מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איהב סייד, בן 24 מהכפר אל-סייד, בגין עבירות של סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. לפי האישום, סייד ניסה לכפות על חברת בנייה לשכור את שירותיו כקבלן משנה, תוך איומים קשים כלפי מנהלי עבודה, קבלני משנה ועובדים באתר בנייה באשדוד - בין השאר בעזרת מצלמה שהציב ללא אישור. במקביל, הוגשה בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים

עוזי גרסטמן |

בחודש שעבר התנהלה באתר בנייה סמוך לקניון לב העיר באשדוד דרמה של ממש - לא על רקע הנדסי או מקצועי, אלא כתוצאה ממאבק כוחני שנהפך, כך לפי כתב האישום שהוגש, למסכת של סחיטה ואיומים. במרכזה עומד איהב סייד, בן 24 מהיישוב אל-סייד שבנגב, שעל פי פרקליטות מחוז דרום, הפעיל לחץ מתמשך על חברת בנייה וקבלני משנה ששכרה, במטרה לכפות עליהם להעסיק אותו בפרויקט, תוך שימוש באיומים מפורשים בפגיעה ברכוש ובנפש.

לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, סייד, שעבד באותה העת באחים מוסא, פנה כבר בתחילת אוגוסט אל מנהלת הרכש של החברה שביצעה את הפרויקט באשדוד, והציע לספק את שירותיו כקבלן משנה לצורך עבודות חפירה וסיתות באתר. אף שנחתם עמו מחירון לשם רישום כספק פוטנציאלי, הדגישה החברה כי אין הוא רשאי להגיע לאתר ללא הזמנה רשמית מראש. אלא שסייד, כך נטען, לא נענה להנחיות והחל להגיע לשטח הבנייה שוב ושוב, כשהוא מציג עצמו בשם בדוי, מאיים על עובדים ומנסה להניע את החברה להעסיקו בכוח.

לפי האישום, במהלך השבועות שלאחר מכן, בין 28 באוגוסט ל-14 בספטמבר, נהפך האתר לזירת איומים חוזרים. סייד היה מגיע מדי יום כמעט, יוצר קשר עם מנהל העבודה ועם קצין הביטחון של החברה, ומבהיר להם כי “אם הוא לא יעבוד בפרויקט - אף אחד אחר לא יעבוד בו”. כך, לדברי אחד העדים, “הוא אמר שזה האתר שלו ושאף אחד לא יכול לעבוד שם בלעדיו”. חלק מקבלני המשנה, כך צוין בבקשת המעצר, אכן הפסיקו את עבודתם מתוך פחדבאחת מהעדויות תיאר עובד קבלן משנה בשם ש.ז כיצד ביום השני של ספטמבר קיבל מסייד שיחת טלפון מאיימת. "יש לך שעה לצאת מהאתר, אם לא הכלי שלך יהיה ברזל", נאמר לו, כך לפי כתב האישום. ש.ז, שחשש כי האיום יתממש, הפסיק את עבודתו ועזב את המקום עוד באותו היום. מעסיקיו אישרו כי אכן התקשר אליהם מיד לאחר מכן וביקש לעזוב את האתר לאלתר בשל הפחד.

הפעיל גם אחרים כדי לאיים על עובדים

הפרקליטות מציינת כי סייד לא הסתפק באיומים ישירים, אלא הפעיל אחרים, שזהותם אינה ידועה במדויק, כדי להטיל אימה על העובדים. כך למשל, ב-14 בספטמבר הגיעו שניים מהם אל האתר, פנו לאחד הקבלנים שעבד שם ואמרו לו, “תצא מהאתר, אם לא נזיין אותך”. אחד מהם אף טיפס לקבינה של הטרקטור ואמר: “זה העבודה שלנו, תצא לפני שיהיה בלאגן”. כשד' סירב, הוסיף אחד מהם כי, “אני אביא לך 50 איש עכשיו”.

