בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.

הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.

הכסף מגיע מהחברות ומהבורסה

את עיקר העלייה מובילים המסים הישירים - מסים שמשולמים על רווחים, שכר ונכסים - שעלו ב -12% לעומת ספטמבר הקודם, וב -9% במצטבר מתחילת השנה. המספרים הללו מעידים על רווחיות גבוהה של המגזר העסקי ועל שוק עבודה יציב.

ההכנסות ממס הכנסה מעצמאים וחברות הסתכמו ב -10.9 מיליארד שקל, לעומת 9.2 מיליארד שקל אשתקד - עלייה ריאלית של 15%. בגבייה מעצמאים נרשמה קפיצה של 21%, ואצל החברות - עלייה של 13%. העלייה הבולטת ביותר מגיעה מענף הפיננסים, שם נרשם גידול של 29% במקדמות המס ששילמו החברות.

• הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
• סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

הגאות בשוק ההון גם היא עזרה לקופה. ניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132%, וההכנסות הכוללות ממיסוי על רווחי הון הגיעו ל-1.2 מיליארד שקל - לעומת 0.8 מיליארד שקל בלבד בספטמבר הקודם. ההסבר פשוט: יותר עסקאות, יותר רווחים, יותר מסים.

מיסוי מקרקעין: עסקה אחת גדולה הזניקה את המס שבח

בתחום הנדל"ן נרשמה עלייה מתונה של 7% בהכנסות ממיסוי מקרקעין, שהסתכמו ב -1.5 מיליארד שקל. עיקר העלייה נבע ממס שבח - שגדל ב -23% והגיע ל -0.6 מיליארד שקל בעוד שמס הרכישה ירד ב -1% ועמד על 0.9 מיליארד שקל. האוצר מציין כי חלק ניכר מהעלייה במס שבח נובע מעסקת מכירת קרקע גדולה שבוצעה בסוף 2022, כלומר מדובר בהכנסה חד-פעמית.

לעומת המסים הישירים, ההכנסות ממסים עקיפים  - אלה שמשולמים על צריכה, כמו מע"מ ומס קנייה - ירדו ב -4% לעומת השנה שעברה, והסתכמו ב -18.1 מיליארד שקל. האוצר מסביר שהירידה נובעת ממספר קטן של ימי עבודה בספטמבר בשל החגים, מיבוא חלש יחסית ומהחזרי מע"מ גבוהים מהרגיל ששולמו לפני החג.

הכנסות ממע"מ נטו עמדו על 13.5 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 1% לעומת ספטמבר שעבר (לאחר נטרול הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר הקודם). במקביל, מע"מ הייצור המקומי דווקא עלה ב -15%, אך ההחזרים קפצו ב -45% - כך שבסך הכול הגבייה נטו נותרה נמוכה מהצפוי. מס הקנייה על יבוא עלה ב -9% ל -2.1 מיליארד שקל, בעיקר בזכות גידול במכירת כלי רכב, בעוד שהכנסות מבלו הדלק ירדו ב -4% ל -2.4 מיליארד שקל.

ההתאוששות היא ברמת החברות ולא אצל הצרכנים

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, ההכנסות הכוללות ממסים עלו ב -6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בכל זאת הרכב הצמיחה חשוב לא פחות מהמספרים עצמם: רוב הגידול נובע מחברות, שווקים פיננסיים ונכסים ולא מצריכה פרטית. הציבור עדיין קונה פחות, מייבא פחות ומשלם פחות מסים על דלק ומוצרים.

אם קצב הצמיחה הזה יימשך גם בחודשים הקרובים, המשמעות היא שהמדינה תסיים את השנה עם גבייה עודפת משמעותית אבל גם עם פער גדול יותר בין המגזרים.