הריבית ירדה ברבע אחוז - חטיבת המחקר: "הריבית תרד ל-3% בתוך שנה"

בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז לרמה של 3.5%, בהתאם לציפיות המוקדמות בשוק. זו הפחתה שנייה ברציפות, אחרי הורדת הריבית הקודמת, והיא מגיעה על רקע שילוב של אינפלציה מתונה יותר, ירידה במחירי האנרגיה, התמתנות מסוימת במתיחות הגיאופוליטית והתחזקות שנרשמה בשקל מוקדם יותר בתקופה האחרונה, אף שבסיכום התקופה הנסקרת השקל דווקא נחלש מול המטבעות המרכזיים.

בהודעת הריבית מציינים בבנק ישראל כי מדד המחירים לצרכן ירד במאי ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נותרה על 1.9%, סביב מרכז יעד יציבות המחירים. האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה על 1.6%, כאשר הרכיבים הבלתי סחירים עלו בקצב שנתי של 2.9%, בעוד הרכיבים הסחירים עלו ב-0.4% בלבד. כלומר, סביבת המחירים הכללית מאפשרת לבנק להמשיך בהפחתות, אבל הלחצים המקומיים בשירותים ובדיור עדיין לא נעלמו.

חטיבת המחקר עדכנה במקביל את התחזית המקרו-כלכלית שלה. לפי תרחיש הבסיס, התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.8%, וב-5.5% בשנת 2027. העדכון כלפי מעלה ל-2026 נובע בעיקר מנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, שהיו טובים מהערכת החטיבה בתחזית מרץ. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים שגם בסוף 2027 התוצר צפוי להישאר מתחת לקו המגמה שלפני המלחמה, בגלל היצע עבודה נמוך יותר, שירות מילואים בהיקף גבוה, פגיעות מלחמה שמוציאות חלק מהעובדים משוק העבודה ומאזן הגירה שלילי.

המסר המרכזי נמצא בתחזית הריבית: חטיבת המחקר מעריכה כי ריבית בנק ישראל תעמוד בממוצע על 3% ברבעון השני של 2027. כך שהתחזית מגלמת שתי הפחתות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה. בבנק מדגישים כי התוואי בפועל ייקבע לפי התפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, השווקים הפיננסיים, הזירה הגיאופוליטית והמדיניות הפיסקלית.

גם תחזית האינפלציה תומכת בהמשך ההקלה. חטיבת המחקר צופה אינפלציה של 1.8% בארבעת הרבעונים הקרובים, המסתיימים ברבעון השני של 2027, וכן אינפלציה של 1.8% במהלך 2026. מדובר בעדכון כלפי מטה לעומת תחזית מרץ, שבה צפתה החטיבה אינפלציה של 2.2% בשנת 2026. הירידה בתחזית מוסברת בעיקר בירידת מחירי הנפט, בירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ובייסוף השקל שנרשם לאחר סיום מבצע "שאגת הארי" וההסכם בין ארה"ב לאיראן.

בתוך כך, התחזית נשענת על כמה הנחות עבודה משמעותיות: ירידה בעצימות הלחימה בלבנון, היעדר סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית, מחירי אנרגיה שיישארו ברמה הנמוכה שאליה ירדו, ואי הגדלה של תקציב הביטחון מעבר לרזרבות שהוקצו בתקציב. אלה הנחות שמסבירות את התוואי האופטימי יחסית של הריבית והאינפלציה, אבל גם הופכות את התחזית לרגישה מאוד לשינוי ביטחוני או פיסקלי.

בצד הפיסקלי, חטיבת המחקר צופה גירעון של 4.9% תוצר ב-2026 ושל 4.2% תוצר ב-2027, תחת ההנחה שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות. יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב סביב 69% בשתי השנים. עם זאת, בבנק ישראל מזהירים כי אם תקציב הביטחון יוגדל בכ-25 מיליארד שקל נוספים, הגירעון והחוב יעלו, והאינפלציה תהיה גבוהה יותר בכ-0.2%-0.5% לעומת תרחיש הבסיס, בהתאם להרכב ההוצאה והשפעתה על מגבלות ההיצע במשק.

שוק העבודה ממשיך להוות גורם שמגביל את קצב הורדות הריבית. בבנק ישראל מציינים כי שוק העבודה עדיין הדוק: שיעור האבטלה הרחבה בגילי 25-64 ירד במאי ל-3%, שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.2%, והשכר במשק עלה בחודשים מרץ-מאי בקצב שנתי של 6.8%. במגזר העסקי קצב עליית השכר עמד על 6.4% בחודשים פברואר-אפריל. מבחינת בנק ישראל, מדובר בלחץ שכר שעדיין עלול לתמוך באינפלציה מקומית, גם אם האינפלציה הכללית ירדה אל מרכז היעד.

גם שוק הדיור עדיין דורש תשומת לב. לפי ההודעה, מחירי הדירות ירדו במרץ-אפריל ב-0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו ב-1.3%. מנגד, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות: הקצב השנתי עלה ל-4% במאי, כאשר בחוזים מתחדשים נרשמה עלייה של 2.5%, ובחוזים שבהם הייתה תחלופת שוכר הקצב האיץ ל-6.8%. כלומר, מחירי הדירות עצמם נחלשים, אבל שוק השכירות עדיין מייצר לחץ אינפלציוני.