ביהמ"ש אישר איסור להכפיש עורכי דין בכתבי טענות משפטיים

שופט בית המשפט המחוזי מרכז, גלעד לובינסקי-זיו, אישר צו חריג במיוחד המגביל כתבי טענות בהליכים משפטיים, לאחר שנעשה בהם שימוש חוזר ונשנה להכפשות קשות ביותר כלפי עורכי דין המייצגים מול הצד המשמיץ. לובינסקי-זיו דחה את ערעורו של איש העסקים דרי שריבמן על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת רונית כהן), שקיבל את בקשת עו"ד לירון טרי ועו"ד בן בלוך והוציא נגד שריבמן צו למניעת הטרדה מאיימת.

טרי מייצג מי שמנהלים הליכים משפטיים נגד שריבמן, ובלוך מייצג את טרי בהליכים מול שריבמן. השניים טענו, כי שריבמן מנהל נגדם "מסכת הטרדות הכוללת השמצות פוגעניות וקשות, תוך פגיעה בשמם הטוב, בשלוות חייהם ובפרנסתם, לרבות הפצת דברי בלע נגדם ללקוחותיהם ולמשרדים בהם הם עבדו או עובדים", כולל משרד גולדפרב-גרוס-זליגמן בו עבד בלוך ומשרד וינרוט בו עובד טרי.

ייחס עבירות מתועבות ללא הוכחה

כפי שתיארה כהן, שריבמן טען בעשרות כתבי טענות שהוגשו לבתי המשפט, כי טרי ובלוך מעוניינים להשתלט על רכושו ששוויו מיליארדי דולרים. הוא ייחס להם עבירות מין וביטחון מתועבות - ללא כל שמץ של הוכחה. "המדובר בגיבוב של טענות, שאלות ותהיות אשר 'נזרקו' לחלל האוויר, פרשו כנפיים ומאז קיבלו חיוּת של עצמן", ציינה כהן. מתעורר חשש, כי שריבמן מנסה להשתמש בחסינות שמעניק חוק לשון הרע לטענות המועלות במסגרת הליכים משפטיים, כדי להכפיש את טרי ובלוך.

כהן הוסיפה: "התרשמתי כי המדובר בדפוס פעולה חוזר ונשנה ומתגבר, כאשר ההשמצות חוזרות על עצמן עשרות פעמים בכתבי הטענות, וההטרדות הסלימו מפניות כלליות לפגיעה ישירה וקרובה, תוך הרחבת מעגל הנחשפים לדברי הבלע". שריבמן "שם לעצמו כמטרה לשבש את שגרת חייהם התקינה של המבקשים. לא הוצגו בפניי סיבות להתנהלות זו, למעט בשל העובדה שהם מייצגים לקוחות שמולם המשיבים מנהלים הליכים משפטיים - ונראה כי הפרסומים המכפישים כנגד המבקשים, אינם אלא אמצעי בידי המשיבים במטרה זו". קיים חשש ממשי שההכפשות יתפשטו אפילו לגנים בהם לומדים ילדיהם.

בדחותו את ערעורו של שריבמן אומר לובינסקי-זיו, כי אין יסוד לטענתו לפיה לא היה מיוצג כיאות בבית משפט השלום, שכן עורך דינו היה במילואים במלחמה עם איראן. ענייני הטרדה מאיימת הם דחופים ונדונו גם בשעת החירום; באת כוחו של שריבמן למעשה ביקשה לדחות את הדיון עד תום המלחמה; הוא יכול היה לשכור עורך דין שיתייצב לדיון. הוא מאמץ במלואם את ממצאיה העובדתיים של כהן ואומר שלא נפלה טעות משפטית המצדיקה לקבל את הערעור.

הוא מוסיף: "נסיבות אלה באות בבירור בגדר התנאים שנקבעו בדין ובפסיקה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת - הן בשל חומרת הפגיעה; הן בשל הממד השיטתי והחזרתי של הדברים; הן בשל התרשמות בית המשפט כי תכלית הפעולות היא שיבוש שגרת חייהם התקינה של המשיבים; והן בשל החשש המבוסס להתמשכות הפגיעה ואף להרחבתה".

כתבי הטענות הם פלטפורמה

לדברי לובינסקי-זיו, "רק במקרים חריגים ונדירים יאסור בית המשפט, במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת, על הכללת פרסומים כאלה ואחרים במסגרת כתבי טענות המוגשים בהליכים משפטיים. עם זאת, אני סבור כי המקרה שלפניי הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים צעד יוצא דופן שכזה.

"מהתשתית אשר הונחה לפני עולה כי המערערים עושים שימוש לרעה בכתבי טענות במסגרת הליכים משפטיים, על מנת לשרבב את הפרסומים הפוגעניים כנגד המשיבים ובכך למעשה להטריד אותם ולפגוע בשלוות חייהם. ובמילים אחרות: כתבי הטענות משמשים את המערערים כפלטפורמה להטרדת המשיבים. ממילא, מתן סעד אפקטיבי למניעת אותה הטרדה, עובר דרך איסור על שימוש בכתבי טענות לצורך פרסום והפצה של אותם פרסומים פוגעניים".

לבסוף מציין לובינסקי-זיו, כי הצו אינו מונע הגשת הליכים משפטיים ואף תלונות למשטרה וללשכת עורכי הדין מצד שריבמן נגד טרי ובלוך. הצו יעמוד בתוקפו עד 15.10.26. שריבמן חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.