קרנות אג"ח: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?

לאור ההתפתחויות בימים האחרונים עם חזרה (או לא) של מלחמת הסחר, ייתכן שצפוי לנו עוד רבעון מעניין לטוב ולרע, אבל בטור הקרנות השבועי אנחנו עדיין מסכמים את הרבעון הקודם, השלישי, שהיה מוצלח מאד בשוק ההון הישראלי ובכלל. כפי שראינו בשבוע שעבר מדדי האג"ח רשמו תשואות חיוביות בכל האפיקים, דבר שבא לידי ביטוי גם בקרב הקרנות. הנה התוצאות של מדדי האג"ח המרכזיים בשוק הישראלי: 

מדד All Bond כללי – 1.53%. All Bond שקלי – 1.04%, ו-All Bond צמוד 1.92%.

כלומר האג"ח הצמוד הציג ביצועים טובים יותר מהשקלי. 

בחלוקה לממשלתי וקונצרני התקבלו התשואות הבאות:

• דירוג קרנות כספיות - מי הגופים המובילים ומי המאכזבים?
• רבעון שלישי בקרנות מעורבות: הפערים הגדולים, המנצחת המפתיעה והמפסידה הלא צפויה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תל גוב צמוד: 1.66%, תל גוב שקלי: 1.06%. תל בונד צמוד: 2.05%, תל בונד שקלי: 1.05%.

כלומר במדדים השקליים כמעט אין הבדל, אבל בצמודים האג"ח הקונצרני עם ביצועים טובים יותר.

השוואה נוספת היא מבחינת המח"מ. בדקנו את ההבדלים בין האגרות הצמודות הממשלתיות הארוכות, הבינוניות והקצרות:

• בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
• יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• דירוג קרנות כספיות - מי הגופים המובילים ומי המאכזבים?

מח"מ 0-2: 1.6%, מח"מ 2-5: 2.13%, מח"מ 5-10: 2.09%, מח"מ 10+: 1.06%.

ניתן לראות שהמח"מ הבינוני נתן תשואה טובה יותר מהקצר והארוך. 

כלומר, סביבת ההשקעות ברבעון השלישי הייתה חיובית בכל האפיקים, אבל מורכבת עם שונות גבוהה בין האפשרויות השונות. במצב כזה, יש חשיבות גדולה לניהול נכון ובחירה טובה של אפיקים ומח"מים, בחינה של תוצאות קרנות האג"ח מאשרות שאכן כמעט כל הקרנות הציגו תשואה חיובית, אבל השונות בתוך הקטגוריה בין הקרנות השונות הייתה גבוהה יחסית. למעשה ההפרש בין הקרן הטובה ביותר לגרועה ביותר בקטגוריית אג"ח כללי בארץ ללא מניות עומד על כ-4%, (בין פלוס 2% למינוס 2%)  אם כי מדובר בקרן אחת בעלת ביצועים גרועים במיוחד כפי שנראה בהמשך. בסופו של דבר 96 מתוך 97 הקרנות בקטגוריה הציגו תשואה חיובית, ו-95 מתוכם הציגו תשואה גבוהה מ-0.7%. כלומר ההפרש בין המקום ה-95 למקום הראשון הוא של כ-1.3%. עדיין, מדובר בהפרש משמעותי שמגיע לכמעט 200%. 

אג"ח כללי בארץ ללא מניות

קטגוריית האג"ח הכללי מחולקת לקרנות עם סימן קריאה שמשקף השקעה באגרות חוב בסיכון גבוה יותר. האם ברבעון הנוכחי הקרנות עם סימן הקריאה הציגו תשואה טובה יותר בהתאם לסיכון הגבוה יותר? התשובה היא לא. בחצי העליון של הטבלה (עד המקום ה-48) רק 8 קרנות עם סימן קריאה ו-40 ללא סימן קריאה. בחלק התחתון, 20 עם סימן קריאה ו-30 ללא סימן קריאה.

