במהלך דבריו בבונדסטאג ב־16 באוקטובר 2025, קנצלר גרמניה פרדריך מרץ הציג מהלך שאפתני: יוזמה להקמת בורסת אירופה אחת (European Stock Exchange) שתספק לחברות אירופאיות אלטרנטיבה אמיתית להנפקות מחו״ל. המהלך מונע מתוך ראייה של פיצול שוק ההון האירופי ושל תלות מוגזמת בבורסות אמריקאיות כמו ניו יורק. "אסור לאירופה להישאר קבלן משנה של שווקים פיננסיים אחרים", אמר מרץ, והוכיח חזון אסטרטגי, עם פתרון לשורש פערי הגיוס, הנזילות והצמיחה שנפערו בשוקי ההון של האיחוד.

כדי להמחיש את הצורך בשינוי, הביא מרץ דוגמה מקומית ומדויקת: ביונטק (BioNTech) BioNTech 0.63%  , אחת מחברות הביוטק החדשניות והחשובות ביותר שצמחו בגרמניה בעשור האחרון, בחרה להנפיק את מניותיה בבורסה בניו יורק ולא באירופה. לדבריו, מקרה זה ממחיש את מגבלות שוק ההון האירופי: עומק נמוך מדי, פיצול רגולטורי בין מדינות, חסמים ביורוקרטיים, היעדר פיקוח אחיד ומחסור בתמריצים למשקיעים מוסדיים.

נכון להיום, אין באירופה בורסה אחת מרכזית שמשקפת את כלכלת האיחוד. לעומת ה-NYSE האמריקאית או הבורסות בסין, באיחוד פועלות עשרות בורסות לאומיות נפרדות, עם רגולציות שונות, מבנה עלויות אחר, אכיפה מקומית ולא פעם חוסר סנכרון מוחלט.

האיחוד הפיננסי – חוליה חסרה במבנה האירופי

הבעיה אינה רק סמנטית. היעדר שוק הון אירופי מאוחד פוגע ביכולתה של אירופה לממן את הצמיחה שלה. חברות טכנולוגיה אירופיות, גם כשהן מצליחות, נאלצות לפנות למקורות אמריקאיים, הן בשל עומק שוק גדול יותר, והן בשל תמריצים רגולטוריים ויציבות תזרימית טובה יותר.

• גרמניה מתפרקת מבפנים: המשבר הכלכלי שמסכן את עתיד אירופה
• גרמניה מזניקה את השווקים - טריליון דולר לביטחון ולתשתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מרץ ציין כי אירופה לא תוכל להישאר שחקן עצמאי בזירה הגלובלית אם תמשיך להסתמך על פלטפורמות מימון שממוקמות מחוץ לה. כדי להתמודד עם הגידול בהשקעות טכנולוגיות בארה״ב ובמזרח, יש צורך בפלטפורמה עצמאית שתתחרה ברמה הבינלאומית — כזו שתוכל לממן את האנבידיה, TSMC או מטא הבאות, אך מתוך אירופה.

הקמת בורסה אירופית היא רק חלק ממה שמרץ מכנה "שינוי יסודי בכללי המשחק הכלכליים של אירופה". לדבריו, התחרותיות של האיחוד תלויה כיום פחות במענקים ויותר במבנה הרגולטורי: קיצור הליכים, סיום עודף הבירוקרטיה, פתיחת שווקים והזרמת תמריצים לחדשנות, כל אלה מרכיבים את השינוי הנדרש.

כמו כן, מרץ ביקש להבהיר שהמהלך אינו סותר את יעדי האקלים של גרמניה והאיחוד, אלא להפך – הוא מבקש להשיג את היעדים האקלימיים באמצעות חדשנות ויעילות כלכלית, לא דרך רגולציה או מגבלות בלבד. לטענתו, ההשקעות הנדרשות כדי להגיע לניטרליות פחמנית עד 2045 (בגרמניה) ו-2050 (באיחוד) מחייבות קיומו של שוק הון חזק ומקיף.

• אנבידיה מטפסת 1.5%, סיילספורס 6% ו-HP צונחת 9% - פתיחה חיובית בוול סטריט
• חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...

מרץ התבסס בדבריו על שני מסמכים אסטרטגיים שפורסמו בשנה האחרונה: דו"ח מריו דרגי, נשיא הבנק המרכזי לשעבר, ודוח אנריקו לטה, ראש ממשלת איטליה לשעבר. שני הדוחות הדגישו את הצורך הדחוף בסגירת פער הפריון מול כלכלות מתחרות, בעיקר בתחום התעשייה, החדשנות הפיננסית והתשתית המוסדית.

לטענת מרץ, הדוחות מצביעים על מגמה ברורה: בלי מהלך אמיץ ברמה האירופית, שכולל שילוב בין רגולציה, שוק הון ופוליטיקה כלכלית פרו־צמיחה, האיחוד לא יצליח להדביק את קצב ההשקעות הגלובלי.

חסמים קיימים: בין רגולציה לפוליטיקה

אך המהלך אינו פשוט. בורסה אירופית מחייבת שיתוף פעולה מדיני רחב, הסכמה על מנגנוני פיקוח מרכזיים, רגולציה אחידה (או לפחות מתואמת), והקמת תשתית משפטית ופיננסית שתאפשר רישום, מסחר, גיוס ומסירה של ניירות ערך בצורה אמינה וגלובלית. מדינות רבות, בהן הולנד, בלגיה, ואפילו צרפת, עשויות להסתייג מחשש לאובדן ריבונות רגולטורית. 

בנוסף, גופים מוסדיים כמו הבנקים המרכזיים הלאומיים, הרגולטורים והבורסות המקומיות, עלולים לראות במהלך איום על מעמדם הנוכחי. כדי שהיוזמה תצא לדרך, תידרש לא רק הסכמה פוליטית אלא גם מהלך תיאום רוחבי עמוק בתוך מוסדות האיחוד.

למרות האתגרים, הקמת בורסת-על אירופית עשויה לשנות את מפת שוקי ההון הגלובליים. היא תוכל לאפשר לחברות טכנולוגיה צעירות לגייס הון משמעותי מבלי להידרש להנפקות בניו יורק, לחזק את האוטונומיה הכלכלית של האיחוד, להניע תהליך עמוק של איחוד רגולטורי ומוסדי בין המדינות החברות, ולהציב את אירופה כשחקן פיננסי תחרותי בזירה הגלובלית. 

מרץ עצמו קרא מעל בימת הבונדסטאג: "זו לא רק שאלה של כלכלה, זו שאלה של ריבונות כלכלית, של עתיד אירופה, של יכולתנו לשמור על שגשוג אמיתי גם בעוד עשור".