
ביד אחת טראמפ "מציל" את ישראל מטורקיה וביד השנייה רוצה לתת לארדואן מטוסי F-35
ישראל צפויה להפעיל מאמץ כבד בקונגרס נגד העסקה, שעלולה לצמצם את היתרון האווירי שלה ולשנות את מאזן הכוחות באזור; מה עשוי לבטל את העסקה?
מצד אחד טראמפ טוען שהוא "מציל" את ישראל מכניסתה של טורקיה למלחמה נגד ישראל ומצד שני הוא רוצה לספק לארדואן מערכת נשק קטלנית מהמתקדמות בעולם. נשיא ארצות הברית טען כי רג'פ טאיפ ארדואן רצה להצטרף למלחמה נגד ישראל וכי הוא מנע זאת. כעת אותו טראמפ מקדם אפשרות להסיר את הסנקציות מעל אנקרה ולהחזיר אותה לתוכנית מטוסי ה-F-35. כן, אנחנו יודעים שטראמפ לא עקבי ומזגזג, אבל כאן זה על חשבוננו וזה מסוכן לביטחוננו. זו לא עוד עסקת נשק בין וושינגטון לבת ברית בנאט"ו. טורקיה מחזיקה בצבא גדול, מפעילה בסיסים קרובים לישראל ומרחיבה את הנוכחות הצבאית שלה בסוריה ובמזרח הים התיכון. במקביל, היחסים בין ירושלים לאנקרה הידרדרו, ארדואן החריף מאוד את ההתבטאויות נגד ישראל וטורקיה המשיכה וממשיכה לתמוך בחמאס. הכנסת מטוסי F-35 לתמונה עלולה לצמצם חלק מהיתרון שממנו נהנה חיל האוויר הישראלי.
ישראל צפויה להפעיל לובי כבד בוושינגטון כדי לבלום את המהלך. המאמץ יופנה בעיקר לקונגרס, שבו כבר קיימת התנגדות משתי המפלגות להחזרת טורקיה לתוכנית. מדובר בסוג של התנגדות לטראמפ מתוך המערכת הפוליטית האמריקאית עצמה, כאשר גם מחוקקים רפובליקאים שמזוהים עם הנשיא מסתייגים מהאפשרות להעניק לארדואן מטוסי חמקן.הקונגרס הוא כנראה יהיה המפלט האחרון של ישראל, טראמפ נשמע נחוש בנושא הזה. הוא הצהיר שהוא מעוניין להסיר סנקציות מסוימות על טורקיה שמשתמשת במערכות הגנה רוסיות ולשקם את שיתוף הפעולה הביטחוני עם אנקרה, אך החוק האמריקאי מציב בפניו שני מכשולים. הראשון הוא הסנקציות שהוטלו על טורקיה בגלל רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית ה-S-400. השני הוא איסור מפורש על העברת מטוסי F-35 כל עוד טורקיה מחזיקה במערכת הרוסית.
טראמפ אמר כי הוא נוטה לאשר את המכירה והסביר שארדואן סייע לארצות הברית בכמה זירות. עם זאת, כדי לעקוף את המגבלות הממשל יצטרך לקבוע שהעסקה אינה מסכנת את מערכות ההגנה והיכולות המבצעיות של ארצות הברית. זו קביעה שקשה לקבל כל עוד מערכת ה-S-400 נמצאת בטורקיה.
למה ה-F-35 הטורקי מסוכן ל-ישראל
החשש הישראלי אינו נובע רק מכך שטורקיה תקבל מטוס קרב מתקדם. ה-F-35 הוא הרבה יותר ממטוס קרב מתקדם. הוא מערכת מודיעין, תקיפה ושליטה שמחברת בין חיישנים, מטוסים וכוחות נוספים. הוא מסוגל לפעול בתוך מערכי הגנה אווירית, לאסוף מידע, לזהות מטרות ולהעביר אותו בזמן אמת. מטוסים כאלה יכולים להגדיל במידה משמעותית את יכולתה של טורקיה לפעול במזרח הים התיכון, בסוריה ובמרחבים שבהם חיל האוויר הישראלי פועל כיום עם יתרון ברור. לישראל יש יתרון אווירי ברור באזור, והחשש שהיתרון הזה יצטמצם. גם בלי תרחיש של עימות ישיר, עצם נוכחותם של מטוסי חמקן טורקיים תחייב את ישראל להשקיע יותר בגילוי, באיסוף מודיעין, בהגנה אווירית ובשמירה על חופש הפעולה שלה.
הסיכון גדל בשל הפעילות הטורקית בסוריה. אנקרה מעבירה אמצעי לחימה, מחזיקה כוחות ומנסה להשפיע על מבנה הצבא והמשטר החדש. ישראל, מנגד, רואה בסוריה מרחב ביטחוני שבו אסור לאפשר התבססות של גורם עוין. אם טורקיה תחזיק בעתיד מטוסי F-35 ותפעיל תשתיות צבאיות בסוריה, המרחק המבצעי בינה לבין ישראל יצטמצם. עם זאת, ה-F-35 אינו מקשה אחת. יש שלוש גרסאות עיקריות. ה-F-35A מיועד לחילות אוויר ולהמראה ממסלולים רגילים. ה-F-35B מסוגל להמריא ממסלול קצר ולנחות אנכית. ה-F-35C מותאם לפעילות מנושאות מטוסים. טורקיה היתה בעבר שותפה בתוכנית וצפויה, אם העסקה תחודש במתכונת המקורית, לבקש בעיקר את גרסת ה-F-35A.
