
כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
אלפי נוסעים מגלים מדי שנה, ובייחוד בשנים האחרונות, שטיסתם בוטלה או עוכבה, אבל רק מעטים יודעים מה בדיוק מגיע להם לפי החוק. חוק שירותי התעופה הישראלי - המכונה גם "חוק טיבי" - קובע זכויות ברורות לנוסעים, אבל גם חריגים שמאפשרים לחברות התעופה להתחמק מתשלום. מהו גובה הפיצוי, באילו מקרים תקבלו החזר ומתי תישארו רק עם עוגמת נפש?
בוקר אחד נוסעים מתארגנים לקראת טיסה לחו"ל, ופתאום מגיעה ההודעה הבאה: “הטיסה בוטלה, נעדכן בהמשך". הסיטואציה הזאת, שבעבר היתה נדירה, נהפכה בשנים האחרונות לשכיחה מאוד, בייחוד בעונות השיא או בתקופות של עימותים ביטחוניים. נוסעים רבים מוצאים את עצמם ממתינים שעות בנמל התעופה או מגלים שהחופשה נעלמה ברגע. החוק הישראלי, שנועד להגן עליהם, אמנם קובע כללים ברורים, אך לא תמיד הם ברורים למי שאינו בקיא בפרטים.
במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום, משפחה שרכש כרטיסים לטיסה בינלאומית גילתה פחות מיממה לפני ההמראה בחזרה שהטיסה שלה בוטלה. חברת התעופה הציעה לבני המשפחה טיסה חלופית, אך זו המריאה רק יומיים מאוחר יותר. הנוסעים שבמרכז התביעה סירבו, דרשו החזר ופיצוי כספי מלא, והחברה טענה שמדובר בנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה. בית המשפט קבע שהחברה לא הוכיחה שהביטול נבע מאירוע חיצוני, וחייב אותה בפיצוי כספי לפי המרחק של הטיסה, לצד החזר הוצאות הנסיעה. המקרה הזה ממחיש את החשיבות של הבנה מדויקת של החוק, ושל התיעוד של כל פרט בעת ביטול או עיכוב.
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי תנאיה), הידוע גם בשם “חוק טיבי”, נועד להבטיח שנוסעים לא יישארו חסרי מענה מול חברות התעופה. החוק חל על כל טיסה שיוצאת מישראל, וכן על טיסות שנכנסות אליה שמופעלות על ידי חברות ישראליות. מטרתו כפולה - מצד אחד להבטיח פיצוי וסיוע לנוסעים שנפגעו, ומצד שני לקבוע גבולות ברורים לחברות התעופה, כדי למנוע תביעות שרירותיות. החוק מבחין בין כמה סוגי פגיעות: ביטול טיסה, עיכוב משמעותי, הקדמת טיסה או סירוב להטיס נוסע אף שהיה לו כרטיס תקף. ביטול טיסה מוגדר גם כעיכוב של שמונה שעות או יותר מהמועד שתוכנן. במצב כזה, הנוסע זכאי לבחור בין השבת כספו לבין טיסה חלופית ליעד. אם הביטול או העיכוב נמסרו פחות מ-14 יום לפני מועד ההמראה, והנוסע לא קיבל טיסה חלופית שתאפשר לו להגיע ליעד בשעות דומות למועד המקורי, הוא זכאי גם לפיצוי כספי. סכום הפיצוי נקבע לפי מרחק הטיסה: בטיסות קצרות מדובר בסכומים של מאות שקלים, ובטיסות ארוכות הסכומים עשויים להגיע לאלפי שקלים.
הסיוע צריך להינתן בזמן אמת
מעבר לפיצוי הכספי, החוק מחייב את חברות התעופה לספק שירותי סיוע מיידיים לנוסעים שנפגעו. החובה כוללת מתן מזון ושתייה, אמצעי תקשורת כמו שיחות טלפון או אינטרנט, ואם מדובר בעיכוב או ביטול שגורמים לשהייה בלילה - גם לינה והסעה למלון. חברות רבות נוטות להציע שוברי אוכל או שוברים עתידיים במקום מענה ישיר, אך לפי החוק הסיוע צריך להינתן בפועל בזמן אמת. במקרים שבהם הטיסה נדחתה או הוקדמה, החוק קובע מדרג של זכאות. אם הקדמת הטיסה גרמה לנוסע לפספס אותה או לשנות תוכניות, יש מקום לדרוש החזר. אם העיכוב נמשך שעות רבות, גם אם הטיסה לא בוטלה - ייתכן שהנוסע ייחשב מי שטיסתו “בוטלה למעשה”, ויזכה בזכויות דומות.
