מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איהב סייד, בן 24 מהכפר אל-סייד, בגין עבירות של סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. לפי האישום, סייד ניסה לכפות על חברת בנייה לשכור את שירותיו כקבלן משנה, תוך איומים קשים כלפי מנהלי עבודה, קבלני משנה ועובדים באתר בנייה באשדוד - בין השאר בעזרת מצלמה שהציב ללא אישור. במקביל, הוגשה בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים

עוזי גרסטמן | (3)

בחודש שעבר התנהלה באתר בנייה סמוך לקניון לב העיר באשדוד דרמה של ממש - לא על רקע הנדסי או מקצועי, אלא כתוצאה ממאבק כוחני שנהפך, כך לפי כתב האישום שהוגש, למסכת של סחיטה ואיומים. במרכזה עומד איהב סייד, בן 24 מהיישוב אל-סייד שבנגב, שעל פי פרקליטות מחוז דרום, הפעיל לחץ מתמשך על חברת בנייה וקבלני משנה ששכרה, במטרה לכפות עליהם להעסיק אותו בפרויקט, תוך שימוש באיומים מפורשים בפגיעה ברכוש ובנפש.

לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, סייד, שעבד באותה העת באחים מוסא, פנה כבר בתחילת אוגוסט אל מנהלת הרכש של החברה שביצעה את הפרויקט באשדוד, והציע לספק את שירותיו כקבלן משנה לצורך עבודות חפירה וסיתות באתר. אף שנחתם עמו מחירון לשם רישום כספק פוטנציאלי, הדגישה החברה כי אין הוא רשאי להגיע לאתר ללא הזמנה רשמית מראש. אלא שסייד, כך נטען, לא נענה להנחיות והחל להגיע לשטח הבנייה שוב ושוב, כשהוא מציג עצמו בשם בדוי, מאיים על עובדים ומנסה להניע את החברה להעסיקו בכוח.

לפי האישום, במהלך השבועות שלאחר מכן, בין 28 באוגוסט ל-14 בספטמבר, נהפך האתר לזירת איומים חוזרים. סייד היה מגיע מדי יום כמעט, יוצר קשר עם מנהל העבודה ועם קצין הביטחון של החברה, ומבהיר להם כי “אם הוא לא יעבוד בפרויקט - אף אחד אחר לא יעבוד בו”. כך, לדברי אחד העדים, “הוא אמר שזה האתר שלו ושאף אחד לא יכול לעבוד שם בלעדיו”. חלק מקבלני המשנה, כך צוין בבקשת המעצר, אכן הפסיקו את עבודתם מתוך פחדבאחת מהעדויות תיאר עובד קבלן משנה בשם ש.ז כיצד ביום השני של ספטמבר קיבל מסייד שיחת טלפון מאיימת. "יש לך שעה לצאת מהאתר, אם לא הכלי שלך יהיה ברזל", נאמר לו, כך לפי כתב האישום. ש.ז, שחשש כי האיום יתממש, הפסיק את עבודתו ועזב את המקום עוד באותו היום. מעסיקיו אישרו כי אכן התקשר אליהם מיד לאחר מכן וביקש לעזוב את האתר לאלתר בשל הפחד.

הפעיל גם אחרים כדי לאיים על עובדים

הפרקליטות מציינת כי סייד לא הסתפק באיומים ישירים, אלא הפעיל אחרים, שזהותם אינה ידועה במדויק, כדי להטיל אימה על העובדים. כך למשל, ב-14 בספטמבר הגיעו שניים מהם אל האתר, פנו לאחד הקבלנים שעבד שם ואמרו לו, “תצא מהאתר, אם לא נזיין אותך”. אחד מהם אף טיפס לקבינה של הטרקטור ואמר: “זה העבודה שלנו, תצא לפני שיהיה בלאגן”. כשד' סירב, הוסיף אחד מהם כי, “אני אביא לך 50 איש עכשיו”.

המאשימה מדגישה כי במקביל לאיומים הפיזיים, סייד גם פגע בפרטיות החברה. הוא התקין באתר מצלמה משלו - ללא כל אישור או ידיעת החברה - כדי לעקוב אחרי הנעשה בזמן אמת. בהמשך, באחת מהשיחות שהוקלטו, הוא הודה כי המצלמה אכן בבעלותו, ואף אמר לקב"ט כי, “ראיתי מישהו שעובד שם ושאלתי מי זה”. הפרקליטות טוענת כי מדובר בפגיעה ישירה בפרטיות העובדים והקבלנים, שנועדה לאפשר לו לפקח מרחוק על מי שנכנס לשטח ולוודא שאיש אינו עובד בלעדיו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהמשך מתוארות שיחות רבות שתועדו בין הנאשם לבין אנשי החברה, שבהן הציג עצמו סייד כמי שיכול “להחזיר את השקט” לפרויקט, בתנאי שייקחו אותו לעבודה. באחת מהן הוא אומר כי, “אני מציע לכם משהו טוב, אתם לא הולכים עליו... אם אני אכנס לעבוד שם יהיה לכם שקט”. בשיחה אחרת הבהיר כי, “מה שקורה בינינו - זה רק בינינו, אף אחד לא ידע”. לפי כתב האישום, המשפטים האלה משקפים את דפוס הסחיטה - איום בעשיית רע בצד הצעה כביכול לפתרון, שהוא למעשה כפייה לא חוקית.