בטבלה נראה את המצטיינות והגרועות ברבעון ומתחילת השנה: 

הביצועים של מגדל (!) הזדמנויות גרועים באופן יוצא דופן. מבט באחזקות הקרן (מעודכן לסוף יולי, כלומר רלוונטי לרבעון המדובר) מראה על אחזקה משמעותית באג"ח פסיפיק שצנחו בעשרות אחוזים מתחילת השנה. במהלך הרבעון המדובר פסיפיק אגח ב שהיווה קרוב ל-5% מנכסי הקרן צנחה בכ-8.6% ופסיפיק אגח ד, כ-3.5% מהקרן, צנחה ביותר מ-9%. עוד אג"ח בעייתי שהחברה מחזיקה, אוטמקס, מהווה אף היא 3.5% מנכסי הקרן. במילים אחרות, הקרן מחפשת "הזדמנויות", כלומר אג"ח שמציעות ריבית אטרקיבית במיוחד עקב העובדה שהחברה נראית בקשיים, וניתוח של החברה מביא למסקנה שהיא תצליח להתאושש מכך. הסיכון הוא כמובן שהמצב ידרדר. נראה שבמקרה זה הסיכונים התממשו, והביאו לתוצאות הגרועות גם מתחילת השנה עם תשואות שליליות כשכל האפיקים מראים תשואה חיובית.

הקרן המובילה בקטגוריה ברבעון היא קרן חדשה של מיטב הפועלת פחות משנה ומנהלת כמות נכסים אפסית, כך שניתן להתעלם ממנה עד שתגדל מעט או לפחות תפעל מספיק זמן. הקרן השניה של איילון היא מהקרנות המגבילות את המח"מ, כי שהיא לא ממש "כללית". בנוסף, ניתן לראות שבעוד היא המובילה ברבעון, מתחילת השנה הביצועים פחות טובים. לאור זאת ניתן לומר שדווקא הקרן השלישית בטבלה, היא המובילה בקטגוריה. מדובר בקרן של איילון בינה שהיא גם המובילה מתחילת השנה בפער די גדול מהשנייה.

 בצד השלילי נמצאות מלבד מגדל גם הורייזן ופסטרנק. גם בבחינה של הקרנות המעורבות בשבוע שעבר ראינו שהורייזן עוברת השנה תקופה פחות טובה. הקרן שלה היא בין האחרונות בשני טווחי הזמן. פסטרנק שהם גם עם ביצועים חלשים בקרן עם סימן הקריאה.

אג"ח חברות והמרה ללא מניות

למרות שהקרנות הללו אמורות להיות ממוקדות באג"ח הקונצרני שהניב על פי רוב תשואה גבוהה יותר, הן לא הציגו ביצועים טובים יותר מאשר הקרנות בקטגוריה המקבילה של "אגח כללי" שמאפשרת השקעה גם באג"ח ממשלתי. בכל זאת מדובר ברבעון טוב וכל הקרנות עם תשואה חיובית. הנה המובילות והאחרונות:

בין הקרנות המובילות, זו של הראל (השניה ברבעון) גובה דמי ניהול אטרקטיביים של 0.3% בלבד, אך גובה גם דמי הוספה של 0.5% שהם מעין עמלת קניה נוספת (כתבנו על המודל הזה בשבועות האחרונים). ילין לפידות, הקרן של אנליסט עם סימן הקריאה והקרן של פינסה עם סימן קריאה הן הקרנות הטובות ביותר בשקלול שני טווחי הזמן. 

יחד עם זאת נראה שגם פה סימן הקריאה מסמן גם פה אפשרות לכישלון. שלוש הקרנות הגרועות, שמחלקות את שלוש המקומות האחרונים בשני טווחי הזמן הן כאלה עם סימן קריאה. שוב חוזר השם הורייזן, ואליו מצטרפים דולפין (עוד אחת מהכוכבות של השנים האחרונות) וגביש. קשה לשים את האצבע על גורם אחד ספציפי ברשימת האחזקות של הקרנות הללו, אם כי לשתיים מהשלוש יש אחזקות דולריות של קרוב ל-10%, כשהדולר נחלש מאד מול השקל ברבעון השלישי, כך שייתכן שזה תרם לתוצאות החלשות. 

לסיכום, ברבעון השלישי של השנה, שוק ההון הישראלי הציג תשואות חיוביות בכל אפיקי האג"ח, במיוחד באג"ח הצמוד ובאג"ח הקונצרני. הפערים בין הקרנות השונות היו גדולים, והמגוון בין הביצועים גבוה: מהקרן הגרועה ביותר (תשואה שלילית) ועד לקרנות המובילות. ניהול נכון ובחירה חכמה של אפיקים ומח"מים היו קריטיים להשגת תשואה טובה. בתחום האג"ח הכללי בארץ, קרנות עם סיכון גבוה (סימן קריאה) לא הצליחו להכות את הקרנות הסולידיות. בתחום האג"ח הקונצרני, כל הקרנות השיגו תשואה חיובית, אך גם כאן היו פערים גדולים – גם בגין חשיפה לדולר שנחלש וגם בגלל בחירה לא נכונה באגרות ספצפיות בעלות סיכון גבוה.