השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את האומדן השלישי לחשבונות הלאומיים לרבעון השני של 2025, ממנו עולה כי הכלכלה הישראלית רשמה ירידה משמעותית בתוצר המקומי הגולמי ירידה שנתית של 3.9% (1.0% בחישוב רבעוני) שזה מגיע אחרי עלייה של 3.1% ברבעון הראשון של השנה. התוצר העסקי, שמשקף את פעילות המגזר הפרטי, ירד בקצב שנתי של 6.8%.

הירידה בתוצר הושפעה במידה רבה ממערכת "עם כלביא", שפגעה משמעותית בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים. הלמ"ס מציינת כי מדובר באחת הפגיעות הרחבות ביותר שנרשמו ברבעון בודד מזה שנים. התוצר לנפש ירד בשיעור חד של 4.9% במונחים שנתיים, ובסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה צנועה בלבד של 0.9% לעומת המחצית השנייה של 2024.

תוצר מקומי גולמי לנפש

 תרשים 1 - נתונים מנוכי עונתיות, ש"ח

קרדיט הלמ״ס

תוצר מקומי גולמי - מנוכי עונתיות

תרשים 2 - שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי

קרדיט הלמ״ס

• רף ה-3 מיליון דירות נחצה - מפת הדיור עדיין לא שוויונית
• שיא מאז 2022- 152,134 משרות פנויות במשק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ירידה חדה בצריכה - הישראלים קנו פחות

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-4.8% בחישוב שנתי (1.2% בחישוב רבעוני), והצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-5.7%. מדובר בירידה כוללת שמשקפת האטה רוחבית בכל רכיבי הצריכה.

הצריכה השוטפת לנפש שכוללת הוצאות על מזון, משקאות, טבק, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל ירדה ב-10.3% בחישוב שנתי, נתון שמעיד על ירידה משמעותית ברמת ההוצאה היומיומית של משקי הבית. גם ההוצאה על מוצרים בני-קיימא כמו הלבשה, הנעלה, מוצרי טקסטיל לבית וציוד קטן לבית, צנחה ב-34.8% בחישוב שנתי (10.2% רבעונית).

מנגד, נרשמה קפיצה חדה במיוחד של 68.5% בהוצאה על כלי רכב לשימוש פרטי, ככל הנראה על רקע יבוא מוגבר וקדמת רכישות מצד הצרכנים לפני התייקרויות או שינויים רגולטוריים. בכך נוצר ניגוד חריג בין הצריכה היומיומית המצטמצמת לבין ההוצאה הגבוהה על רכישת רכבים חדשים.

• תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות
• ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

הבנייה מתכווצת, אבל ההייטק יציב

ההשקעה בנכסים קבועים  - הכוללת בנייה, ציוד, מכונות וכלי תחבורה  - ירדה ב-12.8% בחישוב שנתי (3.4% רבעונית). הירידה בולטת במיוחד בתחום הבנייה: ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-17.6%, וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות צנחה ב-28.3% (8.0% רבעונית).

לצד זאת, נרשמה דווקא עלייה בהשקעה בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת בשיעור של 20.1% בחישוב שנתי (4.7% רבעונית), וכן עלייה של 5.1% בהשקעה במכונות וציוד שאינם ציוד תקשורת. ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-3.6%.

השקעה יוצאת דופן נרשמה בכלי תחבורה יבשתיים  - זינוק של 218.4% בחישוב שנתי (33.6% רבעונית), נתון המשקף כנראה גל יבוא כלי רכב משמעותי. בסך הכול, ענף ההשקעות מציג תמונה מפוצלת: צניחה חדה בבנייה, יציבות ואף התרחבות בענפי ההייטק והתעשייה הטכנולוגית.

היצוא הכולל של סחורות ושירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ב-2.2% בחישוב שנתי (0.6% רבעונית). יצוא השירותים ירד בשיעור חד של 8.7%, כאשר שירותים שאינם כוללים תיירות וחברות הזנק ירדו ב-3.3%. גם יצוא הסחורות מענפי התעשייה, למעט יהלומים, ירד ב-2.0%.

כאשר כוללים גם את ירידת יצוא היהלומים וחברות ההזנק, סך כל היצוא הישראלי ירד ב-5.7% בחישוב שנתי ברבעון השני. מדובר בבלימה לאחר תקופה של גידול מתמשך ביצוא, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והשירותים העסקיים, שנפגעו מהאטה עולמית ומהמצב הביטחוני.

ירידות גם בצריכה הציבורית והביטחונית

ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-1.0% בחישוב שנתי (0.3% רבעונית). בתוך כך, ההוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-3.2%, וההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-2.3%. הירידה בהוצאה הביטחונית מפתיעה על רקע הציפייה לעלייה בתקציבי הביטחון במהלך הלחימה, אך בלמ"ס מציינים כי ייתכן שההשפעה תבוא לידי ביטוי רק באומדנים הבאים.

גם התוצר העסקי, שמרכז את כלל ענפי המשק הפרטיים, ירד בשיעור חד של 3.0% בחישוב שנתי. הענפים שנפגעו במיוחד הם הבינוי (ירידה של 15.9%), התחבורה והאחסנה (ירידה של 9.3%) והמידע והתקשורת (ירידה של 17.4%). לעומתם, ענפים כמו השירותים העסקיים והפיננסיים רשמו ירידה מתונה בלבד של 4.5%.

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון השני של השנה ב-1.1% בחישוב שנתי, על אף ההאטה הרחבה בפעילות המשקית. העלייה משקפת עלייה של 1.8% ביבוא השירותים (למעט תיירות), כאשר יבוא שירותי התיירות דווקא צנח ב-37.6% (11.1% רבעונית). כתוצאה מכך, סך יבוא השירותים ירד ב-7.8%. מנגד, יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-6.7%, מה שהוביל לעלייה כוללת ביבוא  - בעיקר של רכבים, ציוד וצריכה אזרחית.

בסך הכול, סך המקורות שעמדו לרשות המשק  - התוצר המקומי והיבוא  - ירד ב-1.9% בלבד בחישוב שנתי, נתון שמצביע על כך שחלק מהביקוש המקומי המשיך להתממש דרך יבוא במקום ייצור מקומי.

בהשוואה שנתית: צמיחה מתונה, אבל רחוקה מהתאוששות

למרות הירידות הרבעוניות, בהשוואה לרבעון השני של 2024 נרשמה דווקא עלייה של 1.4% בתוצר המקומי הגולמי, עלייה של 1.0% בתוצר העסקי, עלייה של 1.2% בהוצאה לצריכה ציבורית, עלייה של 0.6% בהוצאה לצריכה פרטית, ועלייה של 7.3% בהשקעות בנכסים קבועים.

גם ביצוא הסחורות והשירותים (ללא חברות הזנק ויהלומים) נרשמה עלייה של 3.6% לעומת השנה הקודמת, ויבוא הסחורות והשירותים (ללא ביטחון, אניות, מטוסים ויהלומים) עלה ב-11%. הנתונים הללו מראים כי למרות הפגיעה ברבעון הנוכחי, קצב הצמיחה בהשוואה שנתית נותר חיובי  - אם כי מתון מאוד.