רפורמת חשבון ההשקעה: דחיית מס עד 200 אלף שקל - הבנקים הגדולים בחוץ ל-3 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי משרד האוצר הציגו את הרפורמה להקמת חשבון השקעה חדש, שנועדה לפשט את שוק מוצרי ההשקעה, לאחד את הטבות המס בין מוצרים דומים, ולהעביר חלק מהכסף ששוכב כיום בעו"ש ובפיקדונות בבנקים אל שוק ההון.

לפי המודל שמציג האוצר, החשבון החדש יאפשר למשקיעים לבצע קנייה ומכירה של מוצרי השקעה וניירות ערך בתוך "קופסה סגורה", עד תקרה של 200 אלף שקל, תוך דחיית אירוע המס עד למשיכת הכסף. בשלב הראשון, החשבון יוחזק אצל בנקים קטנים ובינוניים וחברי בורסה שאינם בנקים, בעוד ארבעת הבנקים הגדולים יוחרגו מהמהלך ויוכלו להצטרף רק לאחר שלוש שנים.

"להוציא חצי טריליון שקל ששוכב בבנק בצורה טיפשה"

שר האוצרהציב את הרפורמה כחלק מהאסטרטגיה הרחבה של האוצר להגדלת הזרמת ההון למשק הישראלי ולשוק ההון המקומי. לדבריו, "אחד הנדבכים המרכזיים ביציאה של המשק הישראלי ממלחמה לצמיחה הוא לגוון את מקורות ההון של הכלכלה ולשפוך המון כסף למשק".

סמוטריץ' קשר את המהלך לשורת רפורמות נוספות שמקדם האוצר בשוק ההון, בהן המעבר של הבורסה לימי מסחר שני עד שישי, רפורמה בקרנות הון סיכון וגידור, שינויים בעמלות ניירות ערך, הקלות לחברות דואליות ומאגר נתוני אשראי לעסקים. לדבריו, "אנחנו רוצים להפוך את מדינת ישראל לאקו-סיסטם פיננסי. אנחנו אקו-סיסטם של הייטק, וזה מצוין, אבל נהיה גם אקו-סיסטם פיננסי - וגם זה יזרים לכאן הרבה מאוד כסף ואנשים עם כסף".

במרכז הרפורמה, לדבריו, עומדת מטרה אחת: להוציא כסף מהבנקים ולהעביר אותו לאפיקי השקעה. "המטרה שלה בסוף היא אחת מבחינתי - לגרום לעם ישראל להוציא חצי טריליון שקל ששוכב בבנק בצורה טיפשה ולא משרת את הכלכלה, ובטח לא משרת את בעל הכסף, את האזרח", אמר סמוטריץ'. "להוציא את זה מהבנקים ולזרוק את זה לשוק באותם מכשירי השקעה משוכללים".

סמוטריץ' תקף את המצב שבו הציבור משאיר סכומים גדולים בעו"ש ובפיקדונות, במקום להעבירם לאפיקי השקעה. "אני רוצה - תוציא את הכסף מהעו"ש שאתה לא מקבל עליו כלום, והבנק מרוויח עליו לפעמים 12%-14%", אמר. "תוציא את הכסף מהפק"ם, מהפיקדון בבנק שנותן לך היום 2%-3%, ותשים אותו במכשירי השקעה שגם פועלים יותר נכון בשוק, גם נותנים מימון ואשראי לשחקנים שצריכים את זה, וגם כמובן משיאים תשואה הרבה יותר גבוהה לחוסך". החסם המרכזי בפני הציבור אינו בהכרח חוסר רצון להשקיע, אלא חוסר הבנה וריבוי מוצרים. "החסם המרכזי מהאדם הפשוט להוציא את הכסף מחשבון הבנק ולהשקיע אותו בצורה יותר מתוחכמת הוא שהוא לא מבין בזה וזה מפחיד אותו", אמר. "ברגע שיש הרבה מוצרים וכל מוצר מתנהג אחרת, אותו ארביטראז' רגולטורי שמדברים עליו שנים במדינת ישראל, זה מפחיד".

