מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ספטמבר 2025, בהשוואה לחודש אוגוסט 2025. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.5%. הירידה במדד המחירים לצרכן היא הרבה יותר גבוהה מתחזית הכלכלנים שדיברו על ירידה של 0.1% עד 0.3%. 

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הוצאות על נסיעות לחו"ל וחופשות - קרוב ל-9% כשההשפעה של סעיף זה על המדד היא 0.45%.

פירות טריים ירדו ב-3.2%, תרבות ובידור שירד ב-2.4%, תחבורה ותקשורת שירד ב-2.2%, מזון שירד ב-0.5%, הלבשה והנעלה שירד ב-0.3%, שירותי דיור בבעלות הדיירים ותחזוקת הדירה שירדו ב-0.2%, כל אחד. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שעלו ב-3.5%, שכר דירה ובריאות שעלו ב-0.3%, כל אחד.  

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.3%. מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש ספטמבר ללא שינוי ועמד על 100.4 נקודות (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.2%.

• שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
• לאחר רצף הצלחות וזינוק במניה: האם גוגל בדרכה להיות החברה הגדולה בעולם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני - יולי 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.6%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.0%), צפון (0.2%-), חיפה (0.4%-), מרכז (1.8%-), תל אביב (0.9%-) ודרום (0.8%). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.2%.

בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי – אוגוסט 2024 עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-0.7%. בפילוח לפי מחוזות נמצאו עליות מחירים במחוזות הבאים: צפון (8.4%), ירושלים (4.2%), חיפה (3.7%) ודרום (2.8%). לעומת זאת, ירידות מחירים נמצאו במחוזות מרכז (2.9%) ותל-אביב (1.5%). מדד מחירי הדירות החדשות השנתי עלה ב-0.5%.

מחירי הדירות - קצב הירידות מתגבר

ירידה של 0.6% במחירי הדירות מתורגמת לקצב של כ-7.4% בשנה. הקצב עלה לעומת חודשים קודמים. לפי הלמ"ס מחירי הדירות ירדו ב-2.7% בחצי שנה - קצב של כ-5.4% בשנה. 

• מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"
• ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.2% וכשמנטרלים את מחירי הדירות המסובסדות שהגיעו לכ-40% מהיקף מכירת דירות חדשות, הירידה היא 0.2% בלבד. זה אומר שהירידה בשוק דירות יד2 גדולה בהרבה. זה גם אומר כמובן שהלמ"ס לא בודקים נכון את המחירים כי הם לא לוקחים בחשבון הנחות מימוניות ומבצעים - יש עכשיו הרבה קבלנים שמוכרים היום, הכניסה היום ותשלום של 80% בעוד שנה -  זה פרקטית הנחה של 5% פחות או יותר, איפה ההנחה הזו במחיר של הלמ"ס? היא לא שם. הוא לא יודע למדוד אותה והקבלנים "עובדים עליו" ועלינו כי הם עושים הכל רק לא להוריד את המחיר הרשמי כדי להשפיע כמה שפחות על מדד מחירי הדירות, אבל בשטח המחירים ירדו הרבה יותר ממה שמראה הלמ"ס.   

הריבית צריכה לרדת - השאלה רק מתי?

המדד מגדיל את הציפייה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית     על 4.5%.

ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.

אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.

מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.

מחירי הדירות לא משפיעים על מדד המחירים לצרכן, אבל הם משפיעים בעקיפין על שכר הדירה. שכר הדירה מבטא את התשואה על הנכס וככל שערך הנכס עולה אזי כדי "להדביק" את התשואה יש להעלות את שכר הדירה. זה תהליך, אבל הוא מונע גם מציפיות וזה כשלעצמו יכול להשפיע על המדדים הבאים. 

