סבתא הורישה 600 אלף שקל לנכדה בת 8 - את הכסף ינהלו ההורים עד גיל 18

600 אלף שקל לנכדה בת שמונה. זו כל השורה שהסבתא כתבה בצוואה, והכוונה ברורה: לדלג על דור ההורים ולתת לדור השלישי נקודת פתיחה. עד יום ההולדת ה-18 של הנכדה את הכסף ינהלו ההורים, מתוקף היותם האפוטרופסים הטבעיים שלה. הסכום שנועד לדלג על דור נוחת בדיוק אצלו. אותה התלבטות עומדת מאחורי השאלה למי בכלל להוריש חמישה מיליון שקל כשיש שישה נכדים.

דילוג על דור עובר רק דרך צוואה

ירושה על פי דין, זו שחלה כשאין צוואה, אינה מגיעה לנכדים כל עוד הוריהם בחיים. העיזבון מתחלק לפי ענפים, וילד קודם תמיד לצאצאיו; נכד נכנס לתמונה רק אם ההורה שלו נפטר לפני הסבתא. גם עיזבון של שלושה מיליון שקל בלי צוואה מתחלק לפי אותו סדר. לכן הורשה שמדלגת על דור במתכוון חייבת לעבור דרך צוואה כתובה, ומי שיושב לכתוב אותה יכול לקבוע באותה הזדמנות גם מי ינהל את הכסף ועד איזה גיל. השלב השני הזה נשמט ברוב הצוואות.

ההורים מקבלים את הניהול בלי מינוי

סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. אין כאן מינוי, צו או בקשה - התפקיד נובע מעצם ההורות, וכולל בלשון החוק את שמירת נכסי הקטין, ניהולם ופיתוחם. בת שמונה יורשת ככל יורש אחר, אבל כשרותה לפעול מוגבלת: היא אינה פותחת חשבון השקעות ואינה מושכת כסף. את כל אלה עושים ההורים בשמה, גם כשהכסף הגיע מצוואה שנכתבה כדי לעקוף אותם. אמת המידה שהחוק מציב לפניהם היא לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים.

חמש הפעולות שדורשות אישור מראש

סעיף 20 מונה את מה שההורים אינם מוסמכים לעשות בשם הילדה בלי אישור: העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של דירה או של יחידה משקית; כל פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל לפי חוק; מתן מתנות מעבר למקובל בנסיבות; מתן ערבות; וכל פעולה משפטית בין הילדה לבין הוריה או קרוביהם. את הבקשה מגישים לאפוטרופוס הכללי, היחידה במשרד המשפטים שמפקחת על רכוש מי שאינם מנהלים את ענייניהם בעצמם, והוא רשאי לאשר אותה או להתנות אותה בתנאים שהמבקש הסכים להם. תשובה שלילית מגיעה תוך 60 יום, ואז הבקשה עוברת לבית המשפט בצירוף עמדת האפוטרופוס הכללי וכל המסמכים. שלושה מצבים מוציאים אותה מידיו כבר בהתחלה: התנגדות הקטין, סתירה להנחיות מקדימות שהופקדו, ובקשה שנוגעת לדירה שהיא בבעלותו הבלעדית של הקטין. מגיל 16 עמדת הילד נרשמת בבקשה עצמה.

מה מותר לעשות עם 600 אלף שקל

התקנות שהחליפו בסוף 2024 כללים משנת 2000 בונות מדרג לפי אופק הזמן. כסף שיידרש בחצי השנה הקרובה נשאר בעובר ושב; לשנתיים הקרובות מותרים פיקדון שקלי נושא ריבית, קרן כספית ואיגרת חוב של המדינה לפירעון קצר. מעבר לשנתיים המרחב נפתח: פיקדונות וחסכונות לשנה ומעלה ואיגרות חוב ממשלתיות ארוכות בלי הגבלת סכום, מניות במדדים מובילים כמו ת"א 125 עד 20% מהתיק, איגרות חוב של חברות בדירוג AA ומעלה עד 35%, ומטבע חוץ עד 10%. על 600 אלף שקל התקרות האלה מתורגמות ל-120 אלף במניות, 210 אלף באיגרות חוב של חברות ו-60 אלף במטבע חוץ. את התיק בודקים לפחות פעם בשנה. השקעה מחוץ לרשימה טעונה בקשה נפרדת, שגם אותה מכריע היום האפוטרופוס הכללי במקום בית המשפט.

קרן 44 וקרן 14

במקום לנהל את התיק לבד אפשר להעביר את הכסף לקרנות שמנהל האפוטרופוס הכללי. קרן 44 פטורה ממס עד כ-920 אלף שקל וקרן 14 חייבת במס בלי תקרה, כך ש-600 אלף שקל נכנסים כולם לקרן הפטורה. דמי הניהול הם 0.4% ונגבים אוטומטית מהקרן: 2,400 שקל בשנה על סכום כזה, וכמה עשרות אלפי שקלים לאורך עשור. את מדיניות ההשקעה מכוונת ועדה חודשית שיושבים בה האפוטרופוס הכללי, נציג האוצר ונציג בנק ישראל. רווח אינו מובטח, והקרן יכולה גם להפסיד. פעמיים בשנה נשלח דוח למייל עם מדיניות ההשקעה, התשואות ומצב החשבון, וצפייה מקוונת בתיק אינה אפשרית. שחרור כספים לצרכי הילדה אפשרי בכל עת בבקשה מנומקת.