השר הוסיף כי הציבור מתקשה לבחור בין המוצרים הקיימים: "אני אלך לקופת גמל להשקעה? אני אלך לפוליסת חיסכון? אני אלך לקרנות נאמנות? מה יש לי בזה? מה מתאים לי? פה אני מוגבל בתקרה, פה לא מוגבל בתקרה, פה יש לי ריסק, פה אין לי ריסק. המורכבות הזאת מייצרת את הרתיעה הבסיסית, שברירת המחדל שלה היא לעשות טוב לבנקים ולכיסים שלהם".

"לשים את כל המכשירים בסופרמרקט אחד"

ליבת הרפורמה, לפי סמוטריץ', היא האחדה רגולטורית ומיסויית של מוצרי ההשקעה לטווח בינוני. לדבריו, "ליבת הרפורמה היא לייצר האחדה רגולטורית של כל מכשירי ההשקעה לטווח בינוני, לשים אותם במקום אחד".

הוא הסביר כי המטרה היא לאפשר גם לציבור שאינו מתמצא בשוק ההון להשוות בין מוצרים באופן פשוט יותר. "גם אדם שהאוריינות הפיננסית שלו היא לא מי יודע מה - אפילו אני - יכול להיכנס למקום אחד ולקבל טבלת השוואה מאוד פשוטה בין המוצרים השונים", אמר. "בפרמטרים נורא פשוטים: מה התשואה שהמכשיר הזה עשה, מה העמלה, ופחות או יותר זהו".

• 30 מיליון שקל נגד הפרוטקשן: המדינה תתחיל לפצות עסקים שנפגעו מדמי חסות
• באוצר לא משוכנעים שדאטה סנטרים הם העתיד של ישראל

לדבריו, "אנחנו מאחדים עכשיו את הרגולציה, את התוויות, את מה יש ומה אין בכל המכשירים האלה, שמים אותם בסופרמרקט אחד ונותנים לציבור. אנחנו מעריכים שהמהלך הזה, יחד עם הסברה נכונה שלו, יעזור לציבור למשוך את הכסף הכבוש מהבנק ולהשקיע אותו בצורה חכמה - טובה למשק, טובה לכלכלה וטובה לאדם".

ביקורת על הפגיעה בקופות הגמל להשקעה: "זה חלקיק של חלקיק"

סמוטריץ' התייחס גם לביקורת שלפיה הרפורמה תפגע בהטבת המס הקיימת בקופות הגמל להשקעה. "ראיתי כותרות בעיתונים. יש כנראה מי שלא אוהבים את הרפורמה הזו וניסו לצבוע את זה כאילו אנחנו פוגעים בהטבה שיש היום לקופות הגמל להשקעה", אמר.

לדבריו, מדובר בהטבה שנהנית ממנה כיום קבוצה מצומצמת יחסית, בעוד שהרפורמה אמורה להרחיב את ההטבה לציבור רחב יותר. "זה נכון שכשאתה לוקח הטבה שניתנה לחתך מאוד מאוד ספציפי ורוצה לפרוס אותה עכשיו על כל הציבור, יש מי שיראה שינוי", אמר. "אבל כמות הכסף והאנשים שמושקעת בקופות גמל להשקעה היא קטנה מאוד. מתוך אלה שעוברים את התקרה של 200 אלף שקל - זה עוד יותר קטן. זאת אומרת, זה חלקיק של חלקיק מהציבור הישראלי שכביכול יפסיד".

סמוטריץ' הוסיף כי "רוב הציבור שחוסך לטווח בינוני לא נמצא שם. הוא נמצא בעיקר בקרנות נאמנות וקצת בפוליסות חיסכון. וגם אלה שנמצאים בקופות גמל להשקעה, ברובם נמצאים בסכומים קטנים, כאלה שכל חודש שמים כמה מאות שקלים, והם לא ייפגעו".