גורם נוסף שמשפיע על המדד הוא שוק התעסוקה. שוק תעסוקה חזק מלמד על מצב עסקי טוב של הפירמות, ביקושים לעובדים ומכאן גם תיאורטית עליית שכר. המצב בפועל, הוא שוק עבודה טוב, אבל עליות השכר הן צנועות, גם על רקע "התחרות" מה-AI. זה מצב טוב שלא מעיד על עליית שכר שממנה חוששים בבנק ישראל כי היא מלמדת על המשך ביקושים וחשש אינפלציוני. אגב, יש שאלה על שוק העבודה ביום שאחרי המלחמה. מדובר על רבבות כוח אדם שחוזרים לעבודה. זה אמור להעלות את הפריון ולשפר את הרווחיות של העסקים, אם כי, כנראה שזה בשוליים - העסקים למדו לעבוד עם מודל של "מילואים היברידים" ומצאו תחליפים והשלמות. 

המדד הנמוך מאוד אמור להאיץ את הורדת הריבית ואפילו לקרב אותה. בנק ישראל תיאורטית יכול להודיע מחר בבוקר כי לאור סיום המלחמה, הירידה הצפויה בהוצאות, המדד הנמוך, הדולר נמוך הוא מוריד את הריבית. הכל יכול להיות, אבל בבנק ישראל  הודיע הבוקר כך: על רקע השמועות בנושא, נבהיר כי החלטת הריבית הקרובה מתואמת ל-24.11.25. על אף שלבנק ישראל שמורה הזכות לקבל החלטות ריבית גם מחוץ למניין, סוגיית הקדמת ההחלטה אינה על הפרק". זה נכון להבוקר. תיאורטית יכולים אנשי הבנק לשקול מחדש והקדמת ההחלטה יכולה להיות "על הפרק". עם זאת, פרופ' אמיר ירון ככל הנראה יעדיף לחכות עוד קצת. חיכינו כבר 20 חודשים, עוד חודש לא ישנה הרבה.   

בתגובה למדד אמר יוני פנינג, אסטרטג מזרחי טפחות: "התיקון במחירי הטיסות החודש הוא משמעותי מאוד, והאחראי העיקרי להפתעה כלפי מטה. גם בשנה שעברה זה היה בסיס לירידה מהותית במדד, אם כי בהחלט לא כמו היום. ובכל זאת, להערכתנו, יש פה עוד פוטנציאל מסוים להמשך ירידות בסעיף הזה. הפוטנציאל הזה מגיע כמובן ממחירי הטיסות עצמן, לאור הגדלת ההיצע. אבל גם כתוצאה משער החליפין. בנוסף, לאור אופן הדגימה של הלמ"ס, הכולל טיסות שהוזמנו עד שבעה חודשים מראש, אפשר להעריך שבתרחיש של רגיעה ביטחונית מכאן והלאה, תהליך ההתמתנות של הסעיף הזה ימשך עד האביב של 2026 ולהערכתנו, הוא יהיה מהותי מבחינת המדד כולו. כמובן שגם סעיף הארחה בארץ התמתן מסיבות דומות. אבל פה התיקון ימצה את עצמו בקרוב.

מהצד האינפלציוני בולטים בהיעדרם סעיפי השכירות. לא זכור לנו מתי בפעם האחרונה סעיף "שירותי דיור" רשם ירידות. אבל נייחס את זה גם לתחלופת השוכרים הנמוכה ביחס לקיץ. ועדיין, הדינמיקה השלילית במלאי הדירות בשכירות, לעומת הגידול בביקוש, קיימת. אם לא נראה המשך עליות במחירים, זה עשוי להעיד על ביקושים חלשים יותר באופן כללי.

מבחינת מדיניות בנק ישראל בהמשך, לא נקדים לסכם את השפעת סביבת האינפלציה טרם ההודעה בסוף נובמבר, לאור העובדה שמדד המחירים הבא, של אוקטובר, צפוי להתפרסם מספר ימים לפני קבלת אותה ההחלטה. ובניגוד לנתון היום, פה אנחנו דווקא רואים פוטנציאל משמעותי לעלייה במדד. עם זאת, בימים האחרונים, ראינו את ההסתברות הגלומה להורדה שם נעה לכיוון ה-70%. כנראה שנראה עלייה בהסתברות על רקע נתון האינפלציה היום, להערכתנו, אל קרוב לוודאות.