בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית שוב: מה זה אומר לבעלי המשכנתאות

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה להתכנס מחר ולהחליט על המשך מגמת ההקלה במדיניות המוניטרית. ההערכה הרווחת בשוק היא שהריבית תופחת ב-0.25%, מרמתה הנוכחית של 3.75% לרמה של 3.5%. אנליסטים מעריכים כי הרקע לצעד הצפוי מורכב מכמה גורמים שהתכנסו יחד: אינפלציה מתמתנת שנמצאת בתוך תחום היעד, שקל שהתחזק בשיעור ממשי מול הדולר, וסביבה כלכלית שמאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהורדות זהירות. (מה צפוי בשער הדולר מול השקל)

ראו גם: הדולר יעלה, ואז יירד?

עדכון: המשכנתאות עלו ביוני: הריבית ירדה, הפריים חזר

הריבית במשק נמצאת במגמת ירידה מתחילת 2026. הוועדה הפחיתה את הריבית בינואר, ושוב בהחלטת חודש מאי, שהביאה אותה לרמה הנוכחית של 3.75%. הפחתה נוספת השבוע תסמן את הצעד השלישי מסוגו השנה, ותבטא אמון גובר של הבנק המרכזי ביציבות המחירים. מגמת הריבית הזו מגיעה אחרי תקופה ארוכה שבה הריבית שהתה ברמות גבוהות, שנועדו לרסן את האינפלציה שהאמירה בשנים הקודמות.

נתוני האינפלציה תומכים בהערכות להמשך ההקלה. קצב עליית המחירים השנתי שוהה סביב מרכז תחום היעד שקבע בנק ישראל, בין 1% ל-3%, ולפי הערכות הוא צפוי להישאר קרוב למרכז הטווח גם בחודשים הקרובים. אינפלציית הליבה, המנטרלת רכיבים תנודתיים כמו אנרגיה ומזון, נעה אף היא בתחום שנוח לוועדה המוניטרית. התמונה הזו מעניקה לחברי הוועדה מרחב פעולה שלא היה קיים בעבר.

גורם מרכזי נוסף שמשחק לטובת ההקלה הוא התחזקות השקל. מטבע המסחר הישראלי התחזק בשיעור של יותר מ-7% מול הדולר מאז החלטת הריבית של חודש מרץ, ושער החליפין נע סביב רמות שלא נראו זמן רב. שקל חזק מוזיל את מחירי היבוא ותורם למיתון האינפלציה, ובכך מחזק את היכולת של בנק ישראל להוריד ריבית מבלי לסכן את יעד יציבות המחירים.

הנתון שהשוק יחפש: לא ההורדה, אלא הטון

הנתון המרכזי בהחלטת הריבית הקרובה לא יהיה בהכרח עצם ההפחתה של 0.25%, שכבר מגולמת במידה רבה בציפיות, אלא הסגנון שבו בנק ישראל ילווה את ההחלטה. המשקיעים יחפשו האם ההודעה תהיה יונית יותר, כלומר כזו שמרמזת על המשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים, או ניצית יותר, כלומר כזו שמדגישה את הסיכונים ועדיין משאירה את הבנק המרכזי זהיר מאוד לגבי המשך הדרך.

הנוסח של ההודעה יהיה חשוב במיוחד סביב כמה נקודות: האופן שבו בנק ישראל יתייחס לאינפלציה, לשער החליפין, לשוק העבודה ולמדיניות התקציבית. אם הוועדה תדגיש את הירידה בציפיות האינפלציה, את התחזקות השקל ואת ההתמתנות בסביבת המחירים, השוק עשוי לפרש זאת כאיתות יוני יחסית, כזה שמגדיל את הסיכוי לעוד הורדות בהמשך השנה. מנגד, אם ההודעה תתמקד בעלייה בשכר, בשוק עבודה הדוק, בסיכונים הביטחוניים ובהוצאה הממשלתית הגבוהה, המסר ייתפס כניצי יותר, גם אם הריבית עצמה תרד.