לדבריו, "יותר אנשים בעם ישראל, בסכומים שרלוונטיים לרוב הציבור - עד 200 אלף שקל - יקבלו את דחיית המס. אגב, לכל בן אדם: אתה יכול לחסוך לך, לאשתך ולילדים, כל אחד בנפרד על תעודת הזהות שלו, וכל אחד יש לו את 200 אלף השקלים שלו".

• שיתוף פעולה פיננסי: הייטקזון והוריזון משיקות פלטפורמת מסחר בקריפטו
• 91 מיליון דולר לעסקת BigFoot; מודיעין חתמה עם דיסקונט על הסכם מימון

שמואל אברמזון: "מגרש משחקים לא אחיד פוגע בתחרות"

לאחר דברי השר, הציג שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, את עיקרי המסקנות המקצועיות של הוועדה. אברמזון הסביר כי העבודה התמקדה בכלי חיסכון והשקעה לטווח קצר ובינוני, בעיקר קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון.

לדבריו, "כשהתחלנו להסתכל על הכלים האלה, שהם כלי ההשקעה המרכזיים, עלה דבר מאוד ברור - מה שאנחנו הכלכלנים קוראים לו מגרש משחקים לא אחיד". אברמזון המחיש זאת כך: "אפשר להמשיל את זה למצב שבו אתה מתלבט בין תפוח לתפוז, אבל אם אתה רוצה לקנות את התפוח אתה צריך לקנות אותו בסופרמרקט אחד, ואת התפוז בסופרמרקט אחר, ובדרך גם לשלם שיעורי מס שונים ולקבל רגולציות קצת שונות".

לפי אברמזון, "הדברים האלה לא עובדים נכון. הדבר הנכון הוא לאחד את כולם בסופרמרקט אחד ולייצר תנאי מסגרת רגולטוריים ומסגרת מיסויית כמה שיותר אחידה".

לדבריו, המצב הקיים פוגע בציבור ובתחרות: "זה מייצר מבט לא הוליסטי על תמונת ההשקעות. אדם שיש לו כמה כלים שונים מתקשה לזכור, לדעת, לוודא ולהשוות. אותו מגרש משחקים לא אחיד פוגע בתחרות, והמשמעות של פגיעה בתחרות היא בסופו של יום עמלות יותר גבוהות, שירות פחות טוב ותשואות יותר נמוכות".

"התחום הפיננסי מרתיע אנשים"

אברמזון הדגיש כי הבעיה אינה רק רגולטורית או מיסויית, אלא גם התנהגותית. "המורכבות של המוצרים היא חלק מאותו סיפור", אמר. "לכל מוצר יש מאפיינים שונים, וזה מאוד מקשה להשוות. בכלל, התחום הפיננסי הוא תחום שאנשים מאוד נרתעים להיכנס אליו בגלל אותה מורכבות שקיימת פה".

לפי אברמזון, הרפורמה מבקשת "ליישר את מגרש המשחקים", להגביר את התחרות ולהרחיב את קהל הנהנים מהטבות המס. "ברפורמה הזאת אנחנו בעצם עושים דמוקרטיזציה - הרחבה של הקהל שייהנה מהטבות המס האלה", אמר. "דרך איחוד של הכלים השונים לפלטפורמה אחת, גם הצרכנים והמשקיעים יוכלו לקבל נגישות למידע טוב יותר, וכך גם לקבל החלטות טובות יותר".

איך החשבון יעבוד? קופסה סגורה ודחיית מס

אברמזון פירט את המנגנון המרכזי של הרפורמה: "ייווצר אותו חשבון השקעה בקופסה סגורה, שבה קנייה ומכירה של כל המכשירים עד 200 אלף שקל תיעשה בדחיית מס". לדבריו, "אתה תוכל לקנות ולמכור בתוך אותה קופסה בלי שתידרש, עד להוצאה מאותו חשבון השקעה, לשלם את מס רווחי ההון".

אירוע המס יתרחש רק בעת משיכת הכסף. "כשתוציא - השאלה איך תוציא", הסביר אברמזון. "אם תוציא אחרי גיל 60, תוכל להמיר את זה לקצבה וליהנות מהפטור במס רווחי הון כפי שקיים היום בקופות גמל להשקעה. תוכל גם להנזיל את זה לפני, ואז לשלם את המס".

לדבריו, התקרה של 200 אלף שקל נקבעה מתוך רצון לשמור על איזון תקציבי. "מנקודת המבט של הוועדה, חשבנו שהדבר הנכון הוא להציג לשר ולקובעי המדיניות הצעה שהיא ניטרלית מבחינה פיסקלית", אמר. "בסוף יש אתגרים פיסקליים מאוד משמעותיים. יש היום המון הטבות בפנסיה - למעשה זה התחום שבו יש הכי הרבה הטבות מס, מעל 30 מיליארד שקל רק בפנסיה, ועוד כ-10 מיליארד שקל בקרנות ההשתלמות".

לדבריו, "היה חשוב לנו להניח על השולחן מסגרת שהיא ניטרלית מבחינה תקציבית. המשמעות היא להרחיב את הרשת להרבה מאוד חוסכים שיוכלו ליהנות מאותה הטבה, אבל כדי לאזן את זה נדרש לקטום את זה - וזה מה שעשינו".

הבנקים הגדולים בחוץ ל-3 שנים

אברמזון הציג גם את ההחלטה התחרותית המרכזית של הרפורמה: "בשלב הראשון החשבון יוחזק, או האישור לניהול החשבון יהיה, אצל בנקים קטנים ובינוניים ואצל חברי הבורסה שאינם בנקים". לדבריו, "למעשה אנחנו מחריגים את ארבעת הבנקים הגדולים, ונאפשר להם להיכנס לאירוע הזה רק כעבור שלוש שנים".

הסיבה לכך, לדבריו, היא "הגנת ינוקא" לשחקנים קטנים יותר. "מטעמים ברורים - על מנת לייצר תחרות שכל כך נדרשת במערכת הבנקאות ובעולם ההשקעות", אמר אברמזון.

עם זאת, הוא הדגיש כי מבחינת הפיקוח לא צפוי שינוי: "מבחינת רגולציה, מבחינת הפיקוח, אין פה שום שינוי, אין פה שום הפתעות". לדבריו, "גם על הפלטפורמות הפיקוח ייעשה כמו שנעשה היום על חשבונות הטרייד - אם הם בבנקים, אז בפיקוח על הבנקים; אם הם אצל חברי בורסה שאינם בנקים, אז אצל רשות ניירות ערך. גם הפיקוח על מכשירי ההשקעה יישאר אותו דבר. בעיקר השינוי הוא בעולמות המס".

ייעוץ לחשבון יחייב שני רישיונות

אברמזון התייחס גם לשאלת הייעוץ במסגרת החשבון החדש. לדבריו, "ההמלצה שלנו כרגע היא שמי שנותן ייעוץ לחשבון ההשקעה יידרש לכפל רישיונות - גם רישיון השקעות וגם רישיון ייעוץ פנסיוני".

הטעם לכך, לדבריו, הוא שמדובר במכשירים שנמצאים על התפר בין שני עולמות. "הכלים האלה באמת נמצאים על התפר של שניהם", אמר. "אנחנו רוצים לוודא שהאזרח, הלקוח, מקבל את הייעוץ המיטבי. הדרך לשם עוד ארוכה כדי לייצר באמת ייעוץ אובייקטיבי ואיכותי בישראל".

מי יוכל לפתוח חשבון ומה יקרה לרווחים?

לפי אברמזון, מי שיוכל לפתוח את חשבון ההשקעה הם תושבי ישראל. התקרה תעמוד על 200 אלף שקל לכל תעודת זהות, אך היא מתייחסת לסכום ההפקדה ולא לשווי החשבון לאחר עליית ערך. "200 אלף שקל זה הסכום שנכנס לאורך שנים", הסביר. "בוודאי ייווצרו שם רווחים וזה יכול גם להגיע לסכומים יותר גדולים, אבל בשער הכניסה זה נעצר ב-200 אלף".

בהמשך לשאלות במסיבת העיתונאים, הובהר כי אם אדם הפקיד 200 אלף שקל והחשבון צמח ל-400 אלף שקל, ההטבה תחול גם על הרווחים שנצברו. סמוטריץ' הסביר: "הנקודה היא שהרווחים שנצברו יביאו את זה ליותר מ-200. כל התשואות שאתה עושה על זה - גם הן בדחייה או בפטור, תלוי איך אתה מושך את זה".

אברמזון הדגיש כי הרפורמה לא תשלול הטבות ממי שכבר מחזיק כסף בקופת גמל להשקעה. "מי שמחזיק היום כסף, לצורך העניין בקופת גמל להשקעה, גם מעל התקרה, יוכל להמשיך להחזיק אותה וליהנות - ואף אחד לא ייקח לו את הטבות המס שהובטחו לו. לא נוגעים בזה", אמר.

מי שירצה להעביר כספים לחשבון ההשקעה החדש יוכל לעשות זאת עד גובה התקרה ללא אירוע מס. "ככל שיש עניין להיכנס לחשבון ההשקעה ולהעביר כסף, אפשר יהיה להעביר לשם ללא אירוע מס את גובה התקרה", אמר. "מעל גובה התקרה, הסכום כבר לא ייהנה מההטבות של חשבון ההשקעה". עוד ציין כי "המעבר בין מכשירי חיסכון בתוך חשבון ההשקעה לא מהווה אירוע מס - וזו דרמה, באמת הטבה מאוד משמעותית".

אפשר יהיה לנהל כמה חשבונות - אך התקרה תישאר משותפת

אברמזון הסביר כי ניתן יהיה לנהל כמה חשבונות השקעה, כדי לעודד תחרות גם בין מי שמספקים את החשבונות. "אנחנו רוצים תחרות גם בין מי שמספק את חשבונות ההשקעה, ולכן אפשר יהיה להעביר בין חשבונות ההשקעה השונים", אמר. עם זאת, התקרה המוטבת לכלל החשבונות יחד תישאר 200 אלף שקל.

לדבריו, "הוצאת הכספים תהווה אירוע מס. אם זה מעל גיל 60 כקצבה - לא שילמת מס. לפני כן, בצורה הונית, תשלם מס. וברגע שהוצאת כסף וירדת חזרה מתחת ל-200 אלף שקל של התקרה, תוכל גם להחזיר את הסכום וליהנות שוב".

לא תהיה חובה להתחבר לחשבון כדי ליהנות מההטבות

אברמזון ציין כי אחת ההחלטות שהשתנו בין דוח הביניים לדוח הסופי היא שלא תהיה חובת התחברות לחשבון ההשקעה כדי ליהנות מההטבות. "אין חובת התחברות לחשבון כדי ליהנות מההטבות", אמר. לדבריו, עדיין יתאפשר ליצרנים של מוצרי השקעה להמשיך להציע אותם בנפרד, בהסדרים מותאמים, ובמקרים מסוימים גם להמשיך לאפשר את ההטבות כמו בחשבון ההשקעה.

"המטרה שלנו היא גם לייצר שוק תחרותי", אמר אברמזון. "אנחנו כל כך רואים שנדרשת תחרות בשווקים האלה, אז נייצר גם תחרות מחוץ לחשבון".

עם זאת, הוא הבהיר כי יצרנים שיבחרו להתחבר לחשבון ההשקעה יהיו מחויבים להתממשק למערכת. לדבריו, "כל מי שמתחבר לחשבון ההשקעה תהיה לו פריסה ויכולת להשקיע בכל אחד מהמוצרים המוסדיים שקיימים".