
חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
המשקיעים מצפים להפחתה של רבע אחוז אך סטיבן מירן, נציגו של טראמפ בפד, קורא להורדה חדה של חצי אחוז ומציב את עצמו כקול חריג מול פאוול
בעוד השווקים מתמחרים כמעט בוודאות הורדת ריבית בהחלטת הפד בסוף החודש, אך בשיעור של רבע אחוז בלבד, חבר מועצת הנגידים סטיבן מירן מציב את עצמו כקול ה"יוני" ביותר בבנק המרכזי. בראיון לפוקס אמר מירן כי הוא תומך בהפחתה של חצי אחוז כבר כעת, והזהיר שהמשך מדיניות
מצמצמת מדי עלול להחריף את הפגיעה בצמיחה על רקע המתיחות הגוברת בסחר העולמי.
מירן, שמונה על ידי הנשיא טראמפ ומייצג את הגישה הכלכלית שמזוהה עמו, מאמין שהאינפלציה כבר בשליטה ושהפד מחזיק את הריבית גבוהה מדי זמן רב מדי. בניגוד לגישה הזהירה שמוביל היו"ר
ג'רום פאוול, המעדיף הורדות הדרגתיות כל עוד מדדי המחירים נעים סביב 2%-2.5%, מירן טוען שההתעקשות על רמה “גבוהה לזמן ממושך” עלולה לעלות בכלכלה האמריקאית מיתון מיותר.
"אם המדיניות תישאר הדוקה כפי שהיא, וכלכלה תספוג שוק כמו זה, ההשלכות השליליות יהיו
משמעותיות בהרבה", אמר.
לצד הביקורת, מירן גם רמז על תוואי מרחיב יותר מזה שמגולם בשווקים. לדבריו, השוק צופה שתי הורדות ריבית נוספות השנה, כל אחת של רבע אחוז, אך הדגיש שהוא עצמו היה מעדיף קצב מהיר יותר, כלומר מהלך של חצי אחוז כבר בהחלטה הקרובה שתתקיים
בסוף באוקטובר.
מה השוק מתמחר?
הדברים מגיעים בשעה שהשווקים מתמחרים הסתברות של 98% להפחתת ריבית בסוף החודש, ואף אחד לא מאמין במהלך של חצי אחוז. גם בקרב חברי הפד האחרים נראה כי הגישה היא להמשיך בזהירות. לכן, דבריו של מירן לא רק חושפים את
הפער בינו לבין פאוול, אלא גם מציבים אותו בצד היוני יותר אפילו מהשוק עצמו, דבר נדיר לכלכלן המזוהה עם ממשל שמרן.
חוזי הריבית של הפד על פי CME GROUP
מאז מינויו ע"י טראמפ, מירן מייצג את קו "אמריקה הצומחת" של הנשיא, תפיסה שמעדיפה ריבית נמוכה וצמיחה מואצת גם במחיר עלייה באינפלציה. במובן הזה, הוא מהווה את הדמות האידיאלית
עבור טראמפ: כלכלן מקצועי, אך כזה שמאמין שהפד צריך לפעול מהר ונחוש יותר לטובת השוק ולא להאט אותו בשם זהירות יתר.
המחליפים הפוטנציאליים של פאוול
מוקדם יותר החודש, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט צמצם את רשימת המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק הפדרלי הבא לחמישה שמות בלבד, והוא צפוי להגיש את המלצתו לנשיא טראמפ בשבועות הקרובים, זאת על רקע סיום כהונתו של ג'רום פאוול בחודש מאי הקרוב, ומאבק פוליטי וכלכלי על זהות מי שיקבע את הריבית במשק האמריקאי.
ברשימה שנחשפה בידי גורמים המעורים בתהליך ניתן למצוא שלושה
שמות שכבר הוזכרו בעבר על ידי טראמפ, ביניהם חבר הפד לשעבר קווין וורש, מנהל המועצה הלאומית לכלכלה קווין האסט, וחבר הפד הנוכחי כריס וולר. אליהם מצטרפים מישל בואומן, חברת מועצת הנגידים והרגולטורית הבכירה של המערכת הבנקאית, וריק רידר, מנהל ההשקעות הראשי לאג"ח בקרן
בלאקרוק, כולם אמורים להגיע עם גישה יונית יותר לשווקים בהתאמה לגישתו של טראמפ.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה ב-20 בינואר 2025, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר 2025 על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור" – שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי 2025 ומגדיל את ההוצאה על אכיפה גבולית ל-10 מיליארד דולר.
הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. ב-2025 בוצעו 21 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים – 14 בקריביים ו-7 במזרח הפסיפי – שבהן נהרגו 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום (SOUTHCOM). רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מהירות וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. נתוני CBP מצביעים על תפיסת כ-640 פאונד פנטניל בחודש ספטמבר 2025 בלבד, אך רק 7% מהקוקאין עובר דרך הקריבי המזרחי, בעוד 90% דרך נתיבים מערביים.
החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות
חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,100 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (198 מיליון דולר) הורחב משמעותית ב-2025, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול – כולם במסגרת OBBBA, שמגדיל את ההוצאה על אכיפה פנימית ב-20% ומכניס קרדיטי מס לעסקים שמפתחים כלים נגד סמים. המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.
