אם לפני שנה עוד דיברנו על העבודות שהבינה המלאכותית תחליף בעתיד, כיום אנחנו כבר רואים שהיא החליפה עובדים רבים בפועל. הקורבנות האחרונים של המהפכה הזו הם בוגרי מדעי המחשב שמתקשים למצוא עבודה גם חודשים רבים לאחר סיום התואר, מה שמעלה את השאלה הגדולה שאיתה מתמודדים צעירים רבים שנמצאים בתחילת דרכם - מה ללמוד באקדמיה והשאלה הגדולה עוד יותר- האם יש צורך באקדמיה?

"אם יש צורך בתואר? בגדול- כן אבל זה תלוי" אומר בר שלתיאל, מנהל קהילת בינה מלאכותית המונה מעל ל-100 אלף איש ומעביר קורסים בנושא. "מי שרוצה להיות עורך דין חייב לעשות תואר בשביל הרישיון, אבל הוא חייב להיות מבריק כדי להצליח והוא חייב לשלוט בבינה המלאכותית." 

לפי שלתיאל בראש רשימת המקצועות שהבינה המלאכותית כבר החליפה נמצאים מקצועות כמו עיצוב גרפי, כתיבה שיווקית, קופירייטרים ועורכים לשוניים, "אלו שעדיין עובדים זה רק מכיוון שהמיומנות עדיין לא נלמדה." 

בארה"ב פורסם כי הבינה המלאכותית הביאה לקיצוץ נרחב במשרות התחלתיות בהיי טק, מה שהוכח במחקר של הבנק הפדרלי במדינת ניו יורק שהראה כי בוגרי מדעי המחשב מתמודדים עם שיעור אבטלה כפול מזה של בוגרי ביולוגיה ואומנות. "בהייטק מנהל סניור יכול להחליף צוות של 5 אנשים כמו כלום. התותחים הכבדים המבריקים בתחומם אולי לא יוחלפו, אולי גם אלו שהיו גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא אבל בקרב מתכנתים ג'וניורים התחרות כמעט בלתי אפשרית. אם בעבר היה צורך בפועלים ביצועיסטים, אנשי שיושבים וכותבים קוד היום צריך מנהל פרויקטים שידע לנהל 10 פרויקטים שה-AI מבצע ולנהל להם את העבודה," אומר שאלתיאל.
"אני חושבת שזה לא ייחודי למדעי המחשב, המצב בו המשרות היותר זוטרות שצריך אותן פחות. עוד לפני הבינה המלאכותית, כבר תקופה שטכנולוגיה מחליפה משרות שהן יותר טכניות ויותר חזרתיות וזה עוד לפני הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת  דר' לילך לוריא, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב.   

• הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
• מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היא מוסיפה כי הבינה המלאכותית היא לא המהפכה הראשונה שמביאה לגסיסה של משרות ומעלימה תפקידים מן העולם. "יש תפקידים שמתחלפים וזה משהו שרואים כל כמה שנים כאשר לפתע אין צורך בתפקיד ספציפי. כל בוגר לימודים צריך להתאים את עצמו כשיצא ממערכת ההשכלה הגבוהה עם ביטחון ויכולת לעבור מתפקיד לתפקיד עם ידע שיאפשר לו לעשות שינויים בקלות מאחר והתפקידים כל הזמן משתנים." 

מה יכול לעשות אדם בגיל 40, שיש לו כבר 10-15 שנה ניסיון מאחוריו, עוד 25 שנות עבודה לפניו כשיש שינוי כזה? למשל אנליסטים או ספרנים
יש עוד הרבה בעיות בשוק העבודה, זה לא דווקא בגלל הבינה המלאכותית - יש גם עניין של גילנות בשוק ואוכלוסיות הנתקלות בבעיות שונות, אבל מבחינת היכולת ללמוד ולעשות שינויים בכישורים ובקריירה, אנשים בכל מיני גילאים עושים שינויים ולומדים תחומים חדשים. יש מושג שנקראה life long learning שזה אומר שלא לומדים רק בתחילת הדרך ואז עוברים לקריירה אלא שממשיכים ללמוד וממשיכים לרכוש מיומנויות לקראת תפקידים שונים לאורך החיים. 