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
- ג'ובי אוויאיישן הדגימה טיסה אוטונומית בתרגיל צבאי אמריקני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הזכויות הרחבות, קיימים מצבים שבהם חברת התעופה פטורה מתשלום. החוק מגדיר זאת כ"נסיבות מיוחדות" - אירועים שלא ניתן היה למנוע, גם אם החברה נקטה את כל האמצעים הסבירים. בין היתר מדובר ב:
תנאי מזג אוויר קיצוניים שמסכנים את הטיסה
החלטות ביטחוניות או סגירת מרחב אווירי
שביתה פתאומית בנמל התעופה
תקלות בלתי צפויות במטוס שאינן נובעות מהזנחה
בנוסף, בעקבות המצב הביטחוני בישראל נקבעו בחוק תקופות מסוימות שבהן חברות התעופה אינן חייבות בפיצוי כספי. כך למשל, נקבע כי בתקופה שבין 7 באוקטובר ל-30 בנובמבר 2023, לא יחולו הוראות הפיצוי - כדי למנוע קריסה כלכלית של חברות התעופה המקומיות שנאלצו לבטל מאות טיסות עקב הוראות ביטחוניות.
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
אם חברת התעופה מציעה טיסה חלופית שמביאה את הנוסע ליעד באיחור לא גדול מדי, החוק מאפשר להפחית את הפיצוי. כך למשל, אם הטיסה החלופית נוחתת באיחור של עד ארבע שעות לעומת המועד המקורי, ניתן להפחית את הסכום ב-50%. המטרה היא לעודד את הנוסעים לבחור בפתרון מעשי - להגיע ליעד, ולא להעדיף ביטול רק כדי לזכות בפיצוי גבוה יותר.
כשהטיסה מתבטלת, חשוב לשמור על תיעוד מלא של כל המסמכים וההודעות, כולל מיילים, הודעות SMS, קבלות על הוצאות נוספות ותיעוד שיחות עם שירות הלקוחות. מומלץ לפנות לחברת התעופה בכתב ולדרוש את הפיצוי או ההחזר בתוך זמן סביר. לפי החוק, החברה חייבת להשיב בתוך 45 יום ממועד הפנייה. אם היא דוחה את הדרישה או מתעלמת ממנה, ניתן להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, כל עוד סכום התביעה אינו חורג מהמגבלה הקבועה בחוק.
יש להקפיד להציג ראיות
בתי המשפט נוטים לפרש את החוק לטובת הנוסעים, בייחוד כשהחברה לא הציגה הוכחה ממשית לקיומן של נסיבות מיוחדות. עם זאת, יש להקפיד להציג ראיות: כך למשל, שההודעה נמסרה באיחור, שלא הוצעה טיסה חלופית הולמת, או שהנוסע נאלץ לשלם הוצאות נוספות. במקרים שבהם נגרם נזק כספי מעבר לפיצוי הקבוע בחוק, ניתן להגיש גם תביעה נזיקית נוספת, אך רק במקרה שניתן להוכיח את הקשר הישיר בין הביטול לנזק.
במקרה אחד, נוסעת שטיסתה מתל אביב לפריז בוטלה פחות מ-24 שעות לפני המועד קיבלה הצעה לטוס יומיים מאוחר יותר. מכיוון שההודעה נמסרה סמוך למועד הטיסה והחלופה לא אפשרה לה להגיע בזמן לפגישה עסקית, נקבע כי היא זכאית לפיצוי של אלפי שקלים. לעומתה, במקרה נוסף נוסע אחר שטיסתו לבוקרשט בוטלה אך קיבל הודעה שבועיים מראש, נחשב מי שקיבל הודעה במועד ואינו זכאי לפיצוי.
לסיכום, החוק הישראלי נועד להגן על נוסעים מפני ביטולים, אך הוא גם מתחשב במצבים שבהם חברות התעופה אינן אשמות. כדי להבין אם מגיע לכם פיצוי, יש לבדוק שלושה פרמטרים עיקריים:
מתי נמסרה ההודעה על הביטול - יותר או פחות מ-14 יום לפני מועד ההמראה.
האם הוצעה לכם טיסה חלופית שמגיעה ליעד בשעה קרובה יחסית למועד המקורי.
האם הביטול נבע מנסיבות מיוחדות שאינן בשליטת החברה.
בכל מקרה של ביטול או עיכוב ממושך, אל תמהרו לוותר. החוק לצדכם, אך המפתח הוא תיעוד, עמידה על זכויותיכם ודרישה מסודרת בכתב. מי שפועל נכון ומכיר את הכללים, יכול לא רק לקבל את כספו חזרה אלא גם פיצוי משמעותי על עוגמת הנפש וההפסדים שנגרמו לו.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.