סקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?

וושינגטון מאשימה את בייג׳ין בניסיון לכפות שליטה על שרשראות האספקה, לאחר הגבלות חדשות על ייצוא מתכות קריטיות לשבבים. למרות חילופי המהלומות, שני הצדדים שומרים על דלת פתוחה לקראת מפגש טראמפ-שי שעשוי לקרר את הרוחות
אדיר בן עמי |

סין הודיעה שהיא מגבירה את ההגבלות על ייצוא מתכות נדירות, והפעם בוושינגטון רואים בזה משהו אחר לגמרי. ניסיון להשתלט על שרשראות האספקה העולמיות. שר האוצר סקוט בסנט ונציג הסחר ג'יימסון גריר הגיבו בחריפות ואמרו שסין מנסה לכפות את רצונה על כל מדינות העולם באמצעות כלכלה.

בסנט קרא למהלך הסיני "פרובוקציה חמורה" במסיבת עיתונאים ביום רביעי. אבל למרות הטון הקשה, הוא הבהיר שנכון להיום, הנשיא דונלד טראמפ עדיין מתכנן להיפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג בדרום קוריאה בסוף החודש. גריר הוסיף שסין טרם יישמה את מגבלות הייצוא, וגם ארה"ב לא הפעילה את איומי המכסים שלה, כלומר, יש עדיין מרווח תמרון להרגעת המתחים. בסנט אמר שהוא מאמין שסין פתוחה לדיאלוג ואופטימי לגבי אפשרות להרגיע את המצב. לדבריו, היו שיחות משמעותיות עם הסינים בימים האחרונים, והוא מצפה שיהיו עוד השבוע.


למה מתכות נדירות כל כך חשובות? 

המתכות הללו נמצאות בכמעט כל שבב. מדובר בחומרים קריטיים לייצור סמארטפונים, מכשירי חשמל ביתיים, רכיבים לרכב ועוד. אם סין תצליח להדק את האחיזה על אספקת החומרים האלה, היא למעשה תשיג שליטה על ייצור השבבים ועל שרשרת האספקה העולמית כולה. טראמפ הגיב ביום שישי ואיים בהטלת מכסים של 100% על סין בעקבות ההכרזה האחרונה.


סין מצידה לא רואה את זה ככה. משרד המסחר הסיני טען שהמגבלות הן חלק ממאמצים לגיטימיים לחזק את מערכת בקרת הייצוא ולשמור על הביטחון הלאומי. לין ג'יאן, דובר משרד החוץ הסיני, כתב ברשת החברתית ביום רביעי שעמדת סין עקבית וברורה וזו ארה"ב שמבקשת שיחות תוך כדי איומים במכסים גבוהים והגבלות חדשות. הסינים דורשים מארה"ב לתקן את הגישה השגויה שלה ולהתייחס לנושאים באמצעות דיאלוג על בסיס שוויון, כבוד ותועלת הדדית. בפועל, שני הצדדים מכינים את הקרקע למשא ומתן ומשחקים משחק של איומים והרגעות.


גריר אמר שארה"ב לא תשתוק מול הצעדים האלה, אבל הוסיף שהוא לא מאמין שסין באמת תיישם את ההגבלות. ההיקף של פעולה כזו כל כך גדול שזה פשוט לא מציאותי, לדבריו. הציפייה שלו היא ששני הצדדים יחזרו למצב שהיה לפני שבוע עם רמות המכסים שהוסכמו והמשך זרימת מתכות נדירות כרגיל. 


רגיעה היא המסלול הסביר

רורי גרין, ראש מחקר סין ב-TS Lombard, אמר כי הוא סבור שרגיעה עדיין היא המסלול הסביר ביותר. לא נראה שלארה"ב יש אסטרטגיה ברורה של הסלמה, והשוק בהחלט מהווה מגבלה. אבל הטון של שני הפקידים האמריקאים היה הרבה יותר קשה מאשר בחודשים האחרונים, לפני ההסלמה האחרונה. שני הפקידים האמריקאים הדגישו שהסכם קיים שהושג בז'נבה קובע שהמדינות לא יטילו מכסים חדשים אחת על השנייה, וכולל הסכמה שייצוא המתכות הנדירות ימשיך לזרום. גריר אמר שההכרזה הסינית היא לא יותר מניסיון להשתלט על שרשראות האספקה העולמיות. לדבריו, המהלך אינו תגובה פרופורציונלית אלא תרגיל בכפייה כלכלית נגד כל מדינה בעולם.


בסנט תיאר את ההגבלות האחרונות כדחייה של כל מה שארה"ב וסין עבדו עליו בששת החודשים האחרונים, והדגיש שהמהלך משפיע על שאר העולם. הוא גם ציין שהמצב מחזק את הטיעון לשימוש של הנשיא בחוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות, ואמר שארה"ב צריכה אותו כדי להדוף את ההתערבות הסינית המופרזת נגד העולם. בית המשפט העליון אמור לדון בשאלה אם הממשל חרג מסמכויותיו בשימוש בחוק, לאחר שבתי משפט נמוכים יותר פסקו שהמכסים שמבוססים עליו אינם חוקיים.

קיראו עוד ב"גלובל"


הנרי גאו, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ניהול סינגפור שחקר את מדיניות הסחר של סין, כתב שהמהלכים האחרונים הם מאמצים של שני הצדדים לבנות מינוף לקראת המפגש האפשרי בין שי לטראמפ. בייג'ין, שמודעת לרגישות של שוק המניות האמריקאי לסיכוני שרשרת אספקה, ביקשה להגדיל את כוח המיקוח שלה על ידי הכרזה על הגבלות ייצוא חדשות על מתכות נדירות, כאות שהיא יכולה להפוך חומרים אסטרטגיים לנשק במידת הצורך. עם זאת, הטקטיקה הזו עובדת רק פעם אחת, לדברי גאו. היא יוצרת לחץ קצר טווח אבל בסופו של דבר מחזקת את הנחישות של וושינגטון לאבטח את שרשראות האספקה שלה ולהפחית את התלות בסין. המהלכים עוקבים אחר דפוס מוכר במשא ומתן בין ארה"ב לסין של הסלמות מוגבלות, תגמולים סמליים ואיתותי מדיניות מתוזמנים בקפידה שנועדו לבדוק את הקו התחתון של הצד השני. גאו מצפה שהדפוס הזה ימשיך עד 2026.


לואי-וינסנט גאב, ראש Gavekal Research, רואה את זה אחרת. לפי דעתו, השאלה האמיתית היא כמה כאב ארה"ב מוכנה לספוג, כי סין לא מתכוונת לסגת. הסינים לא רק השיבו מכה, הם הסלימו את המשבר. אבל גאב מעריך שעד המפגש בסיאול, הכל ירגע והנשיאים יחבקו אחד את השני כאילו לא קרה כלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.