במקביל, נטען בכתב האישום כי סייד נהג להגיע לאתר כשהוא עוקב אחרי העובדים ברכבו, ג’יפ רוביקון, שאותו ביקשה המדינה לחלט במסגרת ההליך הפלילי. “הנאשם עקב אחר כל המתרחש באתר, בדק מיהם קבלני המשנה שקיבלו את העבודה וקיבל עדכונים שוטפים באשר לנעשה”, נכתב בבכתב האישום. בשלב מסוים אף הגיע למנהל העבודה ר.ב.א ואיים עליו ישירות: “תקשיב, אף בן זונה בעולם לא ייכנס לאתר הזה”. בעקבות זאת, המנהל הודיע להנהלת החברה שאינו יכול להמשיך בעבודתו והגיש את התפטרותו.

קיראו עוד ב"משפט"

נזק של 2.7 מיליון שקל

מעשיו של סייד, כך נטען, גרמו לחברה נזק כספי עצום, בסכום כולל של כ-2.7 מיליון שקל. הנזק נבע מהפסקת עבודתם של קבלני משנה, עיכוב בביצוע העבודות ונטישת מנהל הפרויקט. מדובר בפרויקט נדל"ן בהיקף משמעותי, והפרקליטות רואה במעשיו של סייד ניסיון השתלטות באיומים על אתר בנייה פעיל לצורך הפקת רווח כלכלי אישי. בבקשה שהוגשה במקביל למעצרו עד תום ההליכים נכתב כי “כנגד המשיב קמה עילת מעצר בשל החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט ולסיכון הציבור”. עוד צוין כי הוא “ניצל את מצבה של החברה כדי לדרוש שתשכור את שירותיו, ופגע בפרטיותה בכך שהתקין מצלמה באתר ללא רשות”. סייד עצמו, כך לפי הבקשה, שמר על זכות השתיקה בחקירתו, אך אישר כי קולו נשמע בהקלטות השיחות עם הקב"ט, שבהן הוא אומר שוב ושוב כי “אם החברה תשכור את שירותיו - יהיה לה שקט”.

הפרקליטות ייחסה לו שלוש עבירות עיקריות: שתי עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, וכן עבירה של פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות מ-1981. בנוסף, היא הודיעה כי תשקול לבקש מבית המשפט לגזור עליו עונש מאסר בפועל במקרה שיורשע. הדיון בעניינו של סייד צפוי להתקיים בשבועות הקרובים בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בינתיים הוא שוהה במעצר מ-21 בספטמבר. בפרקליטות ציינו כי יעמדו על כך שיישאר במעצר עד תום ההליך, בשל הסיכון הנשקף מהתנהלותו ומעוצמת האיומים כלפי עובדים תמימים שניסו להמשיך את עבודתם באתר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהיכן רשות המסים 24/10/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    היכן רשות המסים בעניין למה לא מבטלים לו את תעודת עוסק מורשה למה לא מבטלים לו את אישור על גובה ניכוי מס במקור מה עם דוחות שנתיים הצהרות הון מי עומד מאחוריו
  • 2.
    אנונימי 17/10/2025 06:56
    הגב לתגובה זו
    לא תושב הנגב אלא בדואי
  • 1.
    אנונימי 16/10/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
    ולאף אחד בממשלה לא אכפת באמת.
הלייקים החדשים של פייסבוק
צילום: צילום מסך

האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשתו של אדם פרטי לאשר תביעה ייצוגית נגד מטא (פייסבוק), בטענה שהיא עוקבת אחר גולשים שאינם רשומים בפלטפורמה ואוספת עליהם מידע אישי באמצעות פיקסלים, עוגיות וכפתורי לייק ושיתוף. השופטת איריס רבינוביץ-ברון קבעה כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לפגיעה בפרטיות, וכי המבקש עצמו לא הוכיח שהוא נמנה עם הקבוצה שאותה ביקש לייצג

