"תיאוריית ההרס היצירתי" - על המחקרים שהובילו לפרס נובל בכלכלה ואיך זה מתחבר לצמיחה?
פרס נובל לכלכלה לג'ואל מוקר, פיליפ אג'יון ופיטר הוויץ' על תיאוריית ההרס היצירתי
פרס נובל פרס נובל לכלכלה הוענק לשלושה מהכלכלנים הבולטים של תקופתנו: ג'ואל מוקר, פיליפ אג'יון ופיטר הוויץ'. ההכרזה שניתנה על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הייתה קצרה וברורה: "על תרומתם לתיאוריה של צמיחה כלכלית מתמשכת באמצעות הרס יצירתי". שלושה חוקרים, שלוש גישות, חוט אחד שמחבר ביניהן - ההבנה שצמיחה כלכלית איננה תוצאה של יציבות, אלא של תהליך בלתי פוסק של חידוש, תחרות ושבירה של הקיים.
המושג "הרס יצירתי" (creative destruction) נטבע כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת על ידי יוזף שומפטר, אך רק בזכות עבודתם של אג'יון והוויץ', ולאחר מכן בזכות העמקה והרחבת המידע ההיסטורי של מוקר, הפך לתיאוריה שלמה, מדידה ומשפיעה. לפי מודל זה, צמיחה איננה תוצר של עוד מאותו הדבר, אלא של שבירה של תהליכים ישנים, טכנולוגיות שכבר אינן מייצרות ערך, מערכות ביורוקרטיות נוקשות או מבנים כלכליים ריכוזיים. במקומם מופיעות חדשנות, יזמות ותחרות שמניעה את כל השוק קדימה, גם במחיר של פירוק שיטות עבודה ישנות ויציאה של שחקנים קיימים מהמשחק.
ג'ואל מוקר, היסטוריון כלכלי בהכשרתו, פרופסור באוניברסיטת נורתווסטרן, חקר לעומק את התנאים התרבותיים, החברתיים והטכנולוגיים שאפשרו את המהפכה התעשייתית. הוא הראה כי החדשנות לא הופיעה בחלל ריק, אלא הייתה תוצאה של מוסדות תומכים, השקעה בחינוך, פתיחות תרבותית כלפי רעיונות חדשים, ויכולת של מדינות להכיל שינוי. עבודתו טענה, למעשה, שנכונות לחידוש היא תוצאה של אקלים רעיוני שבו ניסוי וטעייה, ולא שימור מסורת, מהווים בסיס למדיניות ציבורית. התובנה של מוקר הייתה פשוטה: תרבות יכולה לקדם או לחסום חדשנות, ובכך לעצב את מסלול הצמיחה של מדינות.
פיליפ אג'יון, כלכלן צרפתי שפועל כיום ב-LSE, INSEAD וב-Collège de France, הוביל בעשורים האחרונים את התיאוריה המודרנית של צמיחה מבוססת חדשנות. יחד עם פיטר הוויץ', מאוניברסיטת בראון האמריקאית, הם ניסחו מודל צמיחה שבו כל שיפור טכנולוגי גורם להיעלמות של טכנולוגיה ישנה. במילים אחרות: כל חדשנות דוחפת קדימה, אך גם מדיחה את הקיים. ההרס איננו תופעת לוואי, הוא חלק בלתי נפרד מהשיפור.
- השִׁיח' של מימי – פורמולה חדשה לטיפול טבעי בדרכי העיכול
- מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במודל של אג'יון והוויץ', חברות שואפות להשיג יתרון תחרותי זמני באמצעות פיתוח חדשנות, וכאשר הן מצליחות, הן מרוויחות, אך במקביל גורמות להרס של יתר החברות שלא התאימו את עצמן. כך נוצרת דינמיקה מחזורית של צמיחה: חדשנות גוררת צמיחה, הצמיחה יוצרת תמריץ לחיקוי ולפיתוח נוסף, אך בו זמנית מוחקת את התשתית שעליה התבססה הצמיחה הקודמת.
אחת התובנות החשובות שעלו מעבודתם של השלושה היא שחוזק כלכלי של מדינות לא נקבע רק על ידי רמת ההכנסה לנפש או על ידי כמות ההון, אלא על ידי היכולת של המדינה לאפשר את המחזוריות הזו של הרס ויצירה. מדינות שחונקות תחרות, מגנות על טכנולוגיות קיימות או מגבילות כניסת חדשנות, עשויות להיראות יציבות לטווח קצר, אך לעיתים קרובות סובלות מקיפאון לטווח ארוך.
הזכייה של מוקר, אג'יון והוויץ' גם מחברת בין דיסציפלינות: כלכלה, היסטוריה, פילוסופיה של מדע ומדיניות ציבורית. היא מצביעה על כך שחדשנות אינה רק המצאה טכנולוגית, היא תוצר של הקשר תרבותי, רגולטורי וכלכלי.
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
מעבר לכך, יש לקרוא את ההחלטה של ועדת נובל גם כהצהרה מוסרית: אנו בתקופה שבה הדיון סביב טכנולוגיה, בינה מלאכותית, שינויי אקלים והעברת תעשיות הופך מרכזי. בעולם כזה, היכולת של חברות ושל מדינות להרוס את המוכר ולבנות את החדש היא קריטית. יש בפרס סוג של קריצה לכך שהעולם כפי שאנו מכירים עומד כנראה להרס, כשהבינה המלאכותית ושיפורים נוספים יצמיחו את הכלכלות בעולם.
בשנים האחרונות ניכר שפרסי נובל לכלכלה הולכים ומתרחקים ממודלים מתמטיים סגורים, ומתקרבים יותר ויותר לעבר כלכלה שיש לה נגיעה למציאות. מהשפעות הקולוניאליזם על צמיחה (2024), דרך חקר מגדר בשוק העבודה (2023), ועד ניתוח משברים פיננסיים (2022), פרס נובל הפך לפלטפורמה שבאמצעותה הקהילה הכלכלית מציבה סדר יום. והסדר היום השנה ברור: יצירתיות, חדשנות, מהפכה טכנולוגית חיוניות לצמיחה.
- 3.אנונימי 13/10/2025 17:08הגב לתגובה זומדינות שחונקות תחרות מגנות על טכנולוגיות קיימות או מגבילות כניסת חדשנות עשויות להיראות יציבות לטווח קצר אך לעיתים קרובות סובלות מקיפאון לטווח ארוך.
- 2.שיווה וישנו בראהמה (ל"ת)אנונימי 13/10/2025 14:07הגב לתגובה זו
- 1.יגאל 13/10/2025 14:03הגב לתגובה זוהדת היא אויבת הקידמה. מדינת ישראל פועלת הפוך ממסקנות זוכי הנובל.
- אנונימי בום בום 13/10/2025 16:18הגב לתגובה זובום עליך מחקר אקדמי
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
