עדי אייל מנכ"ל וואן טכנולוגיות; קרדיט: לינה מיארה
עדי אייל מנכ"ל וואן טכנולוגיות; קרדיט: לינה מיארה

וואן מתרחבת בתחום ניהול הידע: רוכשת את פרקטי-פרוג'קט

חברת הטכנולוגיה מצרפת לשורותיה את שותפת Atlassian הישראלית לפי שווי של 17 מיליון שקל; המנכ"ל הילי בלזר ימשיך לנהל את החברה

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה וואן טכנולוגיות

קבוצת וואן טכנולוגיות (ONE) חברת ה-IT השניה בגודלה בישראל הודיעה על רכישת השליטה בחברת PractiProject שמספקת שירותי ייעוץ, תמיכה ורישוי למוצרי Atlassian, ובהם Jira ו-Confluence. במסגרת ההסכם, וואן תרכוש 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-17 מיליון שקל, בכפוף לאישורים רגולטוריים מרשות התחרות.

PractiProject הוקמה בשנת 2010 על ידי הילי בלזר ומונה כ-20 עובדים. החברה נחשבת לשותפת פלטינום גלובלית של Atlassian ומחזיקה מחזור מכירות שנתי של כ-40 מיליון שקל, עם מאות לקוחות בישראל ובעולם. היא מספקת פתרונות לניהול תהליכי פיתוח (ALM), לרבות תמיכה ב-Agile ו-DevOps, וכן ניהול ידע ותהליכי עבודה מבוססי בינה מלאכותית.

הרכישה נועדה להעמיק את האחיזה של וואן בתחום הפתרונות לניהול ידע ותהליכי פיתוח, ולחזק את מעמדה בשוק המקומי והבינלאומי. עדי שיין, משנה למנכ"ל קבוצת וואן, מסר כי "אנו רואים פוטנציאל ועניין רב בקרב הלקוחות בתחומים בהם פועלת PractiProject. רכישתה תאפשר לנו להרחיב את מאגר הלקוחות, וכן להעמיק את מגוון הפתרונות הטכנולוגיים והמקצועיים שלנו בתחום צומח זה, המשתלב עם פתרונות קיימים של ONE. כך אנו ממשיכים לפעול להגדלת הערך העסקי ולהתאמת הפתרונות שלנו לצרכי לקוחותינו, בארץ ובחו"ל".

לאחר השלמת העסקה, בלזר ימשיך לכהן כמנכ"ל PractiProject ולנהל את פעילות החברה במסגרת קבוצת וואן. לדבריו, "השילוב עם קבוצת ONE יעניק לנו מכפיל כוח ויאפשר לנו להגיע לכיסוי נרחב ביותר של השוק בישראל. בכוונתנו להעמיק את בסיס הלקוחות בשוק האנטרפרייז, להרחיב את פעילותנו בחו"ל, וכמובן להגדיל את הערך ללקוחותינו הקיימים. יחד נביא בשורה חדשה לשוק ה-ALM, עם המתודולוגיה והניסיון שצברנו כשותף מוביל של Atlassian, בשילוב עם העוצמה והגישה הרחבה של קבוצת ONE לשוק הארגוני".

את פרקטי-פרוג'קט והילי בלזר ייצגו עורכי הדין יריב קסנר והילה יצחקי ממשרד פירון. את וואן ייצג משרד ארנון תדמור לוי.

התוצאות לרבעון השני

וואן טכנולוגיות סיימה את הרבעון השני של 2025 עם צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וברווחים המשך למגמה רציפה שנמשכת כבר חמש שנים. ההכנסות עלו ב-15% ל-1.1 מיליארד שקל, לעומת 969 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מצמיחה אורגנית ומהאיחוד החלקי הראשון של פעילות בזק אונליין, שנרכשה באפריל. הרווח הנקי ברבעון צמח ב-24% ל־69 מיליון שקל, מתוכם כ-67 מיליון שקל מיוחסים לבעלי המניות. בקופת החברה יש עודף מזומנים נטו של 274 מיליון שקל.

בחלוקה למגזרים, ההכנסות ממגזר הפתרונות והשירותים הטכנולוגיים עלו ב-18% והסתכמו ב-733 מיליון שקל, לעומת 621 מיליון שקל ברבעון המקביל. במגזר תשתיות המחשוב והתקשורת נשמרה יציבות עם הכנסות של 268 מיליון שקל, ואילו מגזר מיקור החוץ ומרכזי התמיכה רשם עלייה חדה של 46% ל־123 מיליון שקל, הודות לשילוב פעילות בזק אונליין ולצמיחה אורגנית. הרווח התפעולי גדל ב־11% ל־83 מיליון שקל, וה־EBITDA עלה ב־10% ל־114 מיליון שקל. בחברה מציינים כי השיפור ברווחיות נובע מהתרחבות היקפי הפעילות, התייעלות תפעולית גבוהה, וכן מעבר להכנסות מימון נטו של 6 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון נטו של 3 מיליון שקל ברבעון המקביל בעקבות התאמת שווי אחזקת החברה ב־15% מג’ין טכנולוגיות, שפועלת בתחום מערכות ה-AI לארגונים גדולים.

במחצית הראשונה של השנה עלו הכנסות וואן ב-15% ל־2.24 מיליארד שקל, הרווח התפעולי גדל ב־13% ל־168 מיליון שקל, והרווח הנקי עלה ב־19% ל־132 מיליון שקל (מתוכם 128 מיליון שקל מיוחסים לבעלי המניות). שיעור הרווח התפעולי נשמר ברמה של 7.5%, וההון העצמי של החברה עמד על 804 מיליון שקל 31.5% מסך המאזן, אף לאחר חלוקת דיבידנד של 85 מיליון שקל במחצית. הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד נוספת של 44 מיליון שקל, שהם 0.61 שקל למניה, בהתאם למדיניות חלוקת 66% מהרווח הנקי הרבעוני.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה פח (ל"ת)
    אנונימי 15/10/2025 19:40
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.