בנק אוף אמריקה פסימי: "ה-S&P 500 עלול לרדת מפה כ-5% עד סוף השנה"

זה לא אומר בהכרח שההשקעות האלה לא ישתלמו, אבל זה כן מעלה את רף ההוכחה. בשוק שבו המכפילים כבר גבוהים, המשקיעים לא מסתפקים בהבטחה לצמיחה עתידית. הם רוצים לראות שההשקעות ב-AI הופכות להכנסות, לרווחיות ולתזרים. כל עיכוב, אכזבה או תחזית חלשה עלולים לגרור תגובה חדה במניות שהובילו את הראלי.

דוגמה בולטת היא מניות השבבים. מיקרון, למשל, זינקה ביותר מ-240% מתחילת השנה ובכ-700% בטווח של 12 חודשים. מהלכים כאלה משקפים ציפיות גבוהות מאוד מצד השוק. כשהציפיות כאלה גבוהות, גם דוח טוב עלול לא להספיק אם התחזית קדימה לא עומדת ברף שהמשקיעים בנו.

הפד שוב עלול להכביד על המכפילים

לצד החשש מהתמחור, BofA מצביעים גם על הסיכון מכיוון הריבית. בבנק מעריכים כי הפדרל ריזרב כבר מאבד סבלנות מול האינפלציה העיקשת, אחרי יותר מחמש שנים שבהן האינפלציה בארה"ב נעה מעל יעד ה-2%. לפי ההערכה של הבנק, הפד עשוי להעלות ריבית שלוש פעמים השנה כדי להחזיר את האינפלציה למסלול.

בדרך כלל, שוק המניות לא בהכרח יורד מיד עם תחילת מחזור העלאות ריבית. בעבר, מדד ה-S&P 500 המשיך לא פעם לעלות גם אחרי העלאת הריבית הראשונה, ולעיתים הגיע לשיא רק חצי שנה עד שנה לאחר מכן. אלא שלפי BofA, הפעם נקודת הפתיחה שונה. המדד ברמות גבוהות מאוד "יקרות" עוד לפני תחילת מחזור אפשרי של העלאות ריבית, ובבנק מציינים כי רק מחזור אחד בעבר התחיל מתמחור גבוה יותר - זה של 1999–2000, ערב התפוצצות בועת הדוט-קום.

כך שזה אומר שהשוק פגיע יותר. כאשר הריבית עולה, שווי המניות נשען פחות על חלומות צמיחה רחוקים ויותר על רווחים ותזרים כאן ועכשיו. זה נכון במיוחד עבור מניות צמיחה, שבהן חלק גדול מהשווי מגיע מציפיות לרווחים עתידיים. ככל שהריבית גבוהה יותר, אותם רווחים עתידיים שווים פחות במונחי היום, ולכן המכפילים נוטים להתכווץ.

מורגן סטנלי מזהירים מיציאת כספים מהביג-טק

BofA אינו היחיד שמזהיר מפני שינוי כיוון. גם במורגן סטנלי מעריכים כי המניות האמריקאיות עלולות להתקשות לשבור שיאים חדשים, בעיקר אם המשקיעים ימשיכו לצאת ממניות הטכנולוגיה הגדולות ולעבור לסקטורים אחרים. זו לא בהכרח תחזית למפולת, אלא יותר תרחיש של שינוי בהובלת השוק.

• המחצית הכי חזקה מאז 1991 נגמרה, ומשהו בשוק התחיל להתהפך
• שבע המופלאות מקרטעות: סוף עידן או עוצרות לנשום?

בשנה האחרונה, חלק משמעותי מהעליות במדדים הגיע ממספר מצומצם יחסית של מניות ענק. מניות הביג-טק וה-AI הפכו למנוע המרכזי של וול סטריט, וככל שהמדדים תלויים בהן יותר, כך כל רוטציה החוצה מהן עלולה להכביד על המדדים עצמם. גם אם כסף ממשיך להישאר בשוק המניות ועובר לסקטורים כמו פיננסים, תעשייה, בריאות או צריכה, המדדים הרחבים יכולים להיתקע אם המניות הגדולות ביותר מפסיקות להוביל.

ב-JPMorgan עדיין חיוביים, אבל מזהירים מ"פלאש קראש"

גם ב-JPMorgan, שמחזיקים בגישה חיובית יותר ביחס לשוק, לא מתעלמים מהסיכון. הבנק העלה לאחרונה את יעד סוף השנה שלו ל-S&P 500 ל-7,800 נקודות, בעיקר על רקע תחזיות רווח חזקות. אבל לצד היעד הגבוה יותר, בבנק הזהירו כי הדרך לשם לא צפויה להיות חלקה.

ב-JPMorgan כתבו כי השוק עלול להתמודד עם "פלאש קראש" במניות מומנטום (נפילה מהירה בשוק, שנוצרת כאשר הרבה משקיעים מנסים לצאת מאותן פוזיציות באותו זמן), במיוחד במניות צמיחה ספקולטיביות ובחברות באיכות נמוכה יותר שנהנו מההתלהבות סביב ה-AI. במילים פשוטות, גם מי שמאמין שהשוק יכול להמשיך לעלות, מבין שהפוזיציות נהיו צפופות מדי. יותר מדי משקיעים נמצאים באותם שמות, עם אותו נרטיב ועם אותן ציפיות.

גם מחוץ לארה"ב רואים תנודתיות

המתח סביב מניות ה-AI אינו מוגבל רק לוול סטריט. בדרום קוריאה, מדד הקוספי, שמושפע מאוד ממניות כמו SK Hynix וסמסונג, קבע לאחרונה שיא חדש — ולאחר מכן רשם את אחת הירידות היומיות החדות בתולדותיו. קפיטל אקונומיקס הזהירו כי תנודות כאלה הופיעו בעבר בתקופות קשות יותר בשווקים, כולל המשבר האסייתי, בועת הדוט-קום והמשבר הפיננסי של 2008.

לפי בית ההשקעות קפיטל אקונומיקס, התנודתיות הזו היא "עדות לעודף קצף" בשוק ומעלה סימני שאלה לגבי היכולת של הראלי להימשך. זו אמירה חשובה, כי היא לא מתייחסת רק לרמת המחירים אלא גם להתנהגות השוק. שוק שמזנק לשיאים ואז נופל בחדות בתוך ימים ספורים הוא שוק שבו המשקיעים עצבניים יותר, ממונפים יותר או פשוט פחות סבלניים לאכזבות.

• איזי-ג'ט בדרך למחיקה מהבורסה בלונדון? קרן קסטלייק מציעה 6.9 מיליארד דולר
• אינפלציה של 32% ולירה בשפל: כך הופך ארדואן את פסגת נאט"ו למנוף על כלכלת טורקיה

אד ירדני נגד הזרם: "זה לא רק הייפ"

מנגד, יש גם מי שחושב שההשוואות לבועת הדוט-קום מוגזמות. אד ירדני, נשיא Yardeni Research, העלה את יעד סוף השנה שלו ל-S&P 500 ל-8,250 נקודות, אחרי שכבר היה מהקולות השוריים הבולטים בוול סטריט. ירדני טוען שהראלי הנוכחי אינו דומה לזה של סוף שנות ה-90, משום שהוא נשען על רווחים אמיתיים ולא רק על פחד מהחמצת העליות.

לדבריו, בועת הדוט-קום הובלה בעיקר על ידי התרחבות מכפילים במניות הטכנולוגיה, כלומר השוק שילם יותר ויותר על אותן הכנסות ורווחים עתידיים. הפעם, הוא טוען, יש בסיס חזק יותר: החברות הגדולות באמת מרוויחות, מציגות צמיחה וממשיכות לעמוד בתחזיות. ירדני אף הגדיר את הראלי הנוכחי לא כ-FOMO, פחד מהחמצה, אלא כ-FEMO — מומנטום רווחים חזק.

וזו למעשה השאלה המרכזית שמלווה עכשיו את וול סטריט: האם ה-AI הוא בועה שמתנפחת מהר מדי, או מחזור השקעות אמיתי שעדיין נמצא בתחילת הדרך. מצד אחד, המכפילים גבוהים, הריכוז במדדים חריג, והמשקיעים מתמחרים הרבה מאוד צמיחה קדימה. מצד שני, חלק מהחברות שמובילות את השוק באמת מציגות רווחים חזקים, ביקוש גבוה ויכולת ביצוע שלא הייתה קיימת אצל הרבה מחברות הדוט-קום לפני 25 שנה.