למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.

ההשפעה על הבנקים

אצל כל בנק המבנה קצת שונה. מי שמחזיק תיק אשראי גדול בריבית משתנה מושפע יותר מירידת ריבית, בעוד מי שהתבסס על הלוואות קבועות או על בסיס פיקדונות רחב ויציב, ייפגע פחות. בטבלה הבאה ניתן להבין עד כמה ירידה של אחוז אחד בריבית תשפיע על ההכנסות מריבית נטו.

• סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
• הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בנק לאומי מציג את הרגישות הגבוהה ביותר מבין שני הבנקים הגדולים. ירידה של אחוז אחד בריבית צפויה לגרוע כ-856 מיליון שקל מההכנסות מריבית נטו שלו, שהם כ-4.7% מההכנסות הריבית נטו השנתיות. בבנק הפועלים הפגיעה צפויה להיות מעט מתונה יותר, כ-629 מיליון שקל, שהם כ-3.5% בלבד מההכנסות מריבית נטו.

במזרחי טפחות, החשיפה לריבית נמוכה עוד יותר. עם תיק משכנתאות גדול שחלק ניכר ממנו בריבית קבועה, ירידה של אחוז אחד צפויה לגרוע כ-372 מיליון שקל בלבד, כ-3% מההכנסות הריבית נטו השנתיות. במילים אחרות, מזרחי צפוי לספוג את הפגיעה הקטנה ביותר מבין הבנקים הגדולים.

דיסקונט מציג את הרגישות הגבוהה ביותר במערכת: ירידה של אחוז אחד בריבית תגרע כ-747 מיליון שקל מהכנסות הריבית נטו, כמעט 10% מההכנסות השנתיות של הבנק, אם מנטרלים את ההכנסות של כאל. גם הבנק הבינלאומי מושפע בצורה דומה, כאשר ירידה של אחוז אחד בריבית תקטין את הכנסותיו מריבית בכ-379 מיליון שקל בשנה, שהם כ-7.8% מסך ההכנסות מריבית נטו השנתיות.

הסיבה לפערים בין הבנקים טמונה באופי הפעילות ובגודל. בנקים קטנים ובינוניים נוטים להחזיק תיקי אשראי קצרים יותר, עם משקל גבוה יותר של ריבית משתנה, בעוד שהבנקים הגדולים נהנים ממקורות מימון מגוונים, גידורים ומעמד חזק יותר בשוק הפיקדונות. ככל שהבנק קטן יותר, כך הרגישות לשינויי ריבית גדלה.

ובכל זאת - פרופורציה

ובכל זאת, חשוב לשים דברים בפרופורציה. ירידה של אחוז אחד בריבית לא תמחק את רווחיות הבנקים. מדובר בפגיעה של כמה אחוזים בלבד בהכנסות מריבית, כאשר המערכת הבנקאית כולה עדיין נהנית מהיקפי אשראי גדולים, צמיחה בתיקי האשראי, ושולי רווח גבוהים בהרבה מאלה שנראו כאן בעשור הקודם. בנוסף, סביבת ריבית נמוכה תומכת גם בביקוש לאשראי, משכנתאות, מימון לצרכנים ולעסקים, והחזרת פעילות פיננסית שהוקפאה בתקופת הריבית הגבוהה והמלחמה" כך שחלק מהפגיעה בהכנסות הריבית צפוי להתאזן עם הזמן דרך עלייה בהיקף ההלוואות.

בשורה התחתונה, הבנקים בישראל לא צפויים להיפגע אנושות מהורדת ריבית, אבל הם בהחלט יכולים להיפרד מתקופה יוצאת דופן של רווחיות כמעט חסרת תקדים. בשנה האחרונה הבנקים נהנו מכל העולמות, ריבית גבוהה, אינפלציה מתונה, ושוק אשראי פעיל כמעט ללא לחץ רגולטורי, שילוב נדיר שהזרים לקופותיהם מיליארדים מדי רבעון ותשואות גבוהות מאוד על ההון. כעת, כשהריבית בדרך למטה, הרווחיות עשויה להתמתן.