על מה אסור להוציא את הכסף

סעיף 23 מבחין בין הכנסות הקטין לבין נכסיו, וזו הבחנה שהורים רבים מפספסים. הכנסה של ילד שסמוך על שולחן הוריו, משכורת למשל, משמשת במידה נאותה גם לקיום משק הבית המשפחתי וגם לצרכיו שלו. ירושה היא נכס, ונכסים החוק מוציא מהמשוואה: הם לא ישמשו למטרות האלה בלי אישור מראש, ואישור כזה ניתן רק כשההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית ולספק את צרכי הילדה. שכר דירה, קניות שבועיות או חופשה משפחתית מתוך 600 אלף השקלים אינם נתונים לשיקול דעת הורי. חובת המזונות של ההורים כלפי ילדיהם חלה על כספם שלהם, בלי קשר למה שהסבתא הורישה.

גיל 18: הפיקוח נגמר ביום אחד

האפוטרופסות פוקעת בהגיע הקטין לבגירות, וזה קורה מאליו - בלי הליך, בלי בקשה ובלי אישור. בבוקר יום ההולדת ה-18 הצעירה כשרה לכל פעולה משפטית, והכסף שלה בלי תנאים ובלי פיקוח. עשור של אפיקים סולידיים ואישורים מראש נגמר בהעברה אחת לחשבון של בת 18. חובת הפרטה והדוח שהחוק מטיל על אפוטרופוס שמונה בבית משפט אינה חלה על הורים, ולכן אין מנגנון פורמלי שמחייב אותם למסור לילדה דין וחשבון מסודר על העשור שחלף. מי שסבור ש-18 מוקדם מדי לסכום כזה צריך לכתוב זאת בצוואה מראש.

• דירה בירושה עמדה ריקה 30 שנה - ואז הגיעה הפתעת מס השבח
• האחיינים ניסו לקבל ירושת הדודה בת ה-90 בית המשפט החליט אחרת

הסעיף שדוחה את הגיל

סעיף 43 לחוק הירושה מאפשר לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד, ועד אז מנהל את העיזבון מנהל עיזבון. הכלי הרחב יותר הוא הקדש: צוואה בכתב היא מסמך כשר ליצירת נאמנות, והמוריש קובע בה מי הנאמן, מה מותר לו לממן בדרך - שכר לימוד, טיפולים, מחיה - ובאילו גילים הכסף עובר. אפשר גיל אחד, 21 או 25, ואפשר מדורג: 200 אלף בגיל 21, עוד 200 אלף ב-25 והיתרה ב-30. לייעוד יש שיניים, כי כל מי שמעוניין בקיום החיוב רשאי לדרוש את מילויו. הסיכון בסעיף כזה אינו אי-חוקיות אלא עמימות: הוראה שלא ברור ממנה מה בדיוק ציווה המצווה בטלה, ולכן הניסוח מכריע כאן יותר מהרעיון, וכדאי להכיר את ארבע הדרכים לערוך צוואה והעילות שמפילות אותה.

מי יכול להיות נאמן ומה קורה אם הוא פורש

הנאמן ממונה בצוואה עצמה ורק בהסכמתו. נהנה אינו כשר להיות הנאמן של עצמו אלא אם הצוואה התירה זאת במפורש, וקטין או פושט רגל פסולים לתפקיד מלכתחילה. נאמן שמסרב, מתפטר או נפטר מוחלף בידי בית המשפט; נאמן יחיד שמבקש לפרוש זקוק לאישור בית המשפט, כדי שלא ייווצר רגע שבו הכסף נותר בלי אחראי. צוואה שדילגה על דור בלי מנגנון כזה כבר הגיעה לבתי המשפט, ובאחד המקרים צוואה שהורישה הכל לנכדים בוטלה.

גירושים, נושים ומצוקה כלכלית

גירושים אינם מפקיעים אפוטרופסות. שני ההורים ממשיכים לנהל את רכוש הילדה יחד ובהסכמה, וכשהם חלוקים בעניין שנוגע לרכוש רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט, שיכריע. בית המשפט מוסמך גם לנקוט אמצעים לשמירת ענייניו של קטין בכל עת, ואפילו מיוזמתו. הורה שנקלע לחובות אינו הופך את הכסף לשלו: הוא רשום על שם הילדה, וההורה מחזיק בו כאפוטרופוס בלבד. בהקדש ההגנה חזקה יותר, משום שזכותו של נהנה אינה ניתנת להמחאה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כתב ההקדש התיר זאת.

600 אלף שקל, שתי דרכים

במסלול הראשון ההורים מעבירים את הסכום לקרן 44, משלמים 2,400 שקל דמי ניהול בשנה, פונים לאפוטרופוס הכללי בכל פעולה מהרשימה, ובגיל 18 הכל עובר בהעברה אחת. במסלול השני הנאמן מממן לימודים וצרכים לפי ההוראות הכתובות, מעביר 200 אלף בגיל 21, עוד 200 אלף ב-25 ואת היתרה ב-30, ושכרו נקבע בהסכם ולא בתקנות. הפרש המס בין השניים אפסי, כי אין מס ירושה בישראל, וההפרש האמיתי הוא בשאלה מי מחזיק בכסף במשך עשור ומתי הוא נפתח. מי שמעדיף להעביר את הכסף כבר עכשיו יגלה שמתנה בחיים יכולה להיות שווה יותר מירושה. הסיכון המעשי במסלול הראשון אינו גזל אלא ערבוב - כספי הילדה שנטמעים בתקציב המשפחתי, שקל אחר שקל, בלי כוונה רעה.