סקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

בסנט מסמן מסלול עוקף לעליון: המכסים של טראמפ עשויים לשוב כבר ביולי

לאחר פסיקת העליון נגד שימוש בסמכויות חירום, הממשל בוחן הטלת מכסים ממוקדים דרך סעיף 301 - עם השלכות על שרשראות האספקה והאינפלציה

מירב ארד | פורסם: 15/04/2026 08:15 | עודכן: 15/04/2026 08:15

נושאים בכתבה סקוט בסנט הפד

פסיקת בית המשפט העליון בארה״ב, שקבעה כי הטלת מכסים באמצעות סמכויות חירום חרגה מהחוק, מאלצת את הממשל לשנות אסטרטגיה. במקום מהלכים רחבים ומהירים, וושינגטון עוברת למסלול משפטי מבוסס יותר - שימוש בסעיף 301 לחוק הסחר, כלי ותיק ומוכר שנבחן לאורך השנים גם בבתי המשפט ונחשב לעמיד יותר משפטית. להרחבה: טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?

מעבר למכסים ממוקדים

סעיף 301, המופעל על ידי נציבות הסחר של ארצות הברית, מאפשר לחקור פרקטיקות סחר לא הוגנות מצד מדינות זרות - כגון סובסידיות ממשלתיות, העדפת ייצור מקומי או שימוש בעבודה בכפייה - ולהטיל מכסים כתגובה. בניגוד לסמכויות חירום, שנועדו למצבים חריגים, מדובר במנגנון מובנה הכולל תהליך חקירה מסודר, שימועים ציבוריים וקביעת ממצאים.

לפי גורמים בממשל, מספר חקירות כבר נפתחו, עם דגש על עודף כושר ייצור תעשייתי בסין ובמדינות נוספות, וכן על שרשראות אספקה החשודות בשימוש בעבודה בכפייה. תהליך כזה נמשך בדרך כלל בין 6 ל-12 חודשים, אך מאפשר לבנות תיק ראיות חזק שיכול להצדיק מכסים גבוהים - לעיתים בשיעור של 25% ואף יותר.

השפעה מיידית על החברות

למרות שמדובר בתהליך ממושך, השוק כבר מגיב. חברות אמריקאיות נאלצות לקבל החלטות תפעוליות תחת אי ודאות: האם להגדיל מלאים לפני הטלת מכסים, לשנות ספקים או לגלגל עלויות לצרכנים. מכס זמני של כ-10% שכבר הוטל על חלק מהמוצרים מחייב היערכות מיידית.

אם ייושם סעיף 301 באופן מלא, המכסים צפויים להיות ממוקדים במוצרים מסוימים – בעיקר בתחומי הפלדה, האלומיניום, האלקטרוניקה והמכונות. המשמעות: במקום פגיעה רוחבית בכל היבוא, הלחץ יתרכז בענפים ספציפיים. יצרנים אמריקאים עשויים ליהנות מהגנה, אך יבואנים יידרשו למצוא חלופות – בין היתר דרך מדינות כמו וייטנאם, מקסיקו והודו.

השלכות גלובליות - גם לישראל

המהלך האמריקאי אינו נשאר בגבולות ארה״ב. כל שינוי במדיניות המכסים משפיע על שרשראות אספקה גלובליות ועל מחירי מוצרים. עבור ישראל, שמייצאת לארה״ב מוצרים בהיקף של מיליארדי דולרים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והתרופות) מדובר בהתפתחות משמעותית. חברות ישראליות הפועלות בשוק האמריקאי כבר בוחנות דרכים להקטין חשיפה למכסים, בין היתר באמצעות ניצול הסכמי סחר חופשי או העברת חלק מהייצור למדינות שלישיות. שינוי כזה עשוי להשפיע על תמחור סופי של מוצרים ואף על מבנה התחרות בשוק.

מאקרו חזק - אבל עם סיכונים

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מעריך כי הכלכלה המקומית תמשיך לצמוח בקצב של 3%-3.5% בשנת 2026, הודות לצריכה פרטית חזקה והשקעות בתשתיות. במקביל, האינפלציה הבסיסית מתמתנת, מה שמעניק מרחב תמרון למדיניות כלכלית אגרסיבית יותר. עם זאת, הסיכונים נותרו משמעותיים. מכסים חדשים עלולים להוסיף בין 0.5% ל-1% לאינפלציה, במיוחד אם העלויות יגולגלו לצרכנים. בנוסף, עליית מחירי האנרגיה - על רקע מתיחות גיאו-פוליטית - מגבירה את הלחץ. נפט ברמות גבוהות מייקר הובלה וייצור, ועלול להקשות על הפדרל ריזרב להמשיך במדיניות של הורדת ריבית. להרחבה: הפד לא הוריד ריבית, האם הוא יוריד בהמשך השנה?

קיראו עוד ב"גלובל"

לקראת שינוי עמוק במדיניות הסחר האמריקאית

המעבר לשימוש בסעיף 301 מסמן שינוי עמוק במדיניות הסחר של ארה״ב: פחות צעדים דרמטיים ומהירים, יותר תהליכים משפטיים מבוססים. מצד אחד, זה מחזק את היציבות הרגולטורית; מצד שני, מאריך את חוסר הוודאות עבור החברות. בסופו של דבר, הממשל האמריקאי מנסה לאזן בין שני יעדים: הפחתת התלות ביבוא מסין והגנה על תעשיות מקומיות - מבלי לפגוע בצמיחה הכלכלית. השאלה המרכזית היא האם השוק יצליח להסתגל למכסים ממוקדים - או שהשילוב בין סחר, אנרגיה ואינפלציה יוביל ללחצים רחבים יותר על הכלכלה העולמית.