עמוס דאבוש, מנכ"ל קרדן נדל"ן
צילום: יח"צ

קרדן נדל״ן תקים 250 דירות ברמת אביב ג׳

החברה זכתה במכרז דיירים ברחובות אבא אחימאיר ובית צורי, בסמוך למרכז שוסטר; במסגרת הפרויקט ייהרסו 128 דירות ישנות וייבנו במקומן מגדל בן למעלה מ-20 קומות ושלושה בניינים נמוכים. המנכ״ל עמוס דאבוש: ״נביא לשכונה תכנון מוקפד וערך לדיירים״

צלי אהרון |

חברת קרדן נדל״ן קרדן נדלן -0.03%  , העוסקת בתחום הבניה למגורים, נדל"ן מניב וביצוע עבודות בניה מעמיקה את פעילותה בתחום ההתחדשות העירונית בתל אביב: החברה זכתה במכרז דיירים ברחובות אבא אחימאיר ובית צורי שברמת אביב ג׳, במסגרתו יוקם פרויקט פינוי-בינוי הכולל כ-250 דירות חדשות, שטחי מסחר ושטחים ציבוריים - במקום 128 דירות ישנות שייהרסו.

הפרויקט ממוקם בסמוך למרכז שוסטר, על שטח של כ-7.5 דונם, וצפוי לכלול מגדל מגורים בגובה של למעלה מ-20 קומות ושלושה בניינים נמוכים יותר לאורך רחוב בית צורי, במטרה לשמור על צביונה של השכונה. בקרדן מציינים כי בכוונת החברה לפעול לסיום המשא ומתן מול הדיירים ולחתום על הסכמי הפינוי-בינוי, ובהמשך להגיש תב״ע מפורטת למתחם. 

לדברי החברה, הדיירים בחרו בה לאחר שבחנו את ההצעות של מספר יזמים במסגרת הליך תחרותי. הפרויקט ברמת אביב ג׳ מצטרף לפעילות רחבה של קרדן נדל״ן בתחום ההתחדשות העירונית בתל אביב, הכוללת בין היתר את פרויקט ROVA 7 בדרום העיר ופרויקט נוסף ברחוב מסלנט. בסך הכול מקדמת החברה כ-1,000 דירות בביצוע ובייזום בעיר, לצד פעילות נרחבת בפרויקטים בערים נוספות כמו ירושלים, חולון, באר יעקב, אשדוד, גן יבנה, גבעת שמואל, נתניה ונהריה.

עמוס דאבוש, מנכ"ל קרדן נדל"ן, מסר: "רמת אביב ג' היא אחת השכונות האיכותיות בישראל, והבחירה בנו כיזמים לפרויקט משמעותי כזה מהווה הבעת אמון חשובה מצדם של הדיירים. קרדן נדל"ן פעילה מזה מספר שנים בהתחדשות עירונית בתל אביב, עם פרויקט גדול בדרום העיר, פרויקט ROVA 7 ופרויקט נוסף ברחוב מסלנט ובסה"כ מקדמת החברה כיום כ- 1,000 יחידות דיור במסגרת יזמות  ובהתחדשות עירונית בתל אביב. הניסיון הרב שלנו במיזמים מורכבים מעניק לנו יתרון ממשי גם ברמת אביב ג', ואנו מתכוונים להביא לשכונה תכנון מוקפד, סטנדרט בנייה גבוה וערך משמעותי לדיירי הפרויקט ולתושבי השכונה. שמחנו לגלות מעורבות רחבה של בעלי הזכויות ונציגות הבעלים בפרויקט ואנו מתחילים היום בתהליך משותף של קרדן ובעלי הזכויות, לתכנון מיטבי וקידום הפרויקט יחדיו בשיתוף פעולה".

שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה מניית החברה?

שווי השוק של החברה עומד על כ-1.3 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-733 מיליון שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-36% וב-12 החודשים האחרונים בכ-64%.


גרף מניית החברה. עלתה בכ-64% ב-12 החודשים האחרונים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מרכז חדרה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן

על מחירי הדירות בעיר, על הירידה במחירים בכל הארץ בזמן שבחדרה הן מתונות יותר ונאמדות בכ-4%. לעומת כ- 5-10% בשאר האזורים בממוצע; וגם - למה המחירים הנוכחיים עלוליים להוות הזדמנות?

צלי אהרון |

החשש הגדול מעליית מחירי הדירות חוזר והפעם בעיר חדרה. כתבנו על מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה? באם לא ישתנה דברים דרמטיים ושרי הממשלה סמוטריץ׳ וחיים כץ יחזרו לקדם את תכניות ׳מחיר למשתכן׳ והנגזרות שלה, המחירים אכן ישובו לעלות. בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בכ- 5-10%. כאשר בחדרה המחירים ירדו במעט פחות - בממוצע בכ-4% בכל העיר.

להרחבה בנושא אתם מוזמנים לקרוא על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?

מחירי השכירות בעיר עלו בשנה האחרונה בכ- 4-6% כשבאזור המרכז שיעור העלייה הוא ברף גבוה יותר. חשוב לציין - חדרה עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי - משדרת מעבר על כביש החוף לעיר חוף מבוקשת עם שכונות חדשות, פיתוח תשתיות וקרבה לים שמושכת זוגות צעירים ומשקיעים. המחיר הממוצע למ״ר בעיר עומד על כ- 20-21 אלף שקל. לעומת השכנה נתניה אלה רמות מחיר שנמוכות בכ-25%.

בעיר עדיין ניתן למצוא דירות חדשות סביב שני מיליון שקל בלבד, מרחק קצר מהים - נתון חריג ברצועת המרכז-צפון. שכונות כמו עין הים, גבעת אולגה והפארק מסמלות את תנופת הפיתוח העירונית, בעוד שמרכז העיר הוותיק שומר על ביקוש קבוע מצד משפרי דיור ומשקיעים בזכות מחירים נוחים ותשואות יציבות שעומדות על סביב 3%.

סיפורה של דירה

זוג משקיעים רכשו דירה לאחרונה בחדרה, בשכונת נאות שקד - ברחוב חיים כהן מגורי 1 בסכום של 2.4 מיליון שקל. כל אחד בחלקים שווים השקיע 1.2 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הרביעית מתוך 14 קומות. בבניין שנבנה לפני 20 שנים. את הצלחת או כשלון העסקה נגלה בדיעבד כמובן בהמשך הדרך. אבל מעניין לראות את מי שמכר להם והאם ההשקעה שלו הייתה משתלמת. המחיר בעסקה מבטא מחיר למ״ר של כ-26 אלף שקל.

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.