כך תגלגל מלחמת הורמוז את החשבון לצרכן האירופי - גם אחרי שהיא תסתיים

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן היה אמור להחזיר את השקט לשווקים, אבל זה לא קורה - טראמפ אמר ממש לפני שעה שאי אפשר להתקדם בהסכם עם האיראנים ובכוונתו לבטל את הפסקת האש. זה מגיע אחרי תקיפות של איראן במצר הורמוז ואחרי תגובה אמריקאית. עוד לפני כן, טענו בסוכנות הדירוג S&P Global שהחגיגה מוקדמת. השווקים מטולטלים והנפט עולה, אבל בינתיים זו לא דרמה ענקית בשווקים, הנפט עדים בקידומת 7. 

ב-S&P מתייחסים כמובן לכלכלה ודוח מעודכן שכותרתו אומרת הכל - "ההדים שלאחר הורמוז צפויים להימשך" - נכתב כי "מזכר ההבנות הוא רק הצעד הראשון בדרך לפתרון מלא. ההתלקחויות והמאמצים הדיפלומטיים הקדחתניים מאז החתימה מלמדים שהדרך אל השגרה החדשה תהיה דרך חתחתים".

רק השבוע תקפה ארה"ב יותר מ-80 מטרות באיראן, בתגובה לפגיעה איראנית בשלוש ספינות סוחר במצר הורמוז, וושינגטון החזירה את הסנקציות על הנפט האיראני. המזכר שנחתם לפני פחות מחודש בשווייץ, אחרי שלושה חודשים וחצי של לחימה שסגרה בפועל את המצר שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית, נראה שברירי מתמיד. מחיר הנפט, שזינק בשיא המשבר לכ-125 דולר לחבית, אמנם ירד לאזור 70-80 הדולר אחרי החתימה - אבל בכל תקרית במפרץ הוא שב ועולה.

עבור אירופה, כותבים ב-S&P, זו בדיוק נקודת התורפה: "הסיכון המרכזי הוא בשאלה עד כמה הפתיחה של מצר הורמוז תחזיק מעמד. קריסה של ההסדר תשחק את כוח הקנייה ותפיץ מחסורים בשרשראות האספקה הרבה מעבר לנפט הגולמי - אל מוצרי הנפט המזוקקים, האריזות והדשנים". במילים פשוטות: גם מי שלא מתדלק מרגיש את המלחמה הזאת - בסופרמרקט, בבית המרקחת ובחשבון החשמל.

האינפלציה חזרה מהדלת האחורית: שיא של 4% בקיץ

הנתונים בשטח מספרים סיפור ברור. מאז מרץ, החודש שבו נסגר המצר, האינפלציה בגוש האירו טיפסה בעקביות: מ-1.9% בפברואר - רגע לפני פרוץ המלחמה - ועד 3.2% במאי, הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2023. ביוני נרשמה התמתנות ל-2.8%, פרי הירידה במחירי האנרגיה אחרי החתימה על המזכר, אבל המדד עדיין רחוק מיעד ה-2% של הבנק המרכזי האירופי.

וה-ECB כבר הפסיק לחכות. באחת עשרה ביוני העלה הבנק את הריבית ב-0.25% - העלאת הריבית הראשונה שלו מאז 2023 - צעד שהיה נראה דמיוני רק לפני חצי שנה, כשכל השיחה בפרנקפורט עסקה בקצב ההורדות. הבנק גם עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה שלו ל-3% השנה, והשווקים מתמחרים לפחות העלאה אחת נוספת עד סוף 2026.

ב-S&P הולכים רחוק יותר. "בתרחיש הבסיס שלנו, האינפלציה צפויה להגיע לשיא של כ-4% ברבעון השלישי של 2026, ולא לשוב אל היעד לפני תחילת 2028", נכתב בדוח. הסוכנות העלתה את תחזית האינפלציה שלה ל-2026 ב-0.7 נקודות אחוז בגוש האירו וב-0.8 נקודות בבריטניה, ובאותה נשימה חתכה את תחזית הצמיחה בגוש האירו בחצי נקודת אחוז - ל-0.5% בלבד. לשם השוואה, ה-ECB עדיין אופטימי מעט יותר עם תחזית צמיחה של 0.8%, אבל כיוון החץ זהה: פחות צמיחה, יותר אינפלציה. השילוב שכלכלנים הכי לא אוהבים.

מאחורי המספרים מסתתרת נקודה רגישה במיוחד: שוק העבודה, שהיה עד היום קיר המגן של הכלכלה האירופית מול שרשרת הזעזועים מאז הקורונה. "כשעליית השכר עדיין מקדימה את הפריון, החברות החלו לספוג את התייקרות עלויות העבודה דרך שחיקת המרווחים. התמהיל הזה מגדיל את הסבירות להקפאות גיוסים - או להתאמות עמוקות יותר אם הפעילות הכלכלית תמשיך להיחלש", מזהירים האנליסטים. התרגום החופשי: אם ההאטה תעמיק, השלב הבא הוא פיטורים.

ומה עם הצרכן עצמו? מדדי אמון הצרכנים שמצורפים לדוח מציירים תמונה עגומה. נכון ליוני 2026, כל רכיבי המדד בגוש האירו שקועים עמוק בטריטוריה השלילית - הערכת המצב הכלכלי, המצב הפיננסי של משקי הבית, וכוונות הרכישה של מוצרים גדולים - וכולם ברמות נמוכות משמעותית מיוני 2024. "סנטימנט הצרכנים, שהיה חלש עוד לפני המלחמה, הידרדר בכל הכלכלות, ולהערכתנו ההתאוששות תארך זמן - גם אחרי שהסכסוך ייפתר", נכתב. הנחמה היחידה: לצרכנים האירופים יש עדיין כריות חיסכון גדולות משנות הקורונה, שממתנות חלק מהמכה.

• טראמפ חוזר לגרינלנד: "אפשר להוציא את כל החיילים האמריקאים מאירופה"
• מיסטרל מכפילה שווי לכ-20 מיליארד יורו: כך אירופה מנסה להשיג את ענקיות ה-AI האמריקאיות

הזווית הנסתרת: רבע מייצוא הפולימרים העולמי עובר דרך המפרץ

החלק המעניין בדוח הוא דווקא זה שלא עוסק בנפט. ב-S&P מפנים זרקור לערוץ שקט אך רחב של המשבר - חומרי הגלם והאריזות. המזרח התיכון מספק כרבע מהייצוא העולמי של פולימרים - הפלסטיק שממנו עשויה כמעט כל אריזה על המדף - וכ-8% מייצור האלומיניום הראשוני בעולם. עבור ארה"ב ואירופה, האלומיניום מהמפרץ מהווה כ-20% מהאספקה.

התוצאה כבר מורגשת: "ההתייקרות של שרף הפלסטיק, הממסים, הבדים הסינתטיים ותשומות כמו אלומיניום היא רחבה למדי, והיא מייקרת את עלויות האריזה של שורה ארוכה של מוצרי צריכה - מזון, משקאות, מוצרי בית וטיפוח", נכתב בדוח. נתוני המחירים שמציגה הסוכנות מראים שחוזי האתילן והפרופילן, אבני הבניין של תעשיית הפטרוכימיה, זינקו בחדות במהלך הלחימה בכל השווקים - מצפון-מערב אירופה ועד דרום-מזרח אסיה - וגם אחרי ההתמתנות מהשיא הם צפויים להישאר מעל רמות טרום המלחמה עמוק אל תוך 2027. "גם עם פתיחת מצר הורמוז, המחירים צפויים להישאר גבוהים מאשר לפני המלחמה לפחות עוד כמה רבעונים, בשל הזמן שנדרש לשיקום התפעול, שוקי האנרגיה וזרמי הסחר העולמיים", מעריכים האנליסטים.

נורה אדומה נוספת נדלקת בשדות: מחירי הדשנים עלו כ-10% מאז פרוץ המלחמה. ההשפעה כאן איטית אך עיקשת - "לזרמי הסחר בדשנים עשויות להיות השפעות סיבוב שני מהותיות על החקלאות, מחירי המזון והתעסוקה בטווח הארוך, בעיקר בשווקים המתעוררים", מזהירים בסוכנות. כלומר, ההתייקרות של היום בדשן היא ההתייקרות של מחר בלחם.

ויש גם חוליה חלשה במזרח הרחוק: בנגלדש, יצרנית ההלבשה השנייה בגודלה בעולם והספקית של רשתות האופנה הגדולות באירופה, תלויה כמעט לחלוטין ביבוא גז טבעי נוזלי להפעלת מפעליה. מחירי האנרגיה הגבוהים כבר פוגעים בכושר הייצור שלה - וההשלכות יגיעו בסופו של דבר גם לקולבים באירופה. ב-S&P מדגישים שדווקא שרשראות האספקה האסיאתיות, התלויות ביבוא מהמזרח התיכון הרבה יותר מאירופה, הן צינור עקיף שדרכו המשבר עלול לחלחל מערבה.

המלכוד של היצרניות: העלויות עולות, אבל אין למי לגלגל אותן

וכאן מגיעה הבעיה האמיתית של תעשיית הצריכה. המכה הנוכחית נוחתת על חברות שכבר הגיעו אליה סחוטות. "עוד לפני המלחמה, כמעט כל הקטגוריות המרכזיות בענפי הצריכה והקמעונאות בשווקים הבשלים סבלו מלחצי נפחים - תוצאה של העלאות מחירים קודמות, תחרות עזה ואמון צרכנים חלש", נכתב בדוח. ההתייקרויות החדשות מצטרפות למכסים האמריקאיים ולעלויות שילוח שנותרו גבוהות מאז שיבושי תעלת סואץ - שכבה על גבי שכבה.