את רואה מצב בו תארים ייעלמו לחלוטין בעקבות ה-AI או האם מצב שבו קורס AI מחליף תואר?

• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

אין פה סימני קריאה - כהכללה אני חושבת שאקדמיה היא לא בית ספר מקצועי אלא משהו אחר, כשהיא במיטבה, היא מעניקה השכלה גבוהה ולא מלמדת תפקיד מסוים ולכן אני לא חושבת שהאקדמיה אמורה לעבור מהעולם וגם לא שתארים מסוימים יעברו מהעולם. אני כן חושבת שכל תואר ותואר צריך לראות מה השינויים שצריכים לעבור גם מבחינת התאמה לעולם העבודה וגם מהבחינה של איך התכנים מועברים בו.

זה לא חדש שישנן אוניברסיטאות ומכללות שכבר מציעות קורסים ב-AI, חלקם נמצאים בתוך הלימודים לתואר וחלק כלימודים נלווים או העשרה. אך כיום יש גם בתארים שאינם קשורים ישירות בטכנולוגיה. דר' גלית חיים, סגנית הפקולטה למדעי המחשב במסלול האקדמי במכללה למנהל, אומרת כי תארים משתנים אך לא הופכים ללא רלוונטים. במכללה למנהל למשל מציעים קורסים גם בתארים כמו תקשורת או חינוך." בתארים שהם לא מדעי המחשב הלימודים הם יותר ברמה של איך להשתמש בכלי AI, אבל לא נכנסים לקרביים של איך המודל עובד, ובמאחורי הקלעים שלו. "גם תארים שאינם קשורים למדעי המחשב כמו עיצוב או בחינוך שלכאורה אינם קשורים בתחום, אם יכניסו לשם תכנים של אוריינות בבינה מלאכותית, איך להשתמש בכלים האלה, כל מערך החינוך ישתנה בהתאם." באשר לידיעות על בוגרי מדעי המחשב שנשארים מובטלים זמן רב, אומרת גלית כי היא לא מרגישה בכך בקרב בוגרי המכללה. "גם בעבר כשהבועות התפוצצו בתעשייה הייתה דרישה לבוגרי מדעי המחשב. זה הגיוני שלפעמים יש בחברות מסוימות הרבה מאוד גיוסים כאשר רק לאחר מכן מבינים שלא צריך את כולם. יש התיעלויות אבל אנשים שהם טובים, הם מועסקים." היא מוסיפה כי מקרב בוגרי מדעי המחשב במכללה "אני רואה יותר מ-90 אחוז מהסטודנטים שכבר עובדים בתעשייה. גם אם לא כולם מפתחים אבל רובם כן, ומי שלא הם עדיין עובדים כמנהלי פרויקטים או מקצועות ליד, אבל הרוב המוחלט זה חבר'ה שהולכים לפיתוח. מלבדם יש כאלה שממשיכים לתארים מתקדמים ויש הרבה שלקחו פרויקטי גמר שעשו במכללה והפכו אותם לחברות והפכו ליזמים בעצמם." על הידיעות שג'וניורים מוחלפים על ידי בינה מלאכותית היא מצהירה כי מדובר רק בשינוי בתפקידו של אותו ג'וניור. "אם פעם ג'וניורים היו צריכים לכתוב את התוכנה בעצמם אז הרבה כלי AI יחליפו אותם ואותם עובדים יהיו ברמת ג'וניור פלוס." 

מי חסין?

מגזין פורבס האמריקני פרסם רשימה של מקצועות שהוא מגדיר כחסינים למהפכה, לעומת 10 המקצועות שיהיו הכי מבוקשים, מדובר במקצועות שמהפכת ה-AI לא תפגע בהם, ולכולם יש שתי תכונות משותפות: הם מקצועות טיפוליים והם מקצועות שנדרשת בהם התאמה אישית. הוא מונה את מקצועות הסיעוד, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וחינוך מיוחד ומציין שניים נוספים: ניהול אתר בנייה והנדסה אזרחית. לילך לוריא אומרת כי גם בלי השינויים שמכניסה הבינה המלאכותית בשוק העבודה יש צורך במקצועות שיקומיים או פרא רפואיים בישראל "והנושא של אמפתיה ומיומנויות אישיות רלוונטיים לא רק למקצועות טיפוליים אלא גם לרוב המקצועות. כל הנושא של אינטראקציות בין אישיות זה משהו שהוא נורא חשוב. הצ'אט אמפתי אבל לא מחליף אינטראקציה בין אנושית ויש לזה חשיבות אדירה בעידן הטכנולוגיה." לבר שלתיאל יש זווית אחרת. "טיפול זה תחום מרתק, בת הזוג שלי מטפלת ואין שבוע שאני לא שומע שאנשים מתייעצים עם הצ'אט ברמה האישית. ממש אומרים 'הצ'אט הוא החבר הכי טוב שלי והפסיכולוג שלי.' עקרונית הצ'אט יכול להביע אמפתיה ברמה גבוהה אבל הוא מתוכנת לרצות אותך וזה מסוכן. כנראה בגלל זה אנשים אוהבים לדבר איתו כי הוא אף פעם לא משקף את המציאות. זה כיף לאגו אבל מסוכן." באשר למקצועות כמו הנדסה אזרחית ובניין, שלתיאל מסכים שלא תהיה סכנה לעובדים בענף. "אם ניתן למהנדס בניין להיות מוחלף על ידי בינה מלאכותית זה יכול לגרום להשלכות מאוד חמורות וסכנה של ממש כשבניינים יוכלו להתמוטט בכלל טעויות של ה-AI." 

אם כבר בניין, אתה רואה אולי חזרה למקצועות צווארון כחול? כמו בבנייה, עבודות פחחות או מכונאות אני לא חושב. תמיד יהיה אותם, אלו המקצועות שהכי קשה להחליף כי לרובוט ייקח הרבה זמן לצבוע את הבית. אלו שנולדו בשנות האלפיים, הדור הצעיר שנולד אל תוך הטאצ' לא ילכו לשם. 

אנחנו כבר מורגלים להספיד שוב ושוב מדי שנה את התארים במדעי הרוח והחברה, אך נשאלת השאלה האם דווקא בעידן הזה שבו ה-AI מחליף עבודות טכניות נחזה בעלייתם שוב. לפי לילך לוריא אלו תארים שווים במיוחד בעיקר מאחר שהם מקדמים חשיבה ביקורתית, יצירתיות ושאילת שאלות ומעלה גם את החשיבות של הכרעות אתיות. "אם ניתן דוגמה של כלי מבוסס AI לגיוס עובדים. אם יש כלי גיוס מבוססי בינה מלאכותית יוצרת שאנשי מדעי החברה יהיו מעורבים בו ויערבו שיקולים של גיוון ואיסור אפליה ושיקולים סוציולוגיים, יש חשיבות רבה ללימודים האלה בהקשר לעיצוב הכלים ובקרה עליהם, יחד עם שמירה על זכויות." גם גלית חיים שמה דגש על חשיבה ביקורתית אך דווקא בתחום הטכנולוגי ומתייחסת לכלי ה-AI ככלי עזר. "כל מה שקשור לעזרים המסייעים לניתוח של נתונים וניתוח של מאמרים, סיוע לרופאים ומתן אבחונים, גם אם הבינה המלאכותית יודעת לעשות את העבודה, היא לא יכולה להחליף אדם אנושי. חייבת להיות חשיבה ביקורתית ולא לקבל נתונים AS IS מה-AI. אם לא תהיה להם את ההבנה ואת החשיבה הביקורתית הם לא ידעו לתת את הפרומפטים הנכונים."