לפי לידר זו בדיוק הנקודה שבה נמצא הבנק מצד אחד יש הצדקה להפחתת ריבית, בעיקר על רקע הייסוף בשקל והירידה בציפיות האינפלציה; מצד שני, קשה לראות את הוועדה מתחייבת לתוואי הורדות מהיר. בלידר מעריכים כי הריבית תרד בהמשך, אך בזהירות, כאשר התחזית שלהם היא לריבית של כ-3.25% בעוד שנה. כלומר, השוק עשוי לקבל הורדת ריבית, אבל לא בהכרח לקבל ממנה הבטחה להמשך מהיר של התהליך.

• המלחמה דוחפת את אירופה לריבית גבוהה יותר: השוק כבר מתמחר 3%
• ריבית המשכנתאות מתקרבת ל-7%, ומעמיקה את המשבר בשוק הדיור האמריקאי

ההשלכות על נוטלי המשכנתאות ועל שוק הנדל"ן

ההשפעה המיידית של הורדת ריבית מורגשת אצל נוטלי המשכנתאות. ריבית הפריים, שממנה נגזר חלק גדול מתמהיל ההלוואות במשק, עומדת כיום על 5.25%, והפחתה של 0.25% בריבית בנק ישראל צפויה להורידה לרמה של 5%. לפי הערכות, כל שינוי של 0.25% בריבית מזיז את ההחזר החודשי בכ-13 שקל לכל 100 אלף שקל של הלוואה. משמעות הדבר היא הקלה מסוימת בהחזרים החודשיים של משקי בית שנטלו מסלולים צמודי פריים.

גם שוק הנדל"ן עשוי להגיב למגמה. סביבת ריבית יורדת מוזילה את עלות המימון ועשויה להגביר את הביקוש לרכישת דירות, מה שעלול להשפיע על מחירי הדירות בטווח הבינוני. אנליסטים מעריכים כי המשך ההורדות עשוי להזרים אוויר לשוק שהתקרר בתקופת הריבית הגבוהה, אך ההשפעה המלאה תלויה גם בהיצע הדירות ובקצב הבנייה. יש הסבורים כי ההשפעה על השוק תהיה הדרגתית ולא מיידית.

מנגד, הורדת הריבית מפחיתה את התשואה על אפיקי החיסכון הסולידיים. פיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות, שהניבו בשנים האחרונות תשואות אטרקטיביות בזכות הריבית הגבוהה, צפויים להציע תשואה נמוכה יותר ככל שהריבית תמשיך לרדת. חוסכים רבים עשויים לבחון מחדש את הרכב תיק ההשקעות שלהם ולהסיט חלק מהכספים לאפיקים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר.

בשוק ההון, סביבת ריבית יורדת נחשבת בדרך כלל תומכת בשוק המניות, שכן היא מוזילה את עלות ההון לחברות ומגדילה את האטרקטיביות היחסית של נכסים בסיכון. שוק האג"ח מגיב אף הוא לציפיות להורדות ריבית, כשתשואות האג"ח הממשלתיות משקפות את הערכות המשקיעים לגבי המשך המדיניות המוניטרית. עם זאת, חברי הוועדה המוניטרית ממשיכים להדגיש שהחלטותיהם תלויות בנתונים, וכי קצב ההורדות ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, שער החליפין והתמונה הגאופוליטית.

ההחלטה השבוע תיבחן לא בזכות עצם ההורדה הצפויה, אלא בזכות המסרים שילוו אותה. השאלה המרכזית שמעסיקה את השוק היא מה תהיה תוואי הריבית בהמשך השנה. הערכות מסוימות מדברות על המשך הורדות זהירות, בעוד גורמים אחרים מעריכים כי הבנק המרכזי יעדיף להמתין ולבחון את השפעת ההקלות שכבר בוצעו לפני שימשיך בקצב.

• פלסאון נסחרת במכפיל 9 - על הדוחות והאם היא הזדמנות?
• מודיעין אנרגיה: ההפסד במחצית גדל ל-5.7 מיליון דולר

מהחלטת הריבית ועד שוק ההון - לכל כותרות היום בביזפורטל.