• הַמְּצָרִים שמחזיקים את הכלכלה העולמית: מהורמוז ועד פנמה
• טראמפ מאיים על ספרד: "אנתק את כל הסחר"

המשמעות המעשית: מרחב התמרון להעלאות מחירים כמעט אפסי. "צרכנים מתוחים צפויים לדחות העלאות משמעותיות", קובעים ב-S&P, ומתארים הנהלות ש"בוחנות ללא הרף את המפה התחרותית, את חוזק המותג ואת סף הסבילות של הצרכן - ברמת המוצר הבודד וברמת הקטגוריה". ענקיות כמו יוניליוור, לוריאל, רקיט בנקיזר ופרוקטר אנד גמבל כבר ניסו לכמת את נזקי המלחמה בדיווחיהן, אך לפי הסוכנות, התנודתיות במחירי האנרגיה ואי-הוודאות לגבי משך הסכסוך הופכות כל הערכה כזאת לניחוש מושכל במקרה הטוב.

מי שמנצל את הרגע הם המותגים הפרטיים של רשתות השיווק, שממשיכים לנגוס בנתחי השוק של המותגים הגדולים. עם זאת, ב-S&P מעריכים שהסחף יתמתן, "מכיוון שלחצי העלויות רוחביים לכל הענף, והמותגים נחושים להגן על נתח השוק שלהם" - כלומר, הפעם גם המותג הפרטי מתייקר.

מנוע צמיחה נוסף שמאבד גובה הוא השווקים המתעוררים - הקלף שעליו הימרו המולטינציונליות המערביות כפיצוי על הקיפאון באירופה. המזון מהווה כ-30% מסל המחירים לצרכן ברבים מהשווקים הללו, והתייקרות הדשנים תחלחל אליו בפיגור. ואם לא די בכך, מחזור אל-ניניו שמתפתח מאיים להוסיף לחץ אקלימי על מחירי המזון בדיוק בעיתוי הגרוע ביותר.

שורת הרווח: החברות הגדולות יחלימו, הקטנות והממונפות בסכנה

מבחינת שוק האשראי, המספר שמסכם את הדוח הוא 15% - שיעור החברות בענף מוצרי הצריכה באזור EMEA שנושאות כיום תחזית דירוג שלילית. לשם השוואה, ביוני 2022, בשיאו של גל האינפלציה שאחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, השיעור עמד על 8% בלבד. כמעט הכפלה. אצל הקמעונאים התמונה נראית טובה יותר על הנייר - כ-5% בלבד עם תחזית שלילית - אבל ב-S&P ממהרים לסייג: "המרווחים הנמוכים שלהם והיכולת המוגבלת שלהם לשאת עלויות תפעול גבוהות מותירים להם פחות מרווח ביטחון בדירוג".

ההשפעה, מדגישה הסוכנות, לא תתחלק שווה בשווה: "מקורות האספקה המגוונים, החוסן וכוח המיקוח של החברות הגדולות יחזקו את יתרונן התחרותי, בעוד העלויות והשיבושים יפגעו במידה חריגה ביצרנים ובקמעונאים הקטנים". החשש המרכזי מרוכז בקטגוריית הדירוג 'B' - יותר משליש מהחברות המדורגות בקבוצת הצריכה והקמעונאות באזור - שבה מרוכזות "חברות קטנות וממונפות רבות עם פרופיל סיכון עסקי חלש, שנותרות פגיעות להידרדרות ברווחיות ובתזרים בתרחישי לחץ". כיסים נוספים של פגיעות צפויים להיפתח בסגמנטים המותלים בהוצאה פנויה - אופנה, קמעונאות תיירות, מסעדנות ומוצרים בני-קיימא.

ובכל זאת, נקודת אור אחת ביחס ל-2022: הניסיון. "להערכתנו, ההנהלות פיתחו תכנון מגירה ויכולות ביצוע חסינות יותר בעקבות רצף הזעזועים", כותבים האנליסטים, שמסכמים כי ההשפעה על חברות בדירוג השקעה תישאר מוגבלת, בעוד הסיכון האמיתי מרוכז בקצה התחתון של הדירוג הספקולטיבי. אלא שדווקא המשפט האגבי ביותר בדוח הוא אולי המטריד מכולם: השפעות הסיבוב השני של משברים כאלה, כותבים ב-S&P, "נוטות להיות מתפשטות ודביקות". המלחמה במפרץ אולי תסתיים - החשבון שלה יישאר פתוח עוד הרבה אחריה.