הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?

על המניות הפיננסיות, הנדל"ן והשבבים ועל עדכון המדדים

מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%. 


מניות הבנקים לקראת עידן של הפחתת ריבית. הרווחים ירדו, ועדיין הבנקים נסחרים במכפילי רווח מייצגים צפויים של כ-12-14. זה לא מכפיל מייצג 10 שהיה רלבנטי להם שנים רבות, כך שיש מקום לירידה, ועדיין לא מדובר במחירים יקרים. מלאים - כן. מנופחים לא. 

מה שנראה מאוד סביר שהעליות בתחומי הפיננסים מאחורינו. הדלק של הבורסה בשנה האחרונה נעלם. 

מניות השבבים גם היו דלק לעליות בשנה האחרונה, אבל העליות האחרונות הופכות אותן ליקרות גם בראייה גלובלית - האם מניות השבבים הישראליות יקרות? אז מה בעצם נשאר שיתמוך בשוק? אולי הנדל"ן, אבל גם שם - המחירים בשיא, למרות שהשוק בשטח עדיין חלש - "השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול".

וכך מקבלים לכאורה שהבורסה שלנו ביום שאחרי ואחרי שכבר גמעה תשואה של קרוב ל-100% בזמן המלחמה, מתומחרת לעילא ועילא. המשקיעים מתבקשים לנהוג בזהירות. השוק לא מנופח, הוא לא בועה, אבל הוא במחירים מלאים. 


אם כבר דיברנו על זהירות מחקר מוצא עד כמה בעידן שלנו הזהירות קשה מנשוא. כי כמה שהטכנולוגיה שכללה ושיפרה את הנגישות והסחירות של השווקים היא גם פועלת נגדכם. הנה מחקר חדש שחקר את ההשפעות של אפליקציות המסחר על תיק ההשקעות שלכם. בואו נחזור רגע אחורה - השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, ומרגש. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים - כשהסמארטפון הופך לקזינו: המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם


המניות הדואליות  חזרו מיום מסחר אמביוולנטי - נעילה מעורבת בוול-סטריט; הנאסד״ק עלה ב-0.6%, AMD קפצה ב-9%. הפער ארביטראז' הכולל הוא אפס. אלביט מערכות -2.84%   תיפול ב-4% הנה הרשימה המלאה (הקליקו על התמונה)


באסיה המסחר ננעל במגמה מעורבת - כשבדרום קוריאה השוק פרץ שיא בעקבות שדרוג תחזית צמיחה של קרן המטבע - התעוררות במזרח: סיאול פרצה שיא, הונג קונג ירדה והודו נכנעת לטראמפ

קיראו עוד ב"שוק ההון"



עדכון המדדים - מי יוצאת ומי נכנסת - עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים


גילת בהזמנות ענק בחודשים האחרונים, המניה נכנסת למדד ת"א 90, ולהיזכר שרק לפני שנה היא היתה ברבע מחיר - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה


מדד המחירים הפתיע וירד ב-0.6% - אגרות חוב צמודי המדד צפויים לרדת. מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?


הוויכוח סביב קרנות ההשתלמות שוב מתעורר כשדוח חדש של אגף הכלכלן הראשי באוצר חושף שההטבות האדירות שניתנות דרך הקרנות - בעלות של יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה - זורמות ברובן לעשירים. לפי הדוח, 71% מההטבה מגיעים לשלושת העשירונים העליונים, בעוד שמחצית מהעובדים כמעט לא נהנים ממנה בכלל. באוצר אולי לא אומרים את זה בצורה מפורשת, אבל בין השורות קשה שלא לקרוא את זה כרמז ראשון לכוונה למסות את קרנות ההשתלמות - 10.7 מיליארד שקל בשנה: כך מסבסדת המדינה את החיסכון של העשירים; והאם האוצר רוצה למסות את קרנות ההשתלמות?



שער הדולר דולר שקל רציף -0.22%           


BITCOIN 0.47%           

  • טרם החל המסחר הרציף


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 16/10/2025 09:03
    הגב לתגובה זו
    בריל מניית הפח ואבוגן . וגם גי סי טי האפס צעד קדימה 5 אחורה
  • 4.
    כשהשוק עולה הכותרות מכוונות לירידות. השוק יורד והכותרות משתנות...ככה תמיד צודקים כנראה (ל"ת)
    א.א אנונימי 16/10/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בצלאל 16/10/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
    רוצים לפגוע בקרנות ההשתלמות מישהו צריך לממן את החרדים לא
  • 2.
    השוק כן יקר וכן בועה. ניפוח נוסף מגדיל סיכון (ל"ת)
    יחזקאל 16/10/2025 07:19
    הגב לתגובה זו
  • אנונימירוני 16/10/2025 09:17
    הגב לתגובה זו
    הדוחות הקרובים בעיקר ב ארהב יקבעו לאן השווקים הולכים כולל ישראל ובימים הקרובים הם מתפרסמים
  • 1.
    סמי 16/10/2025 07:15
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עליות בבורסה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.