התשואה ביפן מתקרבת ל-3% - והסיפור כבר גדול הרבה יותר מהבנק המרכזי

שוק האג"ח היפני עובר שינוי היסטורי. אחרי שנים שבהן ריבית אפסית ורכישות מסיביות של הבנק המרכזי דיכאו את התשואות, המשקיעים מתמודדים כעת עם מציאות חדשה של ריבית גבוהה יותר, ין חלש, אינפלציה מיובאת ועלייה במחירי האנרגיה. שוק האג"ח היפני ממשיך לשבור רמות שנראו במשך עשרות שנים כמעט בלתי אפשריות. תשואת אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים טיפסה לכ-2.93%, הרמה הגבוהה מאז 1996, והיא מתקרבת לרף הפסיכולוגי של 3%. במקביל, התשואה לשנתיים עלתה לכ-1.69%, הגבוהה מאז 1995, והתשואה ל-30 שנה כבר סביב 4.06%. 

המהלך אינו נוגע רק לטוקיו - הוא עשוי להשפיע גם על שוקי האג"ח בארה"ב ובאירופה, בשל היקף ההשקעות העצום של משקיעים יפנים מחוץ למדינה.

הריבית עלתה ל-1% - והשוק כבר מתמחר את הצעד הבא

הסיבה הראשונה היא הריבית. הבנק המרכזי של יפן העלה ביוני את הריבית ל-1%, רמה שלא נראתה מאז אמצע שנות ה-90, וכעת המשקיעים מעריכים שהצעד הבא יכול להגיע כבר בספטמבר. בשוק הנגזרים תומחרה בימים האחרונים הסתברות של כ-70%-75% להעלאה של 0.25%, שתביא את הריבית ל-1.25%. ביזפורטל הרחיב בהחלטה האחרונה של הבנק המרכזי, שבה הריבית נשארה על 1% והאפשרות להידוק נוסף נותרה במרכז הדיון.

אבל הריבית מסבירה חלק מהמהלך. הין נסחר סביב 159 ין לדולר, אחרי שהגיע מוקדם יותר לשפל של כ-164 לדולר. גם התערבות משותפת של יפן וארה"ב בשוק המט"ח הצליחה לייצר התחזקות זמנית עד אזור 155, ובהמשך חלק מהמהלך נמחק. ין חלש מייקר עבור יפן אנרגיה, מזון וחומרי גלם, ובכך מוסיף אינפלציה מיובאת.

מחירי האנרגיה מוסיפים שכבה נוספת. יפן תלויה מאוד ביבוא נפט וגז, ולכן עלייה במחירי הנפט בעקבות המלחמה מול איראן עוברת מהר יחסית אל חשבון היבוא ואל המחירים במשק. הקשר בין הנפט, האינפלציה והין כבר הורגש במהלך הקיץ. עבור הבנק המרכזי זאת סיבה לשקול העלאת ריבית, גם בזמן שהפעילות הכלכלית עצמה מציגה חולשה.

הכלכלה צומחת פחות מהצפוי - אבל האינפלציה ממשיכה ללחוץ

נתוני התוצר שפורסמו מדגישים בדיוק את הסתירה הזאת. כלכלת יפן צמחה ברבעון השני בקצב שנתי של 1.1%, לעומת תחזיות לכ-2%. הצריכה הפרטית הייתה יציבה וההשקעות העסקיות ירדו ב-1.2%. כלומר, הבנק המרכזי מתמודד עם אינפלציה וסביבת מטבע שמצדיקות הידוק, לצד ביקוש מקומי שמתקשה לצבור תאוצה.

מעל הכול מרחף החוב הממשלתי. יפן ניהלה במשך שנים מדיניות שבה הבנק המרכזי רכש כמויות עצומות של אג"ח ושמר על עלות מימון נמוכה. כשהתשואה ל-10 שנים מתקרבת ל-3%, העלות העתידית של גלגול החוב עולה. במקביל, הממשלה מקדמת הוצאות נוספות והקלות מס, מה שמגדיל את החשש שהיצע האג"ח יישאר גבוה.

למה העלייה בתשואות ביפן יכולה להגיע גם לוול סטריט

ההשפעה מגיעה גם מעבר לטוקיו. משקיעים יפנים מחזיקים סכומי עתק באג"ח ובנכסים מחוץ למדינה. ככל שהתשואות המקומיות עולות, השקעה בתוך יפן הופכת אטרקטיבית יותר ביחס לרכישת אג"ח אמריקאיות תוך גידור מטבע. חזרה של חלק מהכסף הזה הביתה עשויה להקטין ביקוש לאג"ח בארה"ב ובאירופה ולדחוף תשואות גלובליות כלפי מעלה.

זה הופך את רף 3% ביפן להרבה יותר ממספר סמלי. הוא מסמן את סיומה ההדרגתי של תקופה שבה כסף יפני זול תמך בשווקים ברחבי העולם, ובמקביל מציב את הממשלה והבנק המרכזי מול עלות המימון החדשה של כלכלה שחיה במשך עשורים עם ריבית קרובה לאפס.

• הין קרוב לשפל של ארבעה עשורים: ארה״ב ויפן בחזית משותפת במט״ח
• השורטים על הין עלולים להתהפך במהירות - האם המטבע היפני בדרך ל-150 מול הדולר?