המאשימה מדגישה כי במקביל לאיומים הפיזיים, סייד גם פגע בפרטיות החברה. הוא התקין באתר מצלמה משלו - ללא כל אישור או ידיעת החברה - כדי לעקוב אחרי הנעשה בזמן אמת. בהמשך, באחת מהשיחות שהוקלטו, הוא הודה כי המצלמה אכן בבעלותו, ואף אמר לקב"ט כי, “ראיתי מישהו שעובד שם ושאלתי מי זה”. הפרקליטות טוענת כי מדובר בפגיעה ישירה בפרטיות העובדים והקבלנים, שנועדה לאפשר לו לפקח מרחוק על מי שנכנס לשטח ולוודא שאיש אינו עובד בלעדיו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהמשך מתוארות שיחות רבות שתועדו בין הנאשם לבין אנשי החברה, שבהן הציג עצמו סייד כמי שיכול “להחזיר את השקט” לפרויקט, בתנאי שייקחו אותו לעבודה. באחת מהן הוא אומר כי, “אני מציע לכם משהו טוב, אתם לא הולכים עליו... אם אני אכנס לעבוד שם יהיה לכם שקט”. בשיחה אחרת הבהיר כי, “מה שקורה בינינו - זה רק בינינו, אף אחד לא ידע”. לפי כתב האישום, המשפטים האלה משקפים את דפוס הסחיטה - איום בעשיית רע בצד הצעה כביכול לפתרון, שהוא למעשה כפייה לא חוקית.

במקביל, נטען בכתב האישום כי סייד נהג להגיע לאתר כשהוא עוקב אחרי העובדים ברכבו, ג’יפ רוביקון, שאותו ביקשה המדינה לחלט במסגרת ההליך הפלילי. “הנאשם עקב אחר כל המתרחש באתר, בדק מיהם קבלני המשנה שקיבלו את העבודה וקיבל עדכונים שוטפים באשר לנעשה”, נכתב בבכתב האישום. בשלב מסוים אף הגיע למנהל העבודה ר.ב.א ואיים עליו ישירות: “תקשיב, אף בן זונה בעולם לא ייכנס לאתר הזה”. בעקבות זאת, המנהל הודיע להנהלת החברה שאינו יכול להמשיך בעבודתו והגיש את התפטרותו.

קיראו עוד ב"משפט"

נזק של 2.7 מיליון שקל

מעשיו של סייד, כך נטען, גרמו לחברה נזק כספי עצום, בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל. הנזק נבע מהפסקת עבודתם של קבלני משנה, עיכוב בביצוע העבודות ונטישת מנהל הפרויקט. מדובר בפרויקט נדל"ן בהיקף משמעותי, והפרקליטות רואה במעשיו של סייד ניסיון השתלטות באיומים על אתר בנייה פעיל לצורך הפקת רווח כלכלי אישי. בבקשה שהוגשה במקביל למעצרו עד תום ההליכים נכתב כי “כנגד המשיב קמה עילת מעצר בשל החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט ולסיכון הציבור”. עוד צוין כי הוא “ניצל את מצבה של החברה כדי לדרוש שתשכור את שירותיו, ופגע בפרטיותה בכך שהתקין מצלמה באתר ללא רשות”. סייד עצמו, כך לפי הבקשה, שמר על זכות השתיקה בחקירתו, אך אישר כי קולו נשמע בהקלטות השיחות עם הקב"ט, שבהן הוא אומר שוב ושוב כי “אם החברה תשכור את שירותיו - יהיה לה שקט”.

הפרקליטות ייחסה לו שלוש עבירות עיקריות: שתי עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, וכן עבירה של פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות מ-1981. בנוסף, היא הודיעה כי תשקול לבקש מבית המשפט לגזור עליו עונש מאסר בפועל במקרה שיורשע. הדיון בעניינו של סייד צפוי להתקיים בשבועות הקרובים בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בינתיים הוא שוהה במעצר מ-21 בספטמבר. בפרקליטות ציינו כי יעמדו על כך שיישאר במעצר עד תום ההליך, בשל הסיכון הנשקף מהתנהלותו ומעוצמת האיומים כלפי עובדים תמימים שניסו להמשיך את עבודתם באתר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראןרכב גנוב מוסתר בשטח. קרדיט איתוראן

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג


סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?