ומה באשר לשוק ההון? אם בתחום קיימים תפקידים כמו אנליסטים, יועצי השקעות, יועצי משכנתא וסוחרים האם מחשב AI יוכל להחליף אותם ולייתר את התואר בכלכלה. לפי שלתיאל התפקידים הללו לא ייעלמו מהר בגלל סיבות הקשורות ברגולציה. "אלו נושאים מאוד רגישים של הרבה כסף. מי שעושה השקעות בבינה מלאכותית הם מתאבדים אלא אם הם ממש מבינים בתחום. אני מכיר אנשים שאיבדו מאות אלפי שקלים בגלל שלקחו ייעוץ מה-AI כי הם חשבו שאם ה-ChatgGPT אמר להם משהו אז זה מטורף. אלו תחומים מסוכנים עם המון השלכות ואחריות."  עם זאת שלתיאל מדגיש כי "באופן כללי, תחום שלא מכניס בינה מלאכותית למערך הלימודים זה פשע נגד הסטודנטים. זה כמו להגיד כמו לא להשתמש באינטרנט. אי אפשר למנוע מהם בינה מלאכותית כי זה פה כדי להישאר. בכל מקצוע שיבחרו בין אם יהיו שכירים או עצמאיים או באקדמיה זו מיומנות חובה." אין סיכוי שאני מקבל עובד שלא מבין בבינה מלאכותית. פנו אליי הד האנטריות שעובדות בהייטק שחיפשו אנשים שיודעים להטמיע בינה מלאכותית בחברות והדגישו שאין תקרת שכר. עבור כל חברה בכל נישה השווי של עובד שמבין ב-AI מזנק לשמיים והוא שווה הרבה כסף, הוא יכול לחסוך להן זמן וכסף עבור ספקים ופרילנסרים ויצליח הרבה יותר." 

הכללים עדיין נקבעים

העיסוק בהשפעה של הבינה המלאכותית גם העלה תחזיות וסברות קיצוניות כמו שנתן אילון מאסק שאמר בוועידה בפאריז לפני כשנה כי בעתיד לא יהיה צורך במשרות והאנושות תהנה ממשכורת אוניברסלית גבוהה ועורר גלים ברחבי העולם. אבל התחזית הזו לא משכנעת את כולם. "קטונתי מלתת תחזיות", אומרת לילך לוריא. "אני חושבת שאנחנו בנקודת זמן שהכללים עדיין נקבעים גם באקדמיה וגם בעולם העבודה זה זמן של שינוי, העיסוק בשאלה הוא חשוב כדי לנסות להחליט מהם הכללים הראויים לעבודה עם בינה מלאכותית, מה המסגרת המשפטית הנכונה במקומות העבודה: מה מותר לעובד לעשות עם בינה מלאכותית ומה רצוי שלא יעשה. גם באקדמיה הכללים הללו עוד מתגבשים."

 גם שלתיאל לא מאמין בהכרח לתחזיות הדיסטופיות, אלא סבור כי זו טרנספורמציה. "כמו שהאינטרנט שינה את העולם ולקח זמן עד שכולם למדו  להשתמש בו, מי שהבין מוקדם הרוויח בענק, גם פה יהיה משבר וירידה ואני מקווה שתהיה עלייה וצמיחה." שלתיאל גם מסייג ואומר כי בישראל המהפכה עדיין לא קורית בשטח באחוזים גבוהים אבל זה הולך לשם. הוא מדגיש כי הכי חשוב זה באמת לשלוט ב-AI כי זה כבר לא מספיק להיות בינוני בעבודה, אלא צריך להיות מבריקים. "אני מסתכל על פן של תקווה ולא ייאוש. הפן של התקווה אומר שגם אם לא הייתי מבריק אז יש לי הזדמנות שווה להגיע למקומות טובים ולמשכורות גבוהות בגלל שאני נעזר בכלים האלו. זה עידן חדש שפותח הזדמנויות שלא היו בעבר. "