מפעל TSMC. קרדיט: רשתות חברתיות
מפעל TSMC. קרדיט: רשתות חברתיות

TSMC בלב מהפיכת ה-AI: מעלה את התחזיות במעל 30%

קפיצה של 41% בהכנסות ברבעון השלישי, רווח נקי שהכה את התחזיות במעל 12% ורווח נקי של כמעט 46%; כל אלה בנוסף להעלאת תחזית הכנסות של מעל 30% שמים את החברה בלב ליבן של השקעות הענק ב-AI

רן קידר |
נושאים בכתבה TSMC

ענקית ייצור השבבים הטייוואנית TSMC Taiwan Semiconductor . 0.61%   ממשיכה לרשום שיאים עסקיים ונמצאת בלב גל ההשקעות חסר התקדים בבינה המלאכותית. ברבעון השלישי של 2025 הציגה החברה הכנסות של 33.1 מיליארד דולר, קפיצה שנתית של כ-41%, ורווח נקי של 2.92 דולר למניה, גבוה ב-0.32 דולר מהתחזיות. שיעור הרווחיות הגולמית טיפס ל-59.5%, התפעולית ל-50.6% והנקייה ל-45.7%, נתונים חריגים גם בקני מידה של חברות שבבים מובילות.

התחזית לשנת 2025 עודכנה כלפי מעלה, והחברה צופה כעת צמיחה בהכנסות בטווח של כ-35%. במקביל, השקעות ההון שלה הוגדלו לפחות ל-40 מיליארד דולר, כחלק מתוכנית הרחבה גלובלית באזורים כמו אריזונה, יפן ואירופה.

שוק ריכוזי וטכנולוגיה ללא תחרות

TSMC, שפועלת בעיקר כיצרנית חוץ (foundry) עבור חברות כמו אנבידיה NVIDIA Corp. -0.53%  , אפל Apple -0.68%   ו-AMD Advanced Micro Devices 0.92%  , מחזיקה כיום בעמדת שליטה כמעט מונופוליסטית בייצור שבבים בטכנולוגיה של 3 ו-5 ננומטר, הדרושים למאיצים הגרפיים המניעים את רוב תשתיות הבינה המלאכותית בעולם. ברבעון האחרון, טכנולוגיית 3 ננומטר לבדה תרמה 23% מהכנסות ייצור השבבים של החברה, ו-5 ננומטר הוסיפו 37%. סך ההכנסות מטכנולוגיות מתקדמות (7 ננומטר ומטה) הגיע ל-74%, מספר שמעיד על תלות גבוהה בשוק הצומח של AI ו־HPC.

נתוני החברה ממחישים את מגמת ההתרכזות של הביקושים סביב הבינה המלאכותית. על פי נתוני הרבעון השני, תחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC) היווה לא פחות מ-60% מהכנסות החברה, כמעט פי ארבעה מהחלק של סמארטפונים או IoT. בהקשר הזה, TSMC היא לא רק יצרנית אלא מהווה ממש את עמודי התווך של עידן ה-AI. 

כמעט כל שרשרת הערך התעשייתית נערכת כעת להיקפי הביקוש החריגים. כך למשל, ASML ההולנדית ASML Holding NV -0.96%  , שמספקת ל-TSMC ציוד לייצור שבבים בתדר אולטרה־סגול קיצוני (EUV), דיווחה על זינוק בביקושים למכונות הדגל שלה, בעיקר בגלל מה שהיא כינתה "ביקוש אקספוננציאלי מהגאות ב-AI". ככל שהשבבים הופכים מורכבים יותר, הציוד לייצורם הופך נדיר ויקר יותר, וכך הולכים וגדלים חסמי הכניסה הגבוהים לתעשייה ומעמיקים את הפער בין TSMC לבין כל מתחרה פוטנציאלית.

בנוסף, בימים האחרונים נחתמו מספר עסקאות אסטרטגיות בסכומי עתק, אם זו עסקת OpenAI ואורקל Oracle Corp 1.52%   (היקף של 300 מיליארד דולר להקמת תשתיות דאטה), בנוסף OpenAI חתמה על עסקה שבמסגרתה ייפרסו 6 ג’יגה־וואט של שבבים של AMD (ובתמורה AMD תקבל אחזקה הונית). מעבדי הדגל של AMD (משפחות Instinct MI300) מיוצרים כולם במתקנים של TSMC, וככל ש-OpenAI תגביר את ההיקפים, הייצור יועבר ישירות לפסי הייצור של TSMC, שמניבה מזה רווחים של מיליארדים.  בעסקה נוספת של OpenAI עם ברודקום Broadcom 2.42%  , הוזמנו שבבים מותאמים אישית (ASICs) בשווי של כ-10 מיליארד דולר. בנוסף, נביוס Nebius Group N.V. -4.63%   חתמה על הסכם תשתיות עם מיקרוסופט Microsoft Corp 0.48%   בהיקף של 17 מיליארד דולר וכל שבב AI שייכנס לתשתית הזו צפוי להיבנות אצל TSMC. בשורה התחתונה, כל אחת מהעסקאות האלו מזרימה עשרות מיליארדי דולרים לבניית קיבולת וכל המעבדים המיוצרים בהן עוברים דרך הפאבים של TSMC.

בועה או לא, TSMC שולטת בשוק 

אמנם רמות ההשקעה בתחום AI מזכירות לרבים את תקופת הבועה של תחילת שנות ה-2000. חברות ענק זורקות מיליארדים על תשתיות, בזמן ששוק היישומים הצרכניים עדיין לא הוכיח את עצמו ברמה הצרכנית או המסחרית. ישנו חשש שההשקעות מונעות בעיקר מציפיות עתידיות ולא מביקוש ממשי, אבל כך או כך, החברות שנמצאות בצד של ההיצע, כמו TSMC, AMD ואנבידיה, מרוויחות בטווח הקצר. גם אם ניקח בחשבון תרחיש של האטה עתידית, ל-TSMC יתרון תחרותי, היות ואינטל עדיין מתקשה להרים קווי ייצור בקנה מידה עבור הטכנולוגיה של 18A, סמסונג חווה בעיות קנה מידה, וכניסה של מתחרות חדשות כמעט בלתי אפשרית בגלל רמת המורכבות, ההון האנושי וההשקעה הנדרשת.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף, החברה מקדמת בשנים האחרונות אסטרטגיה ברורה לצמצום התלות בייצור בטייוואן , תוך ניסיון לגדר סיכונים גיאו־פוליטיים ולבזר את מיקומי הייצור של שבבים מתקדמים. נדבך מרכזי באסטרטגיה הזו הוא ההשקעה המסיבית בארצות הברית: החברה כבר התחייבה להשקיע לפחות 165 מיליארד דולר בפריסת פעילותה מעבר לים, הכוללת שלושה מפעלים (fabs), מתקני אריזה מתקדמים (advanced packaging), ומרכז מו"פ אמריקאי חדש. מדובר בקנה מידה תעשייתי עצום, שהופך את הנוכחות של TSMC בארה״ב למהותית גם מבחינה פוליטית וכלכלית.

עיקר ההשקעה מרוכז באזור אריזונה, שם כבר פועל המפעל הראשון שמייצר שבבים בטכנולוגיית 4 ננומטר. בעתיד הקרוב צפויים לקום מפעלים נוספים שישרתו ייצור בטכנולוגיות 3 ו-2 ננומטר. לפי דיווחים, מדובר בקלסטר שלם של עד שישה fabs על פני שנים, שיבטיח ל-TSMC שליטה תפעולית גם בארה"ב. החברה הציבה יעד אסטרטגי לייצור של כ-30% מהשבבים המתקדמים ביותר בארצות הברית, ולמרות שזהו יעד שאפתני התמיכה המדינית הרחבה שהפרויקטים האלה מקבלים הופכים אותו לריאלי.

במישור הפוליטי, ההתרחבות האמריקאית נהנית מתמריצים נדיבים במסגרת חוק ה־CHIPS and Science Act, שהקצה עשרות מיליארדי דולרים לעידוד ייצור שבבים מקומי בארה״ב. החקיקה הזו לא רק מספקת מענקים, אלא גם מקנה הקלות מס ותמריצים למחקר ופיתוח, דבר שצפוי להפחית את עלויות ההקמה והתפעול ולשפר את כלכליות הפרויקטים.


בתוך פחות מעשור, TSMC הפכה מחברה שנמצאת "מאחורי הקלעים" לשחקנית גלובלית שמעצבת את שוק הבינה המלאכותית. בעוד שחברות רבות עדיין תרות אחר מודלים עסקיים ליישומי ה-AI, החברה הטייואנית כבר מזמן רוכבת על הגל האדיר. היתרון שלה טכנולוגי, תפעולי וגיאו־פוליטי, ואין בשוק חברות שיכולות להפעיל תשתית בסדר גודל כזה, עם ביקושים כל כך ממוקדים. כל עוד הבינה המלאכותית ממשיכה לצמוח, TSMC צפויה להישאר בלב הסיפור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.