גם בתוך אותה גרסה קיימים הבדלים. היכולות תלויות בחבילת התוכנה, במערכות הלוחמה האלקטרונית, בחימוש שאושר למדינה, ברמת הגישה לקוד, ביכולת התחזוקה ובשדרוגים שיסופקו לאורך השנים. השאלה אינה רק אם טורקיה תקבל F-35, אלא אילו מטוסים תקבל, עם אילו חיישנים, איזה חימוש ואיזו רמת שדרוג.
ישראל מפעילה את גרסת ה-F-35I אדיר, שמבוססת על ה-F-35A אך כוללת התאמות ישראליות, לרבות מערכות תקשורת, לוחמה אלקטרונית וחימוש מקומי. ההתאמות מעניקות לישראל יתרון מסוים גם מול מדינות אחרות שמפעילות את המטוס. ועדיין, כניסה של טורקיה למועדון תבטל חלק מהבלעדיות האזורית ותצמצם במידה מסוימת את הפער האיכותי.
ארצות הברית מחויבת בחוק לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל. המחויבות אינה מבטיחה לישראל בלעדיות על כל מערכת, אך היא מחייבת את הממשל לבחון אם העסקה משנה את מאזן הכוחות. במקרה הטורקי, הבדיקה מורכבת במיוחד בגלל גודל חיל האוויר, מיקומה של המדינה והמדיניות שמוביל ארדואן. מכירה לטורקיה יכולה גם ליצור תקדים. מדינות נוספות באזור עשויות לדרוש מטוסים דומים או פיצוי בדמות מערכות מתקדמות אחרות. ישראל יכולה לבקש בתגובה חימוש, מטוסים נוספים, שדרוגים ואמצעי גילוי, אך אלה אינם מבטלים את עצם כניסתו של שחקן אזורי עוין למערך ה-F-35.
ה-S-400 והקונגרס עשויים לעצור את טראמפ
טורקיה הודחה מתוכנית ה-F-35 ב-2019 אחרי שרכשה מרוסיה את מערכת ה-S-400. החשש בוושינגטון היה שהפעלת המכ"ם הרוסי לצד המטוס האמריקאי תאפשר ללמוד את חתימת החמקנות שלו, את דפוסי הפעולה ואת נקודות החולשה של המערכות האלקטרוניות. אם מערכת רוסית עוקבת לאורך זמן אחר מטוסי F-35 באימונים ובפעילות שגרתית, ניתן לאסוף מידע שיסייע ל-רוסיה לשפר את יכולות הגילוי שלה. לכן ארצות הברית דרשה מ-טורקיה לוותר על המערכת כתנאי לחזרה לתוכנית.
- טראמפ לצד ארדואן: "נשקול למכור לטורקיה מטוסי F-35"
- אינפלציה של 32% ולירה בשפל: כך הופך ארדואן את פסגת נאט"ו למנוף על כלכלת טורקיה
לפי דיווחים, ארדואן בוחן למכור את מערכות ה-S-400 למדינה במפרץ וביקש את הסכמת רוסיה. מהלך כזה עשוי לאפשר לטראמפ לטעון שטורקיה עמדה בדרישה המרכזית. עם זאת, הקונגרס צפוי לבדוק אם רכיבים רוסיים נותרו במדינה, איזה מידע כבר נאסף ומה תהיה מידת הגישה של אנקרה לטכנולוגיית ה-F-35.
ההתנגדות בוושינגטון חוצה מפלגות. סנאטורים רפובליקאים, כולל טום קוטון, טד קרוז, לינדזי גרהאם וג'ון קורנין, כבר הביעו חשש, וגם מחוקקים דמוקרטים מסתייגים. מבחינתם, השאלה רחבה יותר מ-ה-S-400 ונוגעת גם לשאלה אם ארדואן הוא שותף שניתן להפקיד בידיו טכנולוגיה אמריקאית רגישה.
ישראל צפויה להפעיל את קשריה עם חברי ועדות החוץ והביטחון, לדרוש מגבלות על החימוש והשדרוגים ולהדגיש את הסיכון לחופש הפעולה שלה. גם אם טראמפ יקדם את העסקה, תהליך הייצור, ההכשרה וההשתלבות מחדש בתוכנית יימשך שנים, ולכן חלק מהמטוסים עשויים להגיע רק בתקופת הממשל הבא. מבחינת טראמפ, החזרת טורקיה לתוכנית עשויה לחזק את נאט"ו ולהרחיק את אנקרה מרוסיה. מבחינת ישראל, זה הימור על מנהיג שלפי דברי טראמפ עצמו שקל להצטרף למלחמה נגדה.
זו הסתירה שבמרכז המהלך. טראמפ מציג את עצמו כמי שמנע מטורקיה לתקוף את ישראל, אך במקביל שוקל להעניק לה יכולת שתצמצם את היתרון האווירי הישראלי. גם אם אנקרה תקבל גרסה מוגבלת יותר, מדובר בביטול חלקי של אחד היתרונות הביטחוניים החשובים של ישראל. לכן יתנהל כאן מאבק - ישראל תנסה להפוך את מכירת ה-F-35 ממחווה של טראמפ לארדואן לעסקה שתדרוש אישור, מגבלות ופיקוח הדוק מצד הקונגרס.