יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

• גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
• מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

ענקית הסחר האלקטרוני הסינית, והמתחרה של עליבאבא, JD.com מסיימת את הרבעון השלישי עם קפיצה של 15% בהכנסות לרמה של 299.1 מיליארד יואן, מעבר לציפיות שעמדו על 294.4 מיליארד. למרות זאת, הרווח הנקי התכווץ ל-5.3 מיליארד יואן, צניחה של 55%, בעיקר בעקבות השקעות כבדות בכניסה לעולמות משלוחי האוכל והמסחר המהיר. המניה מגיבה בעלייה במסחר המוקדם בניו יורק, שזה מגיע בין היתר בזכות הנתונים החזקים של יום הרווקים הסיני שדיווחו על קפיצה של 40% במספר הלקוחות וכמעט 60% בגידול בהזמנות.

שוק הסחר המקוון הסיני, ששוויו נמדד בטריליוני דולרים, משתנה במהירות. בשנה האחרונה מתפתחת בו מלחמת מחירים גדולה מאוד, שמקבלת ביטוי בהנחות גדלות לצרכנים, קופונים נדיבים וקמפיינים שיווקיים שמנסים למשוך משתמשים בזמן של האטה בצריכה. JD נכנסת חזק לשוק משלוחי האוכל ושוברת את הדואופול שהיה במשך שנים בין מייטואן לעליבאבא. המהלך שלה מצית תחרות ישירה בין ארבע חברות: JD, מייטואן, עליבאבא ו-PDD.

הכניסה של JD לעולם המשלוחים מגיעה אחרי שמייטואן התחילה להתרחב לתחומים רחבים יותר, לא רק אוכל, מה שחייב את JD להגיב ולשמור על מעמדה מול המתחרות. עליבאבא מצידה מחזקת את פעילות המשלוחים של Ele.me כדי לא להישאר מאחור בשוק שהופך צפוף ותחרותי יותר מיום ליום. PDD, שבנתה את עצמה על מחירים נמוכים במיוחד, מגלה שהיתרון הזה כבר לא בלעדי. כשהחברות האחרות מציעות הנחות עמוקות לא פחות, גם היא נאלצת להגדיל הוצאות ולהתמודד עם לחץ על המרווחים.

התחרות האגרסיבית הזאת פוגעת בשורה התחתונה של כל הענף. ברבעון השני בלבד נשרפו מעל 4 מיליארד דולר על סבסוד משלוחים, קופונים ומבצעי שיווק. ההערכות מדברות על כך שהחברות בענף יגיעו להוצאות של עד 160 מיליארד יואן בשנתיים הקרובות רק כדי להישאר במשחק.

מלחמת המחירים מקבלת ביטוי בדוחות

עבור JD, ההשפעה כבר ברורה בדוחות. מצד אחד המכירות ממשיכות לעלות בקצב גבוה, אבל מצד שני העלויות קופצות במהירות. החברה מוציאה יותר על לוגיסטיקה, על שליחים ועל מבצעי שיווק שנועדו למשוך לקוחות, וכל זה מפחית משמעותית את הרווח שנשאר בסוף. למרות זאת, JD רואה צמיחה חזקה במיוחד במסחר המהיר. מספר הלקוחות הפעילים בסגמנט הזה קופץ בעשרות אחוזים, וזה מחזק את התחושה בחברה שהמהלך נכון ושצריך להמשיך להשקיע, גם אם בטווח הקצר זה פוגע ברווחיות.