כשהתקשרו להודיע שזכה, הוא לא ענה. כשקיבל ברכות "מזל טוב" במייל - הוא חשב שהתבלבלו עם יום ההולדת שלו. הוא לא ציפה שיתנו לחוקר בתחום ההיסטוריה הכלכלית פרס נובל והוא צודק. עם כל הכבוד להיסטוריה, מה שהעולם צריך זה מהפכות, חדשנות, תיאוריות מרתקות. אבל, כנראה למזלו הוא חוקר בדיוק את זה - הוא חוקר את ההיסטוריה של החדשנות, את ההיסטוריה של המהפכות, את ההיסטוריה של הצמיחה. 

למה מדינה מסוימת צומחת ואחרת, לא? למה בעשורים האחרונים העולם צומח ובמשך תקופה ממושכת מאוד לא היתה צמיחה? האם כדי לצמוח צריך להרוס את הקיים? "תיאוריית ההרס היצירתי" נשמעת כמו משהו רע, אבל היא כנראה מה שקורה עכשיו - הורסים את העולם הישן בשביל עולם חדש - כנראה שה-AI, מיתר חלקים רבים מהעל שהכרנו לשם צמיחה. הרס ועליו צמיחה. 

צמיחה היא הדבר הכי חם בוול סטריט. אתה לא צריך להרוויח, אבל אתה צריך לצמוח כדי להיות מעניין. מעניין זה "שווה". כדי שישקיעו בך, כדי להתעשר, כדי להגיע למיליארדים, צריך חלום, חדשנות וצמיחה. פרס נובל מתחבר לנובל מבחינה זו - הוא שם את הצמיחה בכותרת. 

יואל הוא משלנו. נולד אומנם בהולנד, אבל הוריו ניצולי שואה, עלה לישראל בצעירותו, למד כאן, עדיין מלמד כאן קורס באוניברסיטת תל אביב (בקיץ). מחובר לישראל. חי בארה"ב הגדולה.  

• מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מוקיר, אחד מחוקרי הכלכלה הבולטים של זמננו, הפך השבוע לישראלי נוסף שמצטרף לרשימת זוכי פרס נובל. מוקיר,, זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו להבנת תהליכי הצמיחה הכלכלית לאורך ההיסטוריה - ובעיקר על הסברו מדוע הכלכלות בעולם צמחו רק החל מהמאה ה-19, אחרי תקופות ארוכות של קיפאון.

"תיאוריית ההרס היצירתי" - על המחקרים שהובילו לפרס נובל בכלכלה ואיך זה מתחבר לצמיחה?

מוקיר צמיחה

מוקיר טוען כי הצמיחה לא נובעת רק מהון או עבודה, אלא מהרעיונות עצמם. לדבריו, נקודת המפנה התרחשה כאשר נוצר קשר הדוק בין מדע, הנדסה וטכנולוגיה - בשילוב עם אמונה קולקטיבית בקדמה. בכך הוא חיזק תיאוריות שנדונו בעבר, אך הצליח להעניק להן ביסוס אמפירי והיסטורי רחב. הגישה הזו, לפיה תרבות של פתיחות והעזה היא תנאי לשגשוג, זכתה להערכה רבה גם מחוץ לאקדמיה.

• מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
• יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

מוקיר בן ה-79, נשוי ואב לשניים, נולד בהולנד ועלה לישראל עם אמו אחרי מות אביו. הוא גדל בחיפה, סיים תואר ראשון בהיסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית, והמשיך לדוקטורט באוניברסיטת ייל. כיום הוא מרצה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, אך שומר על קשרים עם ישראל ומחזיק גם באזרחות ישראלית.

הוא נחשב לאחד החוקרים הבולטים בחקר המהפכה התעשייתית, בהשפעות תרבותיות על כלכלה ובהבנת תהליכי שינוי טכנולוגי. בנוסף, חתם על מכתב הכלכלנים שהזהירו מפני הרפורמה המשפטית בישראל. מוקיר אף התראיין לא אחת לכלי תקשורת בישראל והביע עמדה ביקורתית כלפי מגמות אנטי-דמוקרטיות בעולם.

מוקיר אינו כלכלן במובן הקלאסי של מודלים מתמטיים קשיחים. להפך, הוא מבקש להראות כי כלכלה היא תוצאה של הקשר חברתי, תרבותי ופוליטי רחב. לדבריו, לא ניתן להבין מדוע הצמיחה הכלכלית התרחשה דווקא במערב במאות האחרונות מבלי לבחון את התפתחות המוסדות, את התרבות של פתיחות לחדשנות, ואת האמונה בכך שהעתיד יכול להיות טוב יותר מהעבר. זה הסיפור, לא רק הנתונים.