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא התחיל לפני שבע שנים, ביוני 2018, כשמתן אליהו גרינבלט הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה פייסבוק, כיום מטא. לטענתו, החברה אוספת מידע אישי על גולשים ברחבי האינטרנט שאינם משתמשים רשומים שלה, וזאת באמצעות כלים טכנולוגיים שהיא מטמיעה באתרים רבים - פיקסלים, עוגיות, ותוספים כמו כפתורי "לייק" ו"שיתוף". גרינבלט טען כי מדובר במעקב שיטתי ובלתי חוקי הפוגע בזכותם של אזרחים לפרטיותם, וכי פייסבוק אף יוצרת על בסיס המידע הזה "פרופילי צללים", שהם מאגרי מידע על אנשים שמעולם לא פתחו חשבון ברשת החברתית.

בבקשה נטען כי פייסבוק הפכה את עצמה למונופול עולמי בתחום הרשתות החברתיות, וכי היא מנצלת את כוחה כדי לאסוף מידע בהיקפים עצומים לצורכי פרסום ורווח כלכלי. לדבריו, "החברה עוקבת ושומרת מידע על אנשים המבקרים באתרים שונים ברשת, מידע המתייחס למה אותם אנשים עושים ברשת, גם כאשר הם מעולם לא נרשמו לשירותי פייסבוק ולא נתנו לה כל הסכמה לפעולותיה". הוא העריך את הנזק לכל אדם בכ-1,000 שקל, ואת הנזק הכולל לציבור בכמיליארד שקל. בנוסף, הוא ביקש צו עשה שיאסור על פייסבוק להמשיך לעקוב אחר הציבור ויחייב אותה למחוק את הנתונים שכבר נאספו. הקבוצה שאותה ביקש גרינבלט לייצג כללה, לדבריו, "כל אדם וכל גוף שאינם רשומים כמשתמשים בפייסבוק או שחדלו להיות רשומים, אשר פייסבוק אספה לגביהם מידע בהתייחס לאתרים שהם מבקרים בהם". לטענתו, במדינת ישראל לבדה מדובר במיליוני אנשים, מתוך כ-6 מיליון גולשים באינטרנט שרק כ-5 מיליון מהם משתמשים פעילים בפייסבוק.

במהלך השנים התנהלה הבקשה לסירוגין. פייסבוק הגישה תשובה מפורטת מטעמה, אליה צורפו תצהירים וחוות דעת מומחים. בין היתר העידה מטעם החברה עובדת בכירה, הגברת Narvaez, וכן פרופ’ גיא אבן, מומחה לטכנולוגיות אינטרנט, שהסבירו כי השימוש בעוגיות, פיקסלים ותוספים הוא חלק אינטגרלי ומקובל מהאופן שבו פועל האינטרנט המודרני. לטענת פייסבוק, "התביעה יוצאת נגד שימוש מקובל בטכנולוגיות רשת נפוצות שהן חלק אינטגרלי מהאינטרנט ונמצאות בשימוש מרבית האתרים", וכי הנתונים שהיא מקבלת אינם מזהים אדם ספציפי ולכן אינם מהווים פגיעה בפרטיות.

בסיס חוקי להעברת הנתונים

פייסבוק הדגישה כי היא אינה יוצרת פרופילי צללים או מאגרי מידע אישיים על מי שאינם משתמשים רשומים. "הנתונים הנאספים אינם נשמרים במתכונת שמאפשרת את זיהוי המשתמשים הלא רשומים", היא ציינה, "ולכן אדם סביר לא יכול לקשור בין המידע שנאסף לבין אדם מסוים". החברה הוסיפה כי אתרי צד ג׳ המתקינים את כליה נדרשים על פי תנאי השימוש לקבל הסכמה מדעת מהגולשים, ליידע אותם על הפעלת הכלים ולהבטיח שקיים בסיס חוקי להעברת הנתונים.

מנגד, המבקש טען כי מדובר בהתחמקות. הוא הדגיש כי הזיהוי שמבצעת פייסבוק אינו תלוי בשם המשתמש אלא במזהים טכנולוגיים ייחודיים לדפדפן, המאפשרים לה לקשר בין נתוני גלישה לבין משתמש מסוים גם אם אינו רשום. לדבריו, "הזיהוי באמצעות דפדפן הוא חד-חד ערכי... המשיבה יודעת לגבי הלא-משתמש נתונים כדוגמת מקום, שעות השימוש באתרים, מה הוא רוכש ועוד, ובממוצע 1,500 פרטי מידע". גרינבלט טען כי עצם העובדה שפייסבוק מחייבת את האתרים להעביר אליה מידע על כל מבקר באתר מהווה כפייה הפוגעת בפרטיות, וכי מדובר בהשתלטות על מרחב האינטרנט כולו.