ממכון ויצמן לאלף קיוביטים: הסטארטאפ הישראלי שמנסה לעקוף את ענקיות הקוונטים

סבב הגיוס של Quantum Art תפח בחודשים האחרונים ל-140 מיליון דולר, אחרי שהתחיל בכ-100 מיליון דולר בסוף 2025 וקיבל תוספת של כמה עשרות מיליונים. את ההרחבה הובילה קרן Bedford Ridge Capital, ואליה הצטרפו גופים פיננסיים גלובליים כמו Hudson Bay Capital, Poalim Equity, LIP Ventures, Wolverine Global Ventures ו-IDA Ventures. מדובר באחד הסבבים הגדולים שנרשמו בענף הקוונטים הישראלי, שלבדו גייס בשנה החולפת סכום מצטבר בסדר גודל של חצי מיליארד דולר.

החברה, שממוקמת בפארק המדע בנס ציונה, נולדה ב-2022 כספין-אוף ממכון ויצמן. שמה נגזר מראשי התיבות של שלושת המייסדים, וברקע עומד צוות של דוקטורים לפיזיקה קוונטית עם עשורים של ניסיון מחקרי וגם מפרויקטים קוונטיים בזרוע הביטחונית והממשלתית. הכיוון שבחרו שונה מזה של חלק גדול מהמתחרות: במקום קיוביטים מוליכי-על, שעליהם נשענות גוגל ו-IBM, Quantum Art מהמרת על יונים לכודים.

בשיטה הזו כל יון טעון משמש קיוביט, והוא מוחזק במלכודת ואקום באמצעות שדות אלקטרומגנטיים מדויקים שמבודדים אותו מהפרעות חיצוניות. היתרון המרכזי הוא יציבות: זמני הקוהרנטיות של יונים לכודים ארוכים בהרבה מאלה של קיוביטים מוליכי-על, ונאמנות פעולות השער שלהם מהגבוהות בענף. משמעות הדבר שאפשר לבצע יותר פעולות חישוב ברצף לפני שהשגיאות מצטברות, יתרון קריטי בדרך אל מחשוב עמיד לתקלות. החיסרון ההיסטורי היה קושי בהגדלת מספר היונים במערכת אחת, ובדיוק כאן ממוקד החזון של החברה.

המערכת הנבנית נושאת את השם Perspective, מחשב קוונטי רב-ליבתי שמכוון לאלף קיוביטים. הארכיטקטורה הרב-ליבתית מפצלת את היונים לאשכולות שמדברים ביניהם, גישה שמזכירה במידת מה את המעבר בעולם המעבדים הקלאסיים מליבה בודדת לריבוי ליבות. החברה כבר הדגימה שרשרת שליטה מלאה של 200 יונים, שנחשבת לארוכה מסוגה בעולם, ורואה מסלול שמוביל למערכת של אלף קיוביטים בטווח של שנה-שנתיים ולמיליוני קיוביטים בהמשך העשור. במקביל להשקת המחשב, החברה פותחת שירות קוונטי בענן במודל Quantum as a Service, כך שגופים חיצוניים יוכלו להריץ חישובים על התשתית שלה בלי להחזיק חומרה משלהם.

מקום שני ברשימת גלובס והמרוץ מול הענקיות

ההכרה בכיוון הגיעה גם מבחוץ. Quantum Art דורגה במקום השני ברשימת הסטארטאפים המבטיחים של גלובס ל-2026, אחרי חברת השבבים Majestic Labs שתפסה את הראש, בעוד בבחירת הקוראים זכתה חברת קוונטים ישראלית אחרת, Quantum Source. הבחירה משקפת את התפיסה שמדובר בחברה הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי שלם מקצה לקצה, מהחומרה ועד שכבת התוכנה שמריצה עליו אלגוריתמים.

הרקע רחב יותר מחברה בודדת. הקוונטים הפך לאחד התחומים החמים בתעשיית הדיפ-טק הישראלית, כשלצד Quantum Art פועלות שחקניות כמו Quantum Machines ו-Quantum Source, וסכומי הגיוס בענף זינקו. המרוץ העולמי צובר תאוצה, וגם ענקיות כמו גוגל, IBM ושחקניות ייעודיות כמו IonQ ו-Quantinuum משקיעות מיליארדים בהגדלת מספר הקיוביטים ובשיפור עמידותם לשגיאות. חלוקת העבודה בין הגישות ברורה: מוליכי-על מובילים בכמות קיוביטים גולמית ובמהירות שערים, בעוד היונים הלכודים מובילים בנאמנות ובתיקון שגיאות, שני המדדים שקובעים את המעבר לחישוב אמין בקנה מידה מסחרי.

האתגר של החברה אינו מסתכם בפיזיקה. המעבר מהדגמה מעבדתית של מאות יונים למערכת יציבה בת אלף קיוביטים שרצה מסחרית דורש בשלות בטכנולוגיות אופטיות מתקדמות, בשליטה על מערכות בקרה מורכבות ובבניית מודל עסקי שמייצר לקוחות משלמים בענן. הסכום שגויס נועד בדיוק לגשר על הפער הזה, ולהאיץ גם את פיתוח הדור השלישי של הארכיטקטורה הדו-ממדית שמכוונת לאלפי קיוביטים.

ההתפתחויות בענף מהדהדות אל שוקי ההון, שם משקיעים מנסים לתמחר מראש את המהפכה החישובית הבאה. הזינוק בביקוש לתשתיות עתירות מחשוב כבר משפיע על יצרניות ורכיבים סמוכים, כפי שאפשר לראות במגמת הזינוק המתמשך במניות שבבי הזיכרון. ובזירה הישראלית, Quantum Art מצטרפת לגל של סטארטאפים מקומיים שמנסים לאתגר את הסדר הקיים בעולם החומרה המתקדמת, בדומה לחברת השבבים הישראלית שמכוונת אל שוק שבבי הבינה המלאכותית ומבקשת נתח מהמגרש של הענקיות.