מוקיר מדגיש כי לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית לא הייתה צמיחה מתמשכת. רק באירופה של המאות ה-18 וה-19 התרחש שינוי תפיסתי שבו רעיונות, ידע תיאורטי והנדסה החלו להשתלב וליצור "מעגל של חדשנות". כלומר, המצאות גדולות הובילו לפיתוחים קטנים, ששוב הניבו המצאות נוספות. הצמיחה, לפי מוקיר, אינה אוטומטית או מובנת מאליה - היא תולדה של תרבות שמעודדת שיתוף ידע, סובלנות ודיאלוג בין מדע ליישום.

לדבריו, לא מספיק שיהיו טכנולוגיות פורצות דרך. ההיסטוריה מלאה בהמצאות גדולות שלא הובילו לשינוי משמעותי, משום שלא נבנתה סביבן תשתית של "המצאות מיקרו" - יישומים קטנים שמתרגמים את ההמצאה למציאות חדשה. דוגמה עכשווית לכך היא הבינה המלאכותית - רק אם תהיה מערכת תומכת של מוסדות, חינוך וחדשנות בשטח, היא תוכל להשפיע על חיי היומיום ולא להישאר בגדר רעיון עיוני.

מוקיר גם הבחין בין שני סוגי ידע: ידע עקרוני וידע מרשם. לאורך ההיסטוריה, המצאות רבות היו מבוססות על ידע מסוג "מתכון", אך רק כאשר החלה התפתחות של ידע עקרוני - כזה שניתן להסביר, לשחזר ולבסס עליו תובנות נוספות - נוצרה דינמיקה של צמיחה. הדוגמה הבולטת שהביא היא הרופא איגנץ זמלווייס, שגילה את הקשר בין רחיצת ידיים לצמצום תמותת יולדות, אך לא הצליח להסביר את תגליותיו כיוון שהמושג חיידקים לא היה קיים אז. בלי הבנה תיאורטית, גם תגלית מדעית לא מתקבלת.

מוקיר הוסיף כי ככל שהידע ברור, נגיש ומנוסח, כך קשה יותר להתנגד לטכנולוגיה חדשה, גם מצד קבוצות אינטרס שמפחדות מהשפעותיה. לטענתו, מוסדות פתוחים - כמו הפרלמנט הבריטי במאה ה-19 - מנעו מקבוצות מסורתיות לחסום קדמה. הוא הזהיר כי כאשר הטכנולוגיה לא מלווה בפתיחות מוסדית, היא עלולה להיתקל בהתנגדות שתחניק את הפוטנציאל שלה.

מוקיר יוצא גם נגד תפיסה כלכלית ניאו-ליברלית צרה, שמבודדת את הצמיחה מגורמים חברתיים. הוא טוען כי כלכלה אינה מתרחשת בחלל ריק, אלא בתוך מבנה חברתי שמכתיב נורמות, חינוך, מוסדות, ידע, תקווה ותחושת שליחות. לפיכך, התפיסה שלפיה נתונים כלכליים בלבד מספיקים לקבוע הצלחה היא, לדבריו, שגויה.

האזהרה: הצמיחה לא מובטחת - והיא יכולה להיעצר

מוקיר הדגיש פעמים רבות כי מוסדות דמוקרטיים אינם מצב סופי אלא הישג שצריך לתחזק. הוא מזהיר כי תחושת ניכור כלפי הטכנולוגיה בקרב חלקים מהציבור, יחד עם ריכוזיות יתר, צנזורה אקדמית או חסמים לידע - עלולים לסכן את הצמיחה. לכן, הוא טוען, גם במאה ה-21 אין ערובה לכך שהצמיחה תימשך לנצח.

שיטות המחקר של מוקיר כוללות שילוב בין נתונים היסטוריים, אנליזה כלכלית וכתיבה בהירה שמנגישה רעיונות מורכבים לציבור הרחב. הוא רואה ביכולת לנסח תיאוריה, להסביר ידע ולבנות נרטיב של קדמה - מרכיב קריטי ביצירת תנאים לצמיחה מתמשכת.

יואל מוקיר אינו רק חוקר של העבר - הוא מבקש לעצב את השיח הכלכלי של ההווה והעתיד. לשיטתו, עלינו להכיר בכך שצמיחה אינה מובנת מאליה, אלא מצריכה אווירה תומכת של חדשנות, פתיחות, איזון מוסדי ואמון חברתי. רק כך, לדבריו, נוכל להבטיח שגלגלי הצמיחה לא ייעצרו.