מדד המחירים ביפן מטפס: כך זינוק הנפט מזיז את היֵן

מדד המחירים לצרכן ביפן חזר לעלות ביוני, אחרי שנגע בשפל של ארבע שנים. המדד הבסיסי, המשמש את בנק יפן כמדד המרכזי ומנטרל את מחירי המזון הטרי, טיפס ב-1.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מול 1.4% בחודש הקודם. הנתון תואם את הערכות הכלכלנים ומחזיר את מגמת ההתייקרות לכותרות. המדד הכללי עלה בקצב מהיר יותר, 1.7% במונחים שנתיים, בעוד שהמדד הבסיסי-בסיסי - זה שמנטרל גם מזון טרי וגם אנרגיה - האט ל-1.7% מ-1.8% במאי, והציג את הקצב האיטי ביותר מאז אוגוסט 2022. הכלכלנים ציפו לרמה של 2% ברכיב הזה, כך שהתוצאה בפועל הפתיעה כלפי מטה.

הפער בין הרכיבים מספר את הסיפור הכלכלי: ההתייקרות הכללית מונעת בעיקר מהאנרגיה, בעוד שהמחירים העמוקים יותר במשק מתמתנים. משבר המזרח התיכון ייקר את הנפט והדלק, והעלה את עלויות היבוא ליצרנים וליבואנים היפניים.

עדות לכך הגיעה גם ממדד מחירי היצרן, שזינק ב-7.1% ביוני - הקצב המהיר ביותר מזה יותר משלוש שנים. פירוש הדבר שהיצרנים סופגים התייקרות חדה בעלויות הגלם, ובהדרגה מגלגלים חלק ממנה אל המדף. מנגד, מחירי המזון התמתנו על רקע ירידה במחירי האורז, ואינפלציית השירותים רשמה 1.2% מ-1.4% במאי, למרות עליות השכר.

המדד הבסיסי שומר על רמה מתחת ליעד של 2% של בנק יפן חמישה חודשים ברציפות. עבור הבנק המרכזי, הנתונים המעורבים מספקים מרחב תמרון: מצד אחד ההתייקרות מוחשית, מצד שני הליבה מתקררת, וכך אפשר להותיר את הריבית יציבה בישיבה הקרובה ולשמור על גמישות מול ההמשך.

בנק יפן העלה את הריבית ביוני לרמה של 1%, השיא מאז 1995, כחלק ממהלך הדרגתי של יציאה מעידן הריבית האפסית. בכתבה על בנק יפן שהעלה את הריבית ל-1% ואותת שהאינפלציה עדיין מטרידה הוסבר כיצד הבנק המרכזי עבר משלב המאבק בדפלציה אל שלב הניהול של אינפלציה שמתחילה להיראות דביקה יותר. הבנק גם התווה תוכנית לצמצום קצב רכישות איגרות החוב הממשלתיות ברבעונים הבאים, צעד נוסף בכיוון הידוק. בישיבת המדיניות בשבוע הבא צופים הכלכלנים יציבות בריבית, עם רמז לאפשרות של העלאה נוספת בהמשך.

הזירה המורכבת ביותר עבור המשקיעים היא שער היֵן. המטבע היפני נסחר סביב 163.82 מול הדולר, סמוך לשפל של ארבעה עשורים. חולשת היֵן, שרשמה ירידה של כ-9% בשנה החולפת, מייקרת את היבוא ומזינה בעצמה את האינפלציה. כאשר הנפט מתייקר במקביל, נוצרת לולאה שמעצימה את עלויות המחיה במשק שנשען כמעט כולו על יבוא אנרגיה. חולשה זו גם מסבכת את מהלך יפן להחזרת הון מחו"ל, כפי שתואר בכתבה יפן רוצה את הכסף בבית: מדוע החזרת טריליוני יֵן נתקלת בקיר.

ההתלבטות של בנק יפן נעה בין שני כוחות. העלאת ריבית עשויה לחזק את היֵן ולמתן את האינפלציה המיובאת, אבל היא מסכנת את הצמיחה. תחזית התוצר לשנת הכספים 2026 עודכנה כלפי מטה, לטווח של 0.4% עד 0.7%, לעומת הערכה מוקדמת של 0.8% עד 1%. במקביל, גידול השכר הנומינלי עשוי להישחק מול קצב האינפלציה, מה שמכביד על השכר הריאלי של משקי הבית.

עבור השווקים, המשמעות ברורה. יֵן חזק יותר עשוי להכביד על היצואניות הגדולות, שנהנות ממטבע חלש, בעוד ששוק המניות המקומי כבר עבר טלטלה. מדד הניקיי 225 קבע שיא של כל הזמנים ביוני וחצה לראשונה את רף 72 אלף, אבל ספג תיקון חד בהמשך על רקע מכירות בסקטור הטכנולוגיה והמתיחות סביב איראן. הדילמה בין שיא היסטורי לבין תיקון עמוק נבחנת בהרחבה בכתבה שיא כל הזמנים ביוני ותיקון חד ביולי - האם השוק היפני מהווה הזדמנות.