השקעות  3
צילום: CANVA

חשבתם שמסלול כללי לא אטרקטיבי ועברתם למנייתי? תחשבו שוב

המסלול הכללי נתפס בטעות ככזה שמתאים רק למבוגרים לקראת פרישה, אך האמת היא אחרת. כשהשוק מתחיל לדמם, הלחץ הנפשי של המשקיעים גובר ופוטנציאל הטעויות עולה. כאן נכנס לתמונה רכיב האג"ח במסלול הכללי שמתפקד הן כמגן פסיכולוגי והן כבלם זעזועים בזמן נפילות



יוגב דוד |

בשנים האחרונות נוצרה כמעט דת פיננסית חדשה, שחבריה סוגדים למסלולים המנייתיים הטהורים בכל המכשירים הפיננסיים, לטווח קצר ולטווח ארוך כאחד. אם תפתחו קבוצות פייסבוק או פורומים פיננסיים, תגלו קונצנזוס כמעט עיוור שקורא לכל חוסך בקרן השתלמות, בקופת גמל או בפנסיה לברוח מהמסלולים הכלליים ולעבור מיד למסלול מנייתי, עוקב מדד או מנוהל באופן אקטיבי. 

הטיעון נשמע מנצח, לאורך זמן שוק המניות תמיד עולה, ואם יש לנו אופק השקעה של עשרים או שלושים שנה, למה שנסכים להחזיק איגרות חוב משעממות או נכסים סולידיים שרק מורידים את ממוצע התשואה? פגשתי אינספור משקיעים שהציגו לי גרפים מושלמים המוכיחים את התיאוריה הזו, אבל הבעיה הגדולה עם תיאוריות באקסל היא שהן מתייחסות למשקיע כאל בוט חסר רגש, בעוד שבמציאות מדובר בבני אדם העשויים מבשר, דם ופחד.

פשוט להחזיק באידיאולוגיה מנייתית מלאה כאשר השוק נמצא בעשור שורי והתיקונים שחווינו היו קצרים, חדים ומהירים. מי שהתחיל להשקיע אחרי 2009 מכיר רק ירידות שתוקנו תוך חודשים. 

כאשר השוק מתחיל לדמם במשך חודשים ארוכים והכותרות בעיתונים הכלכליים זועקות על קריסת המערכת הפיננסית, אידיאולוגיה נוטה להשתנות. הלחץ הנפשי לראות את החיסכון הפנסיוני או את קרן ההשתלמות נחתכים ברבע או שליש הוא עצום, וברגעי קיצון כאלה, הרבה משקיעים נשברים ומבצעים את הטעות הקלאסית, הם מוכרים את המניות ומקבעים את ההפסד בדיוק בקרקעית.

כאן נכנס התפקיד האמיתי של איגרות החוב, שתופסות בדרך כלל נתח של 30% עד 40% מנכסי המסלול הכללי. מעבר להגנה הפסיכולוגית שהן מספקות כבלם זעזועים בזמן נפילות, רכיב האג"ח מחזיק במנוע תשואה עצמאי. כאשר הריבית יורדת, הערך של תזרימי המזומנים באיגרות חוב ארוכות עולה בשיעור משמעותי יותר מאשר באיגרות חוב קצרות. במובן זה, ניתן לומר שמשך החיים הארוך יוצר  "אפקט מנוף": שינוי קטן בריבית מתורגם לשינוי גדול יותר במחיר האיגרת.


.


המסלול הכללי נתפס בטעות כמסלול שמתאים רק למבוגרים לקראת פרישה, אך האמת היא אחרת. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים הגדולים מחזיקים במסלול הכללי ארגז כלים שלמשקיע הפרטי אין גישה אליו. הם משלבים נכסים לא סחירים כמו פרויקטים של תשתיות לאומיות, נדל"ן מניב ועסקאות חוב מורכבות. הנכסים הללו אינם מתומחרים בכל שנייה על המסך בבורסה, מה שמייצר יציבות בזמן סערות בשוק ההון, ובמקביל הם ממשיכים להניב תזרים מזומנים יציב שתומך בתשואת הקרן גם כשהמניות מדממות. בנוסף, במסלול כללי ניתן גם לקבל הלוואה של עד 80% מהקרן בריבית אטרקטיבית, מה שלא ניתן להשיג במסלול המנייתי.

חשוב לזכור שתשואת המסלול היא לא תשואת המשקיע. קרן הטכנולוגיה ARK של קת'י ווד הציגה תשואה מצטברת חיובית מרשימה מאז ההקמה, אבל רוב הכסף הגדול נכנס אליה בשיא ההייפ של 2020-2021, רגע לפני נפילה של יותר מ-70%. הקרן הרוויחה על הנייר, אבל המשקיע הממוצע בה הפסיד.

הכותב עסק שנים בייעוץ השקעות וכיום הינו משקיע עצמאי



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה