העליון: זכות עיון מורחבת לצדדים שלישיים בתיקי תביעות ייצוגיות

"ההיתר לעיון בהליכים ייצוגיים צריך להינתן ברובם המוחלט של המקרים על נקלה וכעניין שבשגרה. אכן, נדרשים נימוקים פרטניים כבדי משקל על מנת להצדיק דחייתה, באופן מלא או חלקי, של בקשת עיון בהליך ייצוגי, אשר ככלל לא רק עצם קיומו, אלא גם אופן התנהלותו ותכניו, צרכים להיות חשופים לעיני כלל חברי הקבוצה, ובמקרה הרגיל, גם לעיני כלל הציבור". כך קובע שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

גרוסקופף מזכיר, כי בקשה של צד שלישי לעיון בתיק משפטי, מטילה עליו נטל קל ומצומצם. במקביל, "הנטל המוטל על בעל הדין המבקש לשלול את העיון בגין אינטרס כזה הוא כבד, ועליו להצביע על טעם קונקרטי, ממשי וכבד משקל המצדיק את הגבלת העיון או את שלילתו. זאת, לאור החשיבות של פומביות הדיון ולנוכח כך שעל בעל דין המגיש מסמך לבית המשפט להיות מודע לאפשרות של הגשת בקשת עיון מטעם צד שלישי".

אם השתכנע בית המשפט שיש להעניק היתר עיון, עליו "לבחון כיצד ניתן להגשים את תכלית העיון תוך פגיעה מידתית, ככל האפשר, באינטרסים של בעלי הדין, צדדים שלישיים ואינטרס הציבור בכללותו". המאפיינים של תביעות ייצוגיות, ממשיך גרוסקופף, "תומכים באופן מובהק בהרחבת זכות העיון בתיקי תובענות ייצוגיות אף מעבר לכלל הנהוג ביחס להליכים אזרחיים רגילים". יש גורמים רבים בעלי עניין בתביעות אלו שאינם מיוצגים בהן, הן מעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית ויש למנוע כפל תביעות.

משבח את השופט על החלטתו הקצרצרה

גרוסקופף דחה על הסף את בקשתה של גוגל לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט אבי פורג), אשר התיר לעו"ד עמי זילברג לעיין בתביעה ייצוגית נגד גוגל. שירן זיקרי תבעה את החברה בטענה לליקויים בשירות ללקוחות האחסון המורחב Gogole One; התביעה הסתיימה אשתקד בתשלום של 680,000 שקל של גוגל לקרן התביעות הייצוגיות ושל 170,000 שקל לזיקרי ובאי כוחה. 

זילברג טען שהוא עוסק בטענות דומות נגד גוגל וברצונו לעיין בתיק לצורך גיבוש האסטרטגיה המשפטית שלו. גוגל טענה, כי זילברג מנהל "מסע דיג" נגדה וכבר ביקש לעיין ב-20 תביעות נגדה. פורג התיר לזילברג לעיין בתיק במשך חודש במערכת "נט המשפט", בלא שתהיה לו גישה למסמכים חסויים שהגישה גוגל. 

בבקשתה לערער טענה גוגל, כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט וחזרה על טענותיה כלפי זילברג. גרוסקופף אומר, כי מלכתחילה היה מקום שהחברה תתמקד בשאלת המסמכים החסויים - ובכך הייתה מפחיתה למינימום את העלויות המוטלות עליה, לגביהן הלינה בבקשתה. הוא גם דחה את הטענה ל"מסע דיג", במיוחד כאשר מדובר בהליכים ייצוגיים:

"לא רק שאין כל מניעה להתיר עיון בהליכים ייצוגיים קודמים שהוגשו בסוגיה דומה או נגד אותו בעל דין על ידי גורמים השוקלים הגשת תובענות ייצוגיות עתידיות - אלא שראוי לעודד עיון שכזה. העיון בהליכים הקודמים הללו מאפשר לבא כוח מייצג, או לעורך דין המעוניין לפעול בכובע זה, למלא את תפקידו נאמנה ולייצג כדבעי את הקבוצה ואת האינטרס הציבורי. 

"הוא אף עשוי לחסוך מהמערכת ומהצדדים הגשת תובענות ייצוגיות מיותרות, ולמקד את הדיון באותו הליך ייצוגי שימצא לנכון לנהל (אם בכלל). משכך, מקום שבו המתנגד לעיון לא הצביע על טעם פרטני כבד משקל, הכלל הוא שיש להתיר את העיון". לבסוף, גרוסקופף משבח את פורג על שנתן החלטה קצרצרה בפתקית ובהנמקה תמציתית, שכן התנגדותה הכוללנית של גוגל לבקשה הייתה חסרת בסיס. מאחר שבקשת רשות  הערעור עיכבה את מימוש העיון, חויבה גוגל בהוצאות בסך 5,000 שקל. את גוגל ייצגו עוה"ד רועי ששון וערן כבירי.