רק 27% מהקרנות האקטיביות ניצחו את הפסיביות - למרות התנאים שאמורים היו לעבוד לטובתן
27% מקרנות המניות האקטיביות המשקיעות בחברות גדולות בארצות הברית הכו את מקבילותיהן הפסיביות בשנה שהסתיימה ביוני, בהשוואת תשואות נטו. מורנינגסטאר, שמפרסמת את הבדיקה פעמיים בשנה, משווה את הקרנות האקטיביות לממוצע משוקלל לפי נכסים של הקרנות הפסיביות באותה קטגוריה, על בסיס תשואות נטו לאחר דמי ניהול. המספר הזה מסמן דווקא שיפור בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך התמונה חלשה בהרבה: בעשור שהסתיים באותו חודש הצליחו לעשות זאת רק 13% מהקרנות.
הפערים בתשואות בין המניות בתוך אותו מדד - כלומר המרחק בין המניות החזקות לחלשות - טיפסו השנה לרמה הגבוהה ביותר זה עשרות שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את חשיבותם של הבדלים בין חברות, וההשקעות בבינה מלאכותית יצרו פערים גדולים גם בין מניות מאותו סקטור. לכאורה, אלה תנאים שאמורים לעבוד לטובת מנהלי קרנות שבוחרים מניות - אבל רובם עדיין לא הצליחו לנצל אותם כדי להכות את החלופות הפסיביות.
עשר החברות הגדולות ב-S&P 500 מרכזות היום מעל 40% משוויו, הריכוזיות הגבוהה ביותר מאז שנות השישים, וכמעט כל הערך הזה נשען על סקטור הטכנולוגיה. מנהל שמחזיק את עשר המניות הגדולות במשקל דומה לזה שלהן במדד מקבל חשיפה גבוהה לקבוצה מצומצמת של חברות, ואילו מנהל שמקטין את משקלן כדי לפזר את הסיכון עלול לפגר אחרי המדד כל עוד אותן מניות ממשיכות להוביל את העליות. עבור מנהלים אקטיביים, הריכוזיות הזאת יוצרת דילמה: החזקה במשקל דומה למדד מצמצמת את היכולת לבדל את התיק, ואילו משקל חסר במניות הגדולות עלול לייצר פיגור כל עוד הן ממשיכות להוביל את השוק.
הבדיקה של מורנינגסטאר כללה 9,226 קרנות שמנהלות יחד כ-29 טריליון דולר, כשני שלישים משוק הקרנות האמריקאי, וחילקה אותן ל-20 קטגוריות השקעה. כלל הקטגוריות, קצת יותר מ-40% מהקרנות האקטיביות גם שרדו את השנה וגם הכו את הממוצע הפסיבי המקביל, לעומת כשליש בשנה שקדמה לה.
בקרנות המניות בארצות הברית עלה שיעור ההצלחה ל-36%, לעומת 31% בשנה הקודמת, והשיפור הגיע בעיקר מקרנות הערך המשקיעות בחברות קטנות ובינוניות, שבהן שיעור ההצלחה חצה את ה-50%. בקרנות האג"ח השיפור היה חד עוד יותר: בקטגוריית האג"ח הכללית, הגדולה בענף, 66% מהקרנות האקטיביות שרדו את התקופה והכו את החלופות הפסיביות.
בטווח של עשר שנים הפערים בין הקטגוריות גדולים יותר. בקרנות הצמיחה המשקיעות בחברות גדולות בארצות הברית שיעור ההצלחה בעשור עומד על 5% בלבד. גם הפער בתשואות נוטה לרעת הניהול האקטיבי, כך שמעט הקרנות שמצליחות להכות את החלופות הפסיביות אינן מפצות על הפיגור של הרוב.
בקרנות הנדל"ן הגלובליות ובקרנות האג"ח הקונצרני, לעומת זאת, שיעור ההצלחה בעשור חוצה את ה־44%, וגם פערי התשואות נוטים יותר לטובת הניהול האקטיבי.
להרחבה: פסיבי מול אקטיבי: 89% מהקרנות פיגרו אחרי המדד ב-15 שנה.
הטיית ההישרדות מסבירה חלק מהפער בין הנתונים האלה לבין נתוני ביצועים שמתייחסים רק לקרנות ששרדו עד סוף התקופה. מורנינגסטאר דורשת ששני התנאים יתקיימו יחד: הקרן צריכה לשרוד את התקופה הנמדדת וגם להכות את הממוצע הפסיבי, וקרן שנסגרה או מוזגה לתוך קרן אחרת באמצע הדרך נספרת ככישלון.
- למה האוצר האמריקאי סוגר המרת מס בקרנות - ומי משלם?
- הרשות בוחנת כלים חדשים לניהול נזילות בקרנות נאמנות
ההבדל מהותי, מפני שקרנות נסגרות בדרך כלל אחרי רצף של ביצועים חלשים, וספירה שמתייחסת לשורדות בלבד מייפה את התוצאה בדיעבד. במילים אחרות, בכלל הקטגוריות שנבדקו, הסיכוי של קרן אקטיבית לשרוד ולהכות את החלופה הפסיבית עמד על קצת יותר מ־40% בשנה האחרונה - כלומר רוב הקרנות עדיין לא הצליחו לעשות זאת.
דמי הניהול מזיזים את התשואות נטו ואת הסיכוי לנצח את המדדים. בקרנות המשקיעות במניות של חברות גדולות בארצות הברית ובמניות ערך של חברות בינוניות, שיעור ההצלחה של הקרנות הזולות היה גבוה פי שניים ויותר מזה של הקרנות היקרות. בשווקים מתעוררים, בנדל"ן אמריקאי ובאג"ח הכללי, יותר ממחצית הקרנות האקטיביות הזולות שרדו והכו את החלופות הפסיביות.
להרחבה: דמי ניהול: איך 1.3% בשנה הופכים ל-243 אלף שקל.
הקרנות הפסיביות בארצות הברית השתוו לקרנות האקטיביות בהיקף הנכסים המנוהלים ב־2020, וכיום הן מנהלות נכסים בהיקף שכמעט כפול מזה של הקרנות האקטיביות. ב־2007 התמונה הייתה הפוכה: היקף הנכסים בקרנות האקטיביות היה גדול ביותר מפי שלושה מזה שבקרנות הפסיביות.
קרנות המניות האקטיביות בארצות הברית רושמות פדיונות נטו מדי שנה מאז 2015, בעוד הקרנות הפסיביות ממשיכות לקלוט כסף. לפי מורנינגסטאר, הקרנות הפסיביות הזולות עשויות לחצות השנה לראשונה רף של טריליון דולר בגיוסים נטו.
- קסם תשלם מיליון שקל: חשד לתרמית של עובד בקרנות במשך 3.5 שנים
- מה עדיף - פיקדון או קרן כספית? ודירוג קרנות כספיות
להרחבה: קרנות מחקות: איך קרן עוקבת אחרי מדד ומאיפה נולד הפער.
