גוגל רוצה רגולטור פרטי לבינה מלאכותית, אבל בית המשפט עלול לעצור את המהלך

גוגל מציעה להקים גוף עצמאי שיפקח על חברות שמפתחות מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. הגוף יקבע תקני בטיחות, יבדוק את עמידת החברות בדרישות ויפעל במימון התעשייה, תחת פיקוח ממשלתי. היתרון ברור. קצב ההתפתחות של הבינה המלאכותית מהיר מקצב החקיקה, בעוד משרדי הממשלה מתקשים לגייס מומחים ולעדכן תקנים בזמן. גוף שמורכב מאנשי מקצוע מהתחום יכול להגיב מהר יותר, לבצע בדיקות ולנסח כללים שמתאימים לטכנולוגיה המשתנה. אלא שהמודל עלול להיתקל במכשול חוקתי. הקונגרס והממשל אינם יכולים להעביר סמכויות שלטוניות רחבות לגוף פרטי בלי לשמור בידיהם שליטה ממשית בהחלטות.

מי יקבע את הכללים ומי יוכל להעניש? בית המשפט העליון קבע ב-2025 כי גוף ממשלתי חייב לשמור בידיו את סמכות ההכרעה, לרבות האפשרות לאשר, לדחות או לשנות החלטות של רגולטור פרטי. גוף חיצוני יכול לספק ידע, לנהל תהליכים ולהמליץ, אך הממשלה צריכה להחזיק במילה האחרונה. כאן נמצאת הבעיה בהצעת גוגל. הגוף החדש אינו אמור להסתפק בייעוץ. הוא עשוי לנסח כללים מחייבים, לבצע ביקורות, לדרוש מסמכים ולהטיל סנקציות. ככל שיוענקו לו יותר סמכויות, כך תגדל הדרישה לפיקוח ממשלתי ישיר.

בתי המשפט כבר בחנו גופים דומים. במקרה אחד אושר גוף פרטי שסייע לרשות התקשורת, משום שהוא פעל בעיקר כמנהל והרשות שמרה בידיה את ההכרעה. מנגד, בית משפט פדרלי קבע כי גוף פיקוח פרטי בשוק ההון אינו יכול להרחיק חברה מהמסחר בלי בחינה ממשלתית.\גם בתי משפט שדנו בגוף פרטי לפיקוח על מרוצי סוסים הגיעו למסקנות שונות. ההבדל המרכזי היה בשאלה אם הרשות הממשלתית שומרת על הסמכות הסופית לגבי חקירות, קנסות וצווי אכיפה.

היתרון של רגולציה פרטית הוא מהירות, אך הוא גם מקור הסיכון. גוף שממומן בידי החברות שעליהן הוא מפקח עלול להעדיף את החברות הגדולות, להכביד על מתחרות קטנות או לקבוע כללים שנוחים למי שמממן אותו.

כדי שהמודל יחזיק משפטית, הגוף הפרטי יצטרך כנראה לפתח תקנים ולבצע בדיקות, בעוד משרד ממשלתי יאשר את הכללים ואת צעדי האכיפה. חברות שייפגעו מהחלטותיו יצטרכו לקבל זכות ערעור.

גוגל מציעה שמשרדי המסחר, האוצר או האנרגיה יפקחו על הגוף. עם זאת, פיקוח סמלי כנראה לא יספיק. אם הגוף יוכל לחקור, לקנוס ולהגביל חברות בעצמו, בתי המשפט עשויים לקבוע שהממשלה העבירה לו סמכות רחבה מדי. המודל אפשרי, אך רק כאשר הידע נשאר בידי התעשייה והסמכות נשארת בידי המדינה.