עוזי גרסטמן |


בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.

"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".

הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?

דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".

לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

סטודנטים קרדיט grokסטודנטים קרדיט grok

"תחום שלא מכניס בינה מלאכותית למערך הלימודים זה פשע נגד הסטודנטים"

שנת הלימודים האקדמית בפתח בזמן ששוק העבודה נמצא בצומת משמעותית: האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בעידן ה-AI?

הדס ברטל |

אם לפני שנה עוד דיברנו על העבודות שהבינה המלאכותית תחליף בעתיד, כיום אנחנו כבר רואים שהיא החליפה עובדים רבים בפועל. הקורבנות האחרונים של המהפכה הזו הם בוגרי מדעי המחשב שמתקשים למצוא עבודה גם חודשים רבים לאחר סיום התואר, מה שמעלה את השאלה הגדולה שאיתה מתמודדים צעירים רבים שנמצאים בתחילת דרכם - מה ללמוד באקדמיה והשאלה הגדולה עוד יותר- האם יש צורך באקדמיה?

"אם יש צורך בתואר? בגדול- כן אבל זה תלוי" אומר בר שלתיאל, מנהל קהילת בינה מלאכותית המונה מעל ל-100 אלף איש ומעביר קורסים בנושא. "מי שרוצה להיות עורך דין חייב לעשות תואר בשביל הרישיון, אבל הוא חייב להיות מבריק כדי להצליח והוא חייב לשלוט בבינה המלאכותית." 

לפי שלתיאל בראש רשימת המקצועות שהבינה המלאכותית כבר החליפה נמצאים מקצועות כמו עיצוב גרפי, כתיבה שיווקית, קופירייטרים ועורכים לשוניים, "אלו שעדיין עובדים זה רק מכיוון שהמיומנות עדיין לא נלמדה." 

בארה"ב פורסם כי הבינה המלאכותית הביאה לקיצוץ נרחב במשרות התחלתיות בהיי טק, מה שהוכח במחקר של הבנק הפדרלי במדינת ניו יורק שהראה כי בוגרי מדעי המחשב מתמודדים עם שיעור אבטלה כפול מזה של בוגרי ביולוגיה ואומנות. "בהייטק מנהל סניור יכול להחליף צוות של 5 אנשים כמו כלום. התותחים הכבדים המבריקים בתחומם אולי לא יוחלפו, אולי גם אלו שהיו גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא אבל בקרב מתכנתים ג'וניורים התחרות כמעט בלתי אפשרית. אם בעבר היה צורך בפועלים ביצועיסטים, אנשי שיושבים וכותבים קוד היום צריך מנהל פרויקטים שידע לנהל 10 פרויקטים שה-AI מבצע ולנהל להם את העבודה," אומר שאלתיאל.
"אני חושבת שזה לא ייחודי למדעי המחשב, המצב בו המשרות היותר זוטרות שצריך אותן פחות. עוד לפני הבינה המלאכותית, כבר תקופה שטכנולוגיה מחליפה משרות שהן יותר טכניות ויותר חזרתיות וזה עוד לפני הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת  דר' לילך לוריא, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב.   

היא מוסיפה כי הבינה המלאכותית היא לא המהפכה הראשונה שמביאה לגסיסה של משרות ומעלימה תפקידים מן העולם. "יש תפקידים שמתחלפים וזה משהו שרואים כל כמה שנים כאשר לפתע אין צורך בתפקיד ספציפי. כל בוגר לימודים צריך להתאים את עצמו כשיצא ממערכת ההשכלה הגבוהה עם ביטחון ויכולת לעבור מתפקיד לתפקיד עם ידע שיאפשר לו לעשות שינויים בקלות מאחר והתפקידים כל הזמן משתנים."