו, עוד 25 שנות עבודה לפניו כשיש שינוי כזה? למשל אנליסטים או ספרנים
יש עוד הרבה בעיות בשוק
העבודה, זה לא דווקא בגלל הבינה המלאכותית - יש גם עניין של גילנות בשוק ואוכלוסיות הנתקלות בבעיות שונות, אבל מבחינת היכולת ללמוד ולעשות שינויים בכישורים ובקריירה, אנשים בכל מיני גילאים עושים שינויים ולומדים תחומים חדשים. יש מושג שנקראה life long learning שזה
אומר שלא לומדים רק בתחילת הדרך ואז עוברים לקריירה אלא שממשיכים ללמוד וממשיכים לרכוש מיומנויות לקראת תפקידים שונים לאורך החיים.

את רואה מצב בו תארים ייעלמו לחלוטין בעקבות ה-AI או האם מצב שבו קורס AI מחליף תואר?
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
אין פה סימני קריאה - כהכללה אני חושבת שאקדמיה היא לא בית ספר מקצועי אלא משהו אחר, כשהיא במיטבה, היא מעניקה השכלה גבוהה ולא מלמדת תפקיד מסוים ולכן אני לא חושבת שהאקדמיה אמורה לעבור מהעולם וגם לא שתארים מסוימים יעברו מהעולם. אני כן חושבת שכל תואר ותואר צריך לראות מה השינויים שצריכים לעבור גם מבחינת התאמה לעולם העבודה וגם מהבחינה של איך התכנים מועברים בו.
זה לא חדש שישנן אוניברסיטאות ומכללות שכבר מציעות קורסים ב-AI, חלקם נמצאים בתוך הלימודים לתואר וחלק כלימודים נלווים או העשרה. אך כיום יש גם בתארים שאינם קשורים ישירות בטכנולוגיה. דר' גלית חיים, סגנית הפקולטה למדעי המחשב במסלול האקדמי במכללה למנהל, אומרת כי תארים משתנים אך לא הופכים ללא רלוונטים. במכללה למנהל למשל מציעים קורסים גם בתארים כמו תקשורת או חינוך." בתארים שהם לא מדעי המחשב הלימודים הם יותר ברמה של איך להשתמש בכלי AI, אבל לא נכנסים לקרביים של איך המודל עובד, ובמאחורי הקלעים שלו. "גם תארים שאינם קשורים למדעי המחשב כמו עיצוב או בחינוך שלכאורה אינם קשורים בתחום, אם יכניסו לשם תכנים של אוריינות בבינה מלאכותית, איך להשתמש בכלים האלה, כל מערך החינוך ישתנה בהתאם." באשר לידיעות על בוגרי מדעי המחשב שנשארים מובטלים זמן רב, אומרת גלית כי היא לא מרגישה בכך בקרב בוגרי המכללה. "גם בעבר כשהבועות התפוצצו בתעשייה הייתה דרישה לבוגרי מדעי המחשב. זה הגיוני שלפעמים יש בחברות מסוימות הרבה מאוד גיוסים כאשר רק לאחר מכן מבינים שלא צריך את כולם. יש התיעלויות אבל אנשים שהם טובים, הם מועסקים." היא מוסיפה כי מקרב בוגרי מדעי המחשב במכללה "אני רואה יותר מ-90 אחוז מהסטודנטים שכבר עובדים בתעשייה. גם אם לא כולם מפתחים אבל רובם כן, ומי שלא הם עדיין עובדים כמנהלי פרויקטים או מקצועות ליד, אבל הרוב המוחלט זה חבר'ה שהולכים לפיתוח. מלבדם יש כאלה שממשיכים לתארים מתקדמים ויש הרבה שלקחו פרויקטי גמר שעשו במכללה והפכו אותם לחברות והפכו ליזמים בעצמם." על הידיעות שג'וניורים מוחלפים על ידי בינה מלאכותית היא מצהירה כי מדובר רק בשינוי בתפקידו של אותו ג'וניור. "אם פעם ג'וניורים היו צריכים לכתוב את התוכנה בעצמם אז הרבה כלי AI יחליפו אותם ואותם עובדים יהיו ברמת ג'וניור פלוס."
מי חסין?
מגזין פורבס האמריקני פרסם רשימה של מקצועות שהוא מגדיר כחסינים למהפכה, לעומת 10 המקצועות שיהיו הכי מבוקשים, מדובר במקצועות שמהפכת ה-AI לא תפגע בהם, ולכולם יש שתי תכונות משותפות: הם מקצועות טיפוליים והם מקצועות שנדרשת בהם התאמה אישית. הוא מונה את מקצועות הסיעוד, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וחינוך מיוחד ומציין שניים נוספים: ניהול אתר בנייה והנדסה אזרחית. לילך לוריא אומרת כי גם בלי השינויים שמכניסה הבינה המלאכותית בשוק העבודה יש צורך במקצועות שיקומיים או פרא רפואיים בישראל "והנושא של אמפתיה ומיומנויות אישיות רלוונטיים לא רק למקצועות טיפוליים אלא גם לרוב המקצועות. כל הנושא של אינטראקציות בין אישיות זה משהו שהוא נורא חשוב. הצ'אט אמפתי אבל לא מחליף אינטראקציה בין אנושית ויש לזה חשיבות אדירה בעידן הטכנולוגיה." לבר שלתיאל יש זווית אחרת. "טיפול זה תחום מרתק, בת הזוג שלי מטפלת ואין שבוע שאני לא שומע שאנשים מתייעצים עם הצ'אט ברמה האישית. ממש אומרים 'הצ'אט הוא החבר הכי טוב שלי והפסיכולוג שלי.' עקרונית הצ'אט יכול להביע אמפתיה ברמה גבוהה אבל הוא מתוכנת לרצות אותך וזה מסוכן. כנראה בגלל זה אנשים אוהבים לדבר איתו כי הוא אף פעם לא משקף את המציאות. זה כיף לאגו אבל מסוכן." באשר למקצועות כמו הנדסה אזרחית ובניין, שלתיאל מסכים שלא תהיה סכנה לעובדים בענף. "אם ניתן למהנדס בניין להיות מוחלף על ידי בינה מלאכותית זה יכול לגרום להשלכות מאוד חמורות וסכנה של ממש כשבניינים יוכלו להתמוטט בכלל טעויות של ה-AI."

אם כבר בניין, אתה רואה אולי חזרה למקצועות צווארון כחול? כמו בבנייה, עבודות פחחות או מכונאות אני לא חושב. תמיד יהיה אותם, אלו המקצועות שהכי קשה להחליף כי לרובוט ייקח הרבה זמן לצבוע את הבית. אלו שנולדו בשנות האלפיים, הדור הצעיר שנולד אל תוך הטאצ' לא ילכו לשם.
אנחנו כבר מורגלים להספיד שוב ושוב מדי שנה את התארים במדעי הרוח והחברה, אך נשאלת השאלה האם דווקא בעידן הזה שבו ה-AI מחליף עבודות טכניות נחזה בעלייתם שוב. לפי לילך לוריא אלו תארים שווים במיוחד בעיקר מאחר שהם מקדמים חשיבה ביקורתית, יצירתיות ושאילת שאלות ומעלה גם את החשיבות של הכרעות אתיות. "אם ניתן דוגמה של כלי מבוסס AI לגיוס עובדים. אם יש כלי גיוס מבוססי בינה מלאכותית יוצרת שאנשי מדעי החברה יהיו מעורבים בו ויערבו שיקולים של גיוון ואיסור אפליה ושיקולים סוציולוגיים, יש חשיבות רבה ללימודים האלה בהקשר לעיצוב הכלים ובקרה עליהם, יחד עם שמירה על זכויות." גם גלית חיים שמה דגש על חשיבה ביקורתית אך דווקא בתחום הטכנולוגי ומתייחסת לכלי ה-AI ככלי עזר. "כל מה שקשור לעזרים המסייעים לניתוח של נתונים וניתוח של מאמרים, סיוע לרופאים ומתן אבחונים, גם אם הבינה המלאכותית יודעת לעשות את העבודה, היא לא יכולה להחליף אדם אנושי. חייבת להיות חשיבה ביקורתית ולא לקבל נתונים AS IS מה-AI. אם לא תהיה להם את ההבנה ואת החשיבה הביקורתית הם לא ידעו לתת את הפרומפטים הנכונים."

ומה באשר לשוק ההון? אם בתחום קיימים תפקידים כמו אנליסטים, יועצי השקעות, יועצי משכנתא וסוחרים האם מחשב AI יוכל להחליף אותם ולייתר את התואר בכלכלה. לפי שלתיאל התפקידים הללו לא ייעלמו מהר בגלל סיבות הקשורות ברגולציה. "אלו נושאים מאוד רגישים של הרבה כסף. מי שעושה השקעות בבינה מלאכותית הם מתאבדים אלא אם הם ממש מבינים בתחום. אני מכיר אנשים שאיבדו מאות אלפי שקלים בגלל שלקחו ייעוץ מה-AI כי הם חשבו שאם ה-ChatgGPT אמר להם משהו אז זה מטורף. אלו תחומים מסוכנים עם המון השלכות ואחריות." עם זאת שלתיאל מדגיש כי "באופן כללי, תחום שלא מכניס בינה מלאכותית למערך הלימודים זה פשע נגד הסטודנטים. זה כמו להגיד כמו לא להשתמש באינטרנט. אי אפשר למנוע מהם בינה מלאכותית כי זה פה כדי להישאר. בכל מקצוע שיבחרו בין אם יהיו שכירים או עצמאיים או באקדמיה זו מיומנות חובה." אין סיכוי שאני מקבל עובד שלא מבין בבינה מלאכותית. פנו אליי הד האנטריות שעובדות בהייטק שחיפשו אנשים שיודעים להטמיע בינה מלאכותית בחברות והדגישו שאין תקרת שכר. עבור כל חברה בכל נישה השווי של עובד שמבין ב-AI מזנק לשמיים והוא שווה הרבה כסף, הוא יכול לחסוך להן זמן וכסף עבור ספקים ופרילנסרים ויצליח הרבה יותר."
הכללים עדיין נקבעים
העיסוק בהשפעה של הבינה המלאכותית גם העלה תחזיות וסברות קיצוניות כמו שנתן אילון מאסק שאמר בוועידה בפאריז לפני כשנה כי בעתיד לא יהיה צורך במשרות והאנושות תהנה ממשכורת אוניברסלית גבוהה ועורר גלים ברחבי העולם. אבל התחזית הזו לא משכנעת את כולם. "קטונתי מלתת תחזיות", אומרת לילך לוריא. "אני חושבת שאנחנו בנקודת זמן שהכללים עדיין נקבעים גם באקדמיה וגם בעולם העבודה זה זמן של שינוי, העיסוק בשאלה הוא חשוב כדי לנסות להחליט מהם הכללים הראויים לעבודה עם בינה מלאכותית, מה המסגרת המשפטית הנכונה במקומות העבודה: מה מותר לעובד לעשות עם בינה מלאכותית ומה רצוי שלא יעשה. גם באקדמיה הכללים הללו עוד מתגבשים."
גם שלתיאל לא מאמין בהכרח לתחזיות הדיסטופיות, אלא סבור כי זו טרנספורמציה. "כמו שהאינטרנט שינה את העולם ולקח זמן עד שכולם למדו להשתמש בו, מי שהבין מוקדם הרוויח בענק, גם פה יהיה משבר וירידה ואני מקווה שתהיה עלייה וצמיחה." שלתיאל גם מסייג ואומר כי בישראל המהפכה עדיין לא קורית בשטח באחוזים גבוהים אבל זה הולך לשם. הוא מדגיש כי הכי חשוב זה באמת לשלוט ב-AI כי זה כבר לא מספיק להיות בינוני בעבודה, אלא צריך להיות מבריקים. "אני מסתכל על פן של תקווה ולא ייאוש. הפן של התקווה אומר שגם אם לא הייתי מבריק אז יש לי הזדמנות שווה להגיע למקומות טובים ולמשכורות גבוהות בגלל שאני נעזר בכלים האלו. זה עידן חדש שפותח הזדמנויות שלא היו בעבר. "
- 3.אנונימי 17/10/2025 12:13הגב לתגובה זולמדתי כל כך הרבה על AI בזכותךלגמרי העולם צועד לשם בצעדי ענק וצריך להכיר בזה כמה שיותר מהר
- 2.עמנואל שאלתיאל 16/10/2025 21:15הגב לתגובה זובני היקר עלה והצלח!!
- 1.משה זמיר 16/10/2025 19:32הגב לתגובה זואחלה כתבה. בר שאלתיאל תותח על שמנגיש את עולם הבינה המלאכותית בצורה מדהימה. אני חבר במועדון שלו וממליץ בחום

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.

השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי שותפים בחברת קידוחים, שעירבו בין נכסי החברה לנכסיהם הפרטיים, השתמשו בכספיה למטרות אישיות, ניפחו הוצאות ולא שילמו מס כחוק - לא יוכלו לדרוש התחשבנות מאוחרת עקב סכסוך ביניהם. השופטת הדגישה כי, "מי שבוחר לנהל חברה כעסק משפחתי
בלתי ממוסד, לא יוכל להיתלות בעקרונות משפטיים כדי להפיק רווח לאחר מעשה"
הפרשה שהתבררה באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה נשמעת במבט ראשון כמו עוד סכסוך עסקי רגיל בין שותפים ותיקים. אלא שבמהלך הדיון התברר כי מאחורי הקלעים התנהלה חברת הקידוחים שבמרכז הפרשה באופן רחוק מאוד מהסטנדרטים המצופים מגוף עסקי, ובסופו של דבר דווקא מי שניסה לדרוש חשבון מדויק על פעילות העבר, הוא זה שנותר ללא סעד.
מדובר בשותפות בין שני גברים שניהלו יחד חברה לביצוע קידוחים ותשתיות במשך שנים. מערכת היחסים ביניהם, שתוארה בפסק הדין כ"שותפות עסקית ואישית שהתנהלה באווירה בלתי פורמלית ובלתי מוסדרת", הסתיימה במשבר חריף. אחד השותפים, שביקש לערוך התחשבנות מלאה על הרווחים וההוצאות של החברה, טען כי שותפו נהג שלא כדין בכספי החברה, משך כספים לצרכיו האישיים וגרם לו נזקים כספיים כבדים. מנגד טען השותף השני כי מדובר בהתחשבנות מלאכותית, שכן שניהם נהגו לאורך השנים לערב בין כספי החברה להוצאות פרטיות, וכל אחד מהם נהנה מן המצב כל עוד היחסים ביניהם התנהלו על מי מנוחות.
במהלך הדיון נחשפו שורה של ממצאים מטרידים. לפי הראיות, החברה לא ניהלה ספרים תקינים, לא הקפידה על הפרדה בין כספי השותפות לחשבונות האישיים של השותפים, חלק מהחשבוניות לא שיקפו הוצאות אמתיות, והכנסות רבות כלל לא דווחו לרשויות המס. על רקע זה קבעה השופטת כי הניסיון של אחד השותפים "להעמיד את הדברים על מכונם בדיעבד ולדרוש דין וחשבון מדויק" אינו מתיישב עם ההתנהלות ארוכת השנים של הצדדים עצמם.
"השותפות התנהלה למעשה כעסק משפחתי"
בית המשפט קבע כי מדובר במקרה שבו, "השותפות התנהלה למעשה כעסק משפחתי, שבו כל צד ראה בכספי החברה חלק ממאגר משותף לשימוש לפי הצורך, מבלי להבחין בין הוצאות עסקיות להוצאות פרטיות". בפסק הדין נכתב כי, "הנתונים שהוצגו בפניי מלמדים כי לא ניתן לבודד בדיעבד את חלקו של כל שותף, שעה שהשניים פעלו במשך שנים ללא הבחנה וללא פיקוח חשבונאי או מיסוי תקין". השופטת ציינה בהכרעתה כי כל עוד שני השותפים הסכימו על אופן ההתנהלות - גם אם היה זה מנוגד לדין - אין מקום להעניק לאחד מהם יתרון רטרואקטיבי כשהיחסים עלו על שרטון.
- שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה
- האב רצה למכור את הבית, הבן סירב להתפנות - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נכתב כי במהלך השנים נרשמו הוצאות מנופחות, ולעתים "הוצגו תשלומים פיקטיביים שנועדו להפחית את חבות המס". בנוסף, חלק מהנכסים שנרכשו על שם החברה שימשו בפועל לצרכים פרטיים של מי מהשותפים. השופטת קבעה כי מדובר ב"התנהלות פסולה, החותרת תחת יסודות דיני החברות והשותפויות, ומנוגדת לעקרונות של תום לב ונאמנות עסקית". ואולם היא הוסיפה כי "אין בידי בית המשפט לתקן בדיעבד מערכת יחסים שהצדדים עצמם עיוותו במשך שנים". בפסק הדין הובהר כי מי שבוחר לנהל עסק מבלי לשמור על גבולות ברורים בין כספי החברה לכספיו האישיים, נוטל על עצמו את הסיכון שלא יוכל בעתיד להוכיח את חלקו האמיתי. כדברי השופטת בהכרעת הדין, "לא ניתן להפריד עתה בין עיסה אחת שנילושה בידי שניהם, תוך עירוב מוחלט של הכנסות, הוצאות ונכסים. הצדדים לא הקפידו על כללי מנהל תקין, ומשכך אין הם רשאים עתה להיבנות מאותו בלבול שיצרו במו